5 דרכים שבהן המוח שלך מטעה אותך כשהלב שלך שבור
לבבות יכולים להישבר באותה קלות כמו עצמות. כשזה קורה, המוח שלך שולל אותך לעתים קרובות. זה גורר אותך לייאוש ומשכנע אותך להיאחז בתקוות הפיוס הקטנות ביותר. עם זאת, לאט לאט, הלב שלך משלים את עצמו עם המציאות, והמוח שלך חוזר למצבו הרגיל. המצב הזה שבו, בכבוד, אנחנו משלימים את עצמנו עם הצורך לעבור את תהליך האבל על הלב השבור שלנו.
הנושא של לב שבור הוא, למרבה הצער, נושא תכוף, אבל כזה שאנחנו אף פעם לא מתרגלים אליו. בשנות ה-70, אחד השירים המצליחים ביותר היה מספר בי ג'יז שכלל את המילים הבאות. "איך אתה יכול לתקן לב שבור? איך אתה יכול למנוע מהגשם לרדת, איך אתה יכול למנוע מהשמש לזרוח?" אנו יכולים לראות נשימה קטנה של ייאוש במילים הללו. מילים שכמו אומרות לנו שאובדן האהבה גורם לפצע שלעולם לא מגליד.
"עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב בכלל."
-אלפרד לורד טניסון-
משהו שפסיכולוגים חברתיים ציינו לא פעם הוא העובדה שאנשים, בממוצע, חוששים מכאב חברתי או רגשי הרבה יותר מכאב פיזי. לדוגמה, המחשבה על שבירת עצם לא מפחידה אותנו כמו לסבול מאכזבה, בגידה או התמוטטות רגשית.
הגוף שלנו יודע מה לעשות וכיצד להגיב לפציעה פיזית או זיהום. עם זאת, כאשר מערכת יחסים נשברת, הגוף והנפש שלנו חווים חסימה מוחלטת. מומחים אומרים לנו שהמוח מפרש סוג זה של הפרדה כסוג של כוויה. זה חווה כאב רגשי באותו אופן כמו כאב פיזי, אבל ההבדל הוא שאנחנו לא יודעים איך לתקן את הפצע הרגשי. זו הסיבה שהמוח שלנו, לזמן מה, נופל לתערובת של סתירות, תקוות שווא והיגיון חסר משמעות.
איך המוח שלך מרמה אותך כשיש לך לב שבור?
המוח שלך מטעה אותך, אם כי בלי כוונה. הוא עושה זאת כי הוא פצוע, אבוד ועדיין מחובר ללב השבור שלך. ללב שלא יודע איך להתמודד טוב עם דחייה, או להיפרד מאהבה שהייתה לך הכל עד לפני זמן קצר. כשזה קורה, אנחנו לכודים ברשת מורכבת של מנגנוני הגנה שמנסים להכחיש את מה שקרה. ואם לא די בכך, תהליכים מתוחכמים ושליליים עוד יותר מתרחשים במוחנו.
המוח שלנו מפעיל את הקורטקס הסומטוסנסורי המשני ואת האינסולה הגב האחורית. אלו הם המבנים המקשרים לכאב פיזי. כפי שציינו קודם לכן, סבל רגשי נחווה לרוב באותו אופן כמו סבל פיזי. כל זה אומר שאנחנו לא יכולים לחשוב בבהירות, ושאנחנו שולל את עצמנו. בואו נראה עכשיו איך התהליך הזה עובד בדרך כלל.
כשהמוח שלך שולל אותך, הוא עושה את זה בלי כוונה כי הוא נפגע.
1. איבדתי את האדם הכי חשוב בחיי
הכאב הרגשי מעורר ייסורים והייסורים מחפשים מקום מפלט, פינות וגופים שבו היא יכולה להאכיל את עצמה בייאוש. בשלב זה שלאחר הקרע מקובל להתעורר מחשבות מזיקות, כמו "איבדתי את האדם החשוב ביותר בחיי, היחיד שיכול לשמח אותי".
המוח שלך מטעה אותך, למעשה הוא לוקח אותך בשבי. האדם החשוב ביותר בחייך הוא אתה. בן הזוג לשעבר שלך היה מישהו שהיה חשוב לך לתקופה בחייך שהסתיימה כעת, וזה משהו שאנחנו חייבים לקבל.
2. עשיתי משהו לא בסדר, אני יכול לשנות!
