רגוע בעיצומו של כאוס

זה לא קל לחיות בעיצומו של כאוס. לא קל לשמור על שיווי משקל כשההסתערות מגיעה וכשהרוח מסתחררת סביב ראשך ולוחשת באוזנך מסרים של פחד וחוסר ודאות.

אנו מתוכננים לצפות ולהגיב רגשית, נחרצת ומהירה כשמתרחשת פאניקה. עם זאת, הדבר האידיאלי בין כל התרחישים הללו הוא רגוע.

מנקודת מבט פסיכולוגית וסוציולוגית, אנחנו כבר יודעים שמילת השנה לשנת 2020 תהיה ללא ספק "פחד". האירועים הנוכחיים כבר מראים כל היבט של המונח הזה, בהתנהגות ובעמדות הנעות מהלא רציונלי לאינטגרטיבי יותר. האחרונים הם אלה שמקבלים את הפחד אך בוחרים להתמודד איתו על ידי ביצוע פעולות יזומות כדי לנסות לפתור את הבעיה.

הפסיכיאטר קארל אוגוסט מנינגר ציין שניתן לאמן פחדים, מה שמוביל להתקדמות בחיים. קל להגיד את זה אבל ליישם את זה בפועל הוא אולי הדבר המורכב והטראומטי ביותר שבן אדם יכול לעשות.

כאוס מתדפק על דלתך ומסיר את שלוותך. המוח שלך משתגע, וחמור מכך, אתה מדביק אחרים בהתנהגות שלך. על ידי כך, הפחד פשוט גדל וגדל והופך לבלתי נשלט.

במצבים אלה, אתה צריך לזרוע זרעים של רוגע ולתת להם לנבוט. אתה יכול לאמן את עצמך לעשות את כל זה, כי אחרי הכל, הפחד עצמו, כמו גם חרדה והתנהגות לא הגיונית, הם רק וירוסים אחרים שאנחנו יכולים ללמוד להכיל.

בעיצומו של כאוס, עלינו ליישם גישה נפשית המבוססת על רוגע

הגענו לנקודה שבה כולנו נמאס (מטאפורית) מכל החדשות הרעות. אתה יכול לראות את זה בטלוויזיה, ברדיו וברשתות החברתיות שלך. המידע המטריד, העובדות המדאיגות והמסרים השליליים מנצחים את החיוביים.

יתרה מכך, בממוצע, חדשות שליליות תמיד נמסרות לפני כל חדשות מלאות תקווה. לעתים קרובות אתה לוקח הכל פנימה, אפילו בלי להחיל את המסנן של זהירות, ומבלי להעריך לפעמים אם העובדות האלה נכונות או לא.

ובכן, זה נכון שיש לנו זכות לדעת. מידע הוא כוח, ואנחנו חייבים להיות בקשר עם כל מה שקורה. עם זאת, מגיע הזמן שבו הנסיבות והמידע מתחילים להכריע אותך, ומתעוררת בך תחושת חוסר אונים. לא לדעת מה עלול לקרות מחר זה ללא ספק מה שמפחיד ומגביל אותנו יותר מכל.

אנחנו יצורים שרגילים להיות מסוגלים לשלוט בדברים בסביבתנו הקרובה (או לפחות זה מה שאנחנו חושבים). עם זאת, כאשר אתה פתאום מבין שאתה בעיצומו של כאוס, שמה שלקחת כמובן מאליו אתמול הוא היום או לא בטוח או לא שם יותר, זה כואב ומפריע לך.

מה אתה יכול לעשות בנסיבות אלה?

רגיעה היא גישה, והיא מגיעה כשאתה מקבל את זה שאתה לא יכול לשלוט בהכל

בהקשר של אי ודאות, החרדה גוברת. בנוסף לכך, ישנו גורם נוסף: הסביבה שלנו. המידע שאנו מקבלים, האנשים מסביבנו מעבירים את רגשותיהם והפחדים שלהם... כל זה מגביר את הייסורים לא פחות מתחושת חוסר הוודאות עצמה.

לדוגמה, זה הרבה יותר גרוע לא לדעת אם אתה הולך לאבד את העבודה שלך מאשר לדעת בפועל שאיבדת אותה. המוח יפעל בצורה אחרת. לכן, אתה צריך ללמוד לסבול אי ודאות.

אתה חייב להבין שלמרות שאין לך שליטה על דברים מסוימים, יש לך שליטה על איך אתה בוחר להגיב אליהם. זה המפתח.

התנהלות רגועה היא הגישה הטובה ביותר. זוהי הגישה המנטלית שבאמצעותה אתה יכול להגיב בצורה ההגיונית, ההגיונית והמאוזנת ביותר על ידי מתן המיטב.

נקה את דעתך: הסר מחשבות קטסטרופליות

בעיצומו של כאוס, מחשבות קטסטרופליות לא עוזרות – הן גורמות לך לשקוע. בעיצומם של קשיים, ספקות או בעיות, המוח שלך צריך להיות בעל ברית שלך ולא יריב שמפריע לך בכל צעד.

לכן, זה חיוני שתלמד לנקות את דעתך. כל מחשבה שמפריעה לך ויוצרת פחד במקום לעזור לך למצוא פתרון מוסיפה עוד בעיה אחת לסיטואציה בכללותה.

היו מודעים אליהם וחסל את הדיאלוג הפנימי השלילי שלכם. הרוגע חייב להיות כמו מגדלור שיכול להדריך אותך בחושך.

בעיצומו של כאוס... מי אתה בוחר להיות?

משהו שיכול לעזור לך בזמנים קשים ובעיצומו של כאוס הוא לשאול את עצמך את השאלה: מי אתה רוצה להיות? האם אתה רוצה להיות הגיבור או הקורבן? האם אתה רוצה להיות זה שעזר או זה שהחמיר את המצב עוד יותר? והאם אתה רוצה להיות מישהו להתגאות בו או מישהו שבחר להיות חסר תנועה ופאניקה?

אתה בוחר ומחליט את השביל שאתה הולך להשאיר אחריך. אתם בוחרים מה ייצא מהימים האלה בהם כולנו מחויבים לתת את המיטב.

בתרחישי משבר, רוגע הוא בן לוויה שמסוגל להדריך אותך בדרכים שלווים ומוצלחים יותר. עם זה ביד, תראה את הדברים בצורה ברורה יותר ותדע כיצד להגיב ולהיות יוזם ואחראי.

זה הזמן להפעיל את תחושת הרוגע שלך, בתקופה מלאה בשינויים ואי ודאות. בואו נפעל יחד עם שלווה, אינטליגנציה ושלווה.