איפה שיש דמעות, יש תקווה. כל מה שפוגע בנו ומשנה אותנו גורם לנו גם לגדול ולהילחם. דברים שמרגיזים אותנו מלמדים אותנו את הערך של חיוכים, חיבה ורגעים טובים. באותו אופן, אנחנו יכולים ללמוד מהרגעים הרעים ולמצוא את הכוח הדרוש לשנות אותם.
אם יש דמעות, יכולה להיות מוטיבציה לשנות ולמצוא משהו טוב יותר. אין דלק טוב מזה שמקורו בעצב עמוק. סוג העצב שנספג עד העצם ומשאיר אותנו קצרי נשימה. בחיים, הרגעים הנמוכים ביותר שלנו קודמים לשינויים הטובים ביותר. הפחד וחוסר הוודאות שאנו חשים לפני שאנו מזנקים מחווירים בהשוואה למה שנגלה בצד השני.
איפה שיש דמעות, יש כוח אופי. יש תחושה אמיתית שמגיעה מהלב. בגלל זה מתחילות הדמעות. כל דמעה היא דחיפה קטנה, דרך להגיע לתחתית הסלע. כשנגיע לשם, נוכל למצוא את הכוח שמניע אותנו לבנות משהו טוב יותר.
הם אומרים שרק מי שידע עצב ובכה לבו מבין את התהילה של מה זה להיות אנושי.
איפה שיש דמעות, יש חיים
איפה שיש דמעות, יש חיים מבעבעים וזורמים מבפנים. זה נותן לנו את התקווה להמשיך להילחם למען משהו טוב יותר. זכרו שכמו שהמים נותנים לנו חיים, הדמעות עוזרות לנו למצוא את הכוח שיש לנו בלב.
לכן עצב הוא חלק הכרחי מהחיים. אנחנו צריכים את זה כדי להבין כמה אנחנו שווים. דמעות אינן כמו גשם על אבן, הן לא שוחקות את האני הפנימי שלנו. במקום זאת, הם נותנים לנו את האומץ שאנו צריכים כדי לראות את השמש לאחר הסערה.
קשתות מגיעות רק עם סערות, ואם לא ניתן לגשם למנוע מאיתנו לראות מעבר לעצב שלנו. הדברים הכי יפים בחיים, אלה שאנחנו הכי זוכרים, הם אלה שנראו בלתי אפשריים אחרי שהרגשנו עצב שכזה. אבל אותם דברים הם אלה שבאים כי לא ויתרנו במהלך הסערה.
איפה שיש דמעות, יש חיים.
אני יכול לשרוד הוריקנים של תוכחות, ברק של פחד ורעמים של כאב, אבל רק לאחר סיום הסערה אוכל למצוא את הכוח לראות את השמש.
אנחנו צריכים ללמוד להוציא את המטריה שלנו, לפרוק ולבכות ולצעוק ולהביע כל מה שצריך. עלינו לאסוף כוח מהרגשות שלנו ולשחרר את האני הפנימי שלנו. אין שום דבר רע בלהיות אנושי, ואין שום רע בלהביע את הרגשות שלנו.
איפה שיש דמעות, יש הזדמנות ללמוד
אז, מכיוון שאין שום דבר רע בהבעת רגש, מדוע שלא ננצל את ההזדמנות ונרוויח מהם משהו? אנו עשויים להיות מופתעים ממה שאנו יכולים לעשות כאשר אנו לומדים להכיר את עצמנו ולהקשיב לכאב שלנו.
שום דבר לעולם אינו מה שהוא נראה. עצב עמוק יכול להסתתר מאחורי חיוך. הזדמנויות, חלומות ואושר יכולים להסתתר מאחורי דמעות. בואו לא נסחף במראה החיצוני, ולא נשקע באומללות.
בואו נלמד להקשיב לדמעות שלנו ולצבור מהן כוח. בואו נלמד לחפש את השינוי שאנו מייחלים לו כל כך. בואו נפענח את משמעות הדמעות שלנו כדי לגלות מה מפריע לנו. ברגע שנבין את זה, בואו נוציא את זה מחיינו. אם לא ניתן להיפרד, נוכל לבנות גשר לקראת הלקחים שנוכל ללמוד ממנו.
בל נשכח שתמיד יש כתף לבכות עליה כשצריך להביע את עצמנו. תמיד יהיו לנו זוג זרועות שיחבקו אותנו ויאהבו אותנו. ואחרי סערות רעות, תמיד יש רגעים של רוגע וזמן לחשוב. כשיש דמעות, יש תקווה. מאחורי כל סיבה לבכי, יש דלת פתוחה שמחכה לשנות את חייך.
