איך לזהות חוסר ביטחון אצל ילדיכם?
אנחנו רגילים לדבר על חוסר הביטחון השולט בקרב מבוגרים, אבל מה קורה עם ילדים? גם הם חלק מהעולם הזה, ורבים מהם סובלים גם מבעיות של מתח, חוסר ביטחון ולפעמים דיכאון.
" ילדים לומדים מעט ממילים; רק המעשים שלך וההתאמה שלהם עם המילים יצליחו"
-ג'ואן מנואל סראט-
למה הילד שלי חסר ביטחון?
ילדים הם די חסרי הגנה, במיוחד אלה מתחת לגיל 6. תמימותם וחוסר היכולת שלהם להתמודד עם רגשות ובעיות מסוימות הופכים אותם למטרות קלות למניפולציה, פיזית ונפשית.
איננו נולדים בידיעה ורק מתוך ניסיון נוכל ללמוד את הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הנסיבות השונות שאנו עלולים לסבול מהן. יתר על כן, ילדים סופגים את כל מה שמקיף אותם. בטח שמעת מישהו אומר שהוא "כמו ספוגים".
ויכוחים משפחתיים, לחץ שמופעל עליהם, חוסר תשומת לב מהוריהם, כל הדברים האלה יכולים להעניק להם חוסר ביטחון רב. האם אתה נותן להם את תשומת הלב שהם צריכים? האם אתה דואג לבעיות שלהם?
"המורשת הכי טובה שאב יכול להשאיר לילדים שלו היא קצת מהזמן שלו בכל יום"
לפעמים אנחנו חושבים שכל מה שקורה להם הוא טיפשי, ולרוב, זה כן! אבל מבחינתם זה לא טיפשי. הם חדשים בעולם הזה והם לומדים. ילדים צריכים שתבינו אותם ותתקשרו איתם. אם לא, הם יהפכו חסרי ביטחון.
עזרו לילדכם להתגבר על חוסר הביטחון שלו
חשוב תמיד לתת לילדכם יד לעזור כדי שיוכל להתגבר על בעיות חוסר הביטחון שלו. אם לא נעשה זאת, נוכל להפוך אותם למבוגר חסר ביטחון שלא יודע איך לפתור את הבעיה הזו.
אם נזהה את הבעיה, טוב להגיע לעבודה בהקדם האפשרי ולהתחיל לנקוט באמצעים לשיקום תחושת הביטחון של ילדנו. מצד שני, חשבו: מה יקרה כשהם יתחילו את גיל ההתבגרות? בשלב זה, הם יצטרכו להתמודד עם בעיות רבות נוספות. אל תתנו לחוסר ביטחון להיות אחד מאלה.
איך אני יכול לדעת שהילד שלי סובל מחוסר ביטחון? אילו סימנים נותנים בדרך זו?
- הם סובלים מעין תלות הנוגעת להיגיינה שלהם, שלעתים קרובות נותרת בידיה המסוגלות של אמם.
- הם מראים התנהגות שבה שולטים חוסר יציבות רגשית, חוסר ציות או תוקפנות.
- כשזה זמן משחק, הם נוטים לשחק משחקים מתחת לגילם, לחזור על אותו משחק או להפגין פחד.
- הם סובלים מפחדים לא הגיוניים ובוכים כדי למשוך תשומת לב.
- הם מתחילים לדבר מתוך שינה, סובלים מנדודי שינה, מבקשים לישון עם האור או שתספר להם סיפור.
- בעיות ריכוז בבית הספר.
- הם עושים פרצופים מצחיקים או הבעות בעל פה וגופניות אחרות שאינן נורמליות.
- יש להם חפץ (שחור, פרווה...) שהם בלתי נפרדים ממנו.
כשלילד שלכם יש בעיה, אל תקראו לזה "טיפשי" כי אולי אתם מונעים ממנו להיות מאושרים בעתיד.
בניית הערכה עצמית
במקום לכעוס על ילדנו על כך שהוא אוחז בחפץ לא הגיוני או על אי הציות שלו, חשוב לנו יותר לדבר איתו. נזיפה בהם לא תפתור את הבעיה; הילד שלנו צריך שנשים את עצמנו בנעליו, לא כדי שנהפוך לאויב הגרוע ביותר שלהם.
אם לא נדע כיצד לפעול, נוכל לדבר עם המורים שלהם או עם איש מקצוע שיוכל ללמד אותנו כיצד להעלות את ההערכה העצמית של ילדנו כדי שיפסיקו להיות חסרי ביטחון. הערכה עצמית תהיה הפתרון הטוב ביותר למצב הנורא הזה שקשה מאוד לפתור, גם כשאנחנו מבוגרים.
חשבו על העובדה שאם תחליטו לא לשים לב לתסמינים הללו ותשחררו אותם, אתם עלולים לחזק את ילדכם להפוך לאדם עצוב מאוד, עם הערכה עצמית נמוכה מאוד ונטייה חזקה לדיכאון. זה יהפוך את החיים לחוויה כואבת, מלאת מגבלות ורגשות שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם.
כהורים, יש לנו אחריות ללמד את ילדינו להיות מאושרים
כולנו היינו ילדים פעם, אבל אנחנו שוכחים את החשיבות של כל מה שאנחנו מרגישים וחווים בשלבים הראשונים האלה של חיינו. אנחנו גם שוכחים עד כמה כל מה שאנו חווים כילדים משפיע עלינו בשלבים מאוחרים יותר של החיים, וגורם לבעיות שקשה להתגבר עליהן. הזמן לפתור את כל זה הוא עכשיו!
האם תתן לילדך להפוך לאדם חסר ביטחון?