הכחשה היא החלק הראשון של הקרב, וכאן אנחנו בהכרח נאחזים בקש. מקובל שאנחנו מאשימים את עצמנו, ואומרים לעצמנו שהזנחנו את הקשר, שעשינו משהו לא בסדר שעדיין ניתן לתיקון.
מכאן ואילך, אנו מנסים כמעט באובססיביות לשכנע את האדם האחר שעלינו לנסות שוב. התחל מחדש עם דף נקי, חזור להתחלה. כי בטח מה שהיה לנו פשוט לא צריך לזרוק סתם ככה. שוב, המוח שלך שולל אותך. הלב שלך כואב והכוונות הטובות שלך מסנוורות אותך. אתה רק צריך לקבל את המציאות הקרה – האדם השני לא אוהב אותך יותר, ואין חלק שני.
3. האובססיה להתחבר וליצור קשר
אנו חיים בעידן של תקשורת מיידית, עזרה מיידית וחוסר יכולת לסבול תסכול מכל סוג שהוא. איך אני יכול לקבל את זה שהאהוב שלי כבר לא שולח לי הודעות? איך אני אמורה להבין שהוא חסם אותי, ושהוא כבר לא רוצה שום קשר איתי?
המוח שלנו ימציא אלף תירוצים כדי להסביר את השתיקה, הדחייה או כמה זמן לוקח לו להשיב. יתרה מכך, היא אפילו תמציא אלף אסטרטגיות על מנת להיות מסוגלת להעביר אליו הודעה אחרונה, או בקשה נואשת אחרונה. הדינמיקה ההרסנית הזו תימשך עד שכבודנו יגיד לנו סוף סוף שדי. וזה הרגע בו ננקוט את הצעדים ההכרחיים, כמו מחיקת בן הזוג לשעבר מרשימת אנשי הקשר והרשתות החברתיות שלנו.
"לפעמים כשאדם עוזב, העולם נראה ריק".
4. החיים שלי לעולם לא ישובו להיות אותו הדבר
אמירה זו נכונה. החיים שלנו אכן לא ישובו להיות אותו הדבר לאחר שסבלנו מההתמוטטות הרגשית הזו. עם זאת, המוח שלך שולל אותך שוב, מכיוון שהוא לוחש לך לעתים קרובות שלעולם לא תהיה מאושר יותר. זה יגיד לך שלא מגיע לך שוב אהבה, שאתה מקלקל את כל מה שאתה נוגע בו, ושאף פעם לא תמצא מישהו אחר כמו זה שעזב אותך זה עתה. מחשבות כאלה הן סוג של עינוי אבסורדי. כמובן שהחיים לא ישובו להיות אותו הדבר. זה יהיה שונה, זה יהיה חדש וזה יהיה הרבה יותר טוב, כי לא יהיה לנו מישהו לצידנו שפשוט לא אהב אותנו. או שאולי הוא עשה זאת, אבל לא בצורה הנכונה.
5. אני חייב לדעת את הסיבה שהוא הפסיק לאהוב אותי
בואו נודה בזה. האם יש אי פעם סיבה ברורה, אובייקטיבית ומוחשית למה אנחנו מפסיקים לאהוב מישהו? לפעמים אולי, אבל לא תמיד. אנחנו יכולים להיות אובססיביים לגבי זה ואפילו להתייאש, אבל להבת האהבה לפעמים נכבית בלי שנדע באמת למה. יכול להיות שיש עוד אנשים מעורבים, אולי יש הרבה דברים קטנים שיוצרים משהו גדול. אבל לרוב אי אפשר לתרגם פרידות למילים. במקרים אלה, הדרך היחידה קדימה היא קבלה וכנות. קבלה מטעמנו, וכנות מהאדם שהפסיק לאהוב אותנו, שבגבורה מבהיר לזולת שאין דרך חזרה ואין עתיד בקשר.
לסיום, אנחנו יודעים שאנחנו לא תמיד יכולים לסמוך על המוח שלנו כשיש לנו לב שבור. עם זאת, רוב הזמן התחושות וההיגיון הם חלק מהקרב. אם נקבל את מה שקרה אז זה יעזור להביא שפיות לכאוס שסביבנו. טיפין טיפין נתחיל לעשות את דרכנו חזרה אל המחסה של ההערכה העצמית שלנו. ושם נתחיל את המשימה העדינה, אך החיונית, של ריפוי הלב שלנו.
