מודל השינוי הטרנס-תיאורטי של פרוצ'סקה ודיקלמנטה
שני החוקרים הללו ניסו להבין איך ולמה אנשים משתנים, בין אם הם עושים זאת בעצמם או בעזרת מטפל. הם גם תיארו שלבים שכל אדם שרוצה לוותר מהרגל (שימוש בסמים, אכילת מזון מעובד וכו') יעבור. הדגם שלהם עובד גם עבור רוב החלטות השנה החדשה שאתה עשוי להגדיר.
השלבים האלה חלים בכל סוג של שינוי שאתה מנסה לעשות בעצמך, אבל הם חלים גם אם אתה מקבל עזרה ממטפל. עם או בלי טיפול, נראה שכולם עוברים שלבים דומים, ומעבדים דברים בצורה דומה באותה מידה .
במודל זה, אנו יכולים להסתכל על מוטיבציה כמצבו הנוכחי של אדם, או באיזה שלב של הכנה לשינוי הוא נמצא. זה באמת חשוב כי הרבה מהזמן אנו משתמשים במילה "מוטיבציה" בצורה לא נכונה. נוסף על כך, מוטיבציה הכרחית לחלוטין לכל תהליך של שינוי אישי.
" קורסי גברים יבשרו מטרות מסוימות, שאם יתמידו בהן, עליהן להוביל," אמר סקרוג'. "אבל אם יורידו מהקורסים, הקצוות ישתנו. תגיד שזה כך עם מה שאתה מראה לי! "
-אבנעזר סקרוג' לרוח חג המולד שעוד עתיד לבוא, במזמור חג המולד, מאת צ'רלס דיקנס-
גלגל השינוי במודל השינוי הטרנס-תיאורטי
"גלגל השינוי" במודל השינוי הטרנס-תיאורטי של פרוצ'סקה ודיקלמנטה אומר שיש ארבעה, חמישה או שישה שלבים של שינוי ושהם מעוצבים כמו גלגל. כלומר, הם יוצרים מעגל. אז אנשים שרוצים להפסיק התנהגות ממכרת יעברו את השלבים השונים על הגלגל כמעט כאילו הם מחליקים לאורכו.
יש סיבה שהם קוראים לזה גלגל: בכל תהליך של שינוי, אנשים מסתובבים בתהליך מספר פעמים לפני שהם מגיעים לסוג יציב של שינוי. במחקר המוקדם שלהם עם מעשנים, למשל, פרוצ'סקה ודיקלמנטה גילו שמעשנים עברו על ההגה בין שלוש לשבע פעמים (בממוצע, ארבע) לפני שהפסיקו לעשן כמו שרצו.
בגלגל הזה, הישנות היא נורמלית לחלוטין. שני החוקרים רואים בזה רק עוד שלב של שינוי. כפסיכולוגים, לפעמים אנחנו אומרים למטופלים שלנו ש"כל הישנות רק מקרבת אותך צעד אחד להתאוששות".
כמובן שזה לא אומר שאנחנו מעודדים אותם להישנות, בכלל לא. אנחנו רק מנסים להזכיר להם לא להתייאש ולהתפרק כאשר יש להם הישנות.
שלב ההרהורים מראש
נקודת הכניסה לתהליך השינוי היא שלב ה"התבוננות מראש". זה אומר שמישהו עדיין לא חושב שיש לו בעיה או צריך לעשות כל סוג של שינוי בחייו. "טרום הרהור" הוא מישהו שיודע שיש לו בעיה, גם אם הוא לא מודע לה.
שלב ההרהורים
ברגע שהם יהיו מודעים לבעיה, הם ייכנסו לתקופה שעיקרה אמביוולנטיות, שלב ה"התבוננות". מישהו בשלב הזה יחשוב בו זמנית על רעיון השינוי וידחה אותו. הדרך הטובה ביותר לתאר את החוויה שלהם היא הלוך ושוב בין סיבות לשנות לבין סיבות להמשיך לחיות באותו אופן.
מישהו שיש לו בעיית שתייה ומוצא את עצמו בשלב הזה, למשל, יכול לומר משהו כזה:
"אני לא חושב שיש לי בעיית שתייה. אולי אני שותה קצת יותר מדי, אבל אני לא חושב שאני שותה יותר מכל החברים שלי. אני יכול להפסיק לשתות מתי שמתחשק לי".
כפי שאתה יכול לראות, הם עשויים לזהות שיש להם בעיה אבל הם מרגישים שהם בשליטה.
שלב ההכנה
במודל השינוי הטרנס-תיאורטי, שלב ההכנה הוא כמו חלון הזדמנויות. זה מפנה מקום לשלב חדש בחיים. אם מישהו בשלב הזה יצליח להיכנס לשלב הפעולה, תהליך השינוי שלו יתקדם. אם לא, הם יחזרו לשלב ההתבוננות.
שלב הפעולה
שלב ה"פעולה" הוא מה שרוב האנשים רואים כשלב בו מתחיל הטיפול. זה המקום שבו אנשים מתחילים לנקוט בפעולות מסוימות שיעזרו להם לשנות.
לדוגמה, רוב האנשים שמפסיקים לעשן עושים זאת בעצמם. המטרה בשלב זה היא ליצור שינוי בבעיה אותה רוצים לפתור. אבל עצם הכוונה לשנות לא מבטיחה שתשמרו על השינוי לאורך זמן.
שלב התחזוקה
בשלב זה האתגר הוא לשמור על השינוי שהשגתם בשלב האחרון, ולא לחזור בו. הפסקת תרופות, שתיית פחות וירידה במשקל הם כולם שלבים מוקדמים של שינוי. מה שיבוא אחר כך הוא שמירה על השינוי הזה.
להרע
לבסוף, אם יש לך הישנות, התפקיד הבא שלך יהיה לחזור מיד על ההגה לפני שאתה נתקע בשלב הזה. נפילות והישנות הן נורמליות לחלוטין. אתה צריך לצפות להם כאשר אתה מנסה לשנות כל דפוס התנהגותי שהיה לך במשך זמן רב.
לסיום, למודל השינוי הטרנס-תיאורטי יש כמה שלבים שתמיד נעים במעגל. מי שרוצה לשנות התנהגות ממכרת יעבור את השלבים הללו בדרכו שלו עד שלבסוף יצליח לשמר את השינוי שלו.
ביבליוגרפיה
וויליאם ר' מילר וסטיבן רולניק. ראיון מוטיבציוני: הכנת אנשים לשינוי התנהגות ממכרת. הוצאת גילפורד. ניו יורק, 1991.
