תחושת בדידות: מגיפה של המאה ה-21

אתה מרגיש בודד כשאתה מבודד ואין לך רשת חברתית שתתמוך בך
במילים אחרות, אתה מרגיש בודד כשאתה מבודד ואין לך רשת חברתית שתתמוך בך.
אנחנו חברה יותר ויותר מחוברת, ובכל זאת אנחנו מרגישים לבד מתמיד. למה זה? למעשה, מדוע הבדידות הופכת למגיפה של ממש, לא משנה אם אנחנו ילדים, מבוגרים או קשישים?

"אני מרגיש כל כך בודד". כמה פעמים אמרת את זה לעצמך במהלך חייך? כנראה יותר מפעם אחת, כי התחושה הזו יכולה להתעורר בכל עת, בין אם זה בילדות, בגיל ההתבגרות או בגרות. אכן, תחושת בדידות מעת לעת היא נורמלית. עם זאת, לחוות את זה במשך חודשים או שנים לא.

על פי נתוני האו"ם, ישנם כ-7.5 מיליארד בני אדם בעולם. יתרה מכך, הודות לטכנולוגיות חדשות, אנו מחוברים יותר מאי פעם. עם זאת, אנו גם נוטים להרגיש לבד מתמיד. בנוסף, נראה שהבדידות כואבת יותר ממה שהכאיבה אי פעם.

בדידות לא סובלים רק ברמה הרגשית, עם רגשות כמו עצב, ייאוש או ייסורים. לבדידות יש גם השפעה רצינית על הבריאות והיא מגיפה אמיתית עם עלויות גבוהות. למען האמת, הבדידות הורגת והיא עושה זאת בדרכים רבות ושונות

המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת שיקגו ערכה מחקר שבו טענו כי בדידות מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת. זה נובע מאוטם שריר הלב, השמנת יתר, התמכרויות, ולמרבה הצער, התאבדויות. אכן, נראה שתחושת הבדידות מנפצת בהדרגה את חייהם של אנשים, עד שהם נעשים חסרי הגנה לחלוטין.

כבני אדם, אנו זקוקים לקשרים חברתיים איכותיים, שבהם שוררים תחושות ביטחון ואמון. למעשה, גירוי מתמיד שבו זורמים חיבה, הדדיות ותמיכה. היעדר הזכות החיונית הזו יכול להיות הרסני.

"בדידות היא דבר יפה כשיש לך עם מי לדבר על זה."

-גוסטבו אדולפו בקאר-

למה אתה מרגיש בודד?

מאמר בכתב העת, פסיכיאטריה חברתית ואפידמיולוגיה פסיכיאטרית הציג היבט מכריע לנושא הבדידות. כזה שכולנו צריכים להרהר בו. מחקר זה טען שעד לפני זמן לא רב הבנו את המונח הזה בצורה חד מימדית. במילים אחרות, אתה מרגיש בודד כשאתה מבודד ואין לך רשת חברתית שתתמוך בך. עם זאת, נקיטת גישה זו היא טעות.

ראשית, בדידות אינה תמיד שם נרדף לבידוד. להיות לבד זה לא אותו דבר כמו להרגיש לבד. במילים אחרות, לאנשים רבים יש בני זוג, משפחה וחברים אך עדיין חווים בדידות עמוקה והרסנית.

למה זה קרה? מדוע לעתים קרובות אתה מרגיש בודד למרות שיש לך רשת של דמויות בסביבתך הקרובה?

בואו נסתכל על הסיבות.

סטגנציה אישית

ישנם רגעים בחייך שבהם אתה ממש תקוע. שום דבר לא מתקדם, שום דבר שמקיף אותך לא אומר לך משהו, וחמור מכך, אתה לא רואה שום שמחה עתידית באופק.

בעיצומם של הקיפאון והמחנק הזה, המוח שלך נופל לעתים קרובות למצב של התבוננות פנימית והשתקפות מתמשכת. במצב זה, בדידות נוטה לנבוט.

כשהחיים שלך מפסיקים להיות בעלי משמעות, אתה מתחיל ליצור שכבה סביב עצמך. זה כאילו, בהדרגה, כל מערכות היחסים שלך מאבדות מערכן ומשמעותן.

היחסים שלך עם משפחה וחברים אינם משמעותיים

מדוע לעתים קרובות אתה מרגיש בודד למרות שיש לך רשת של דמויות בסביבתך הקרובה
מדוע לעתים קרובות אתה מרגיש בודד למרות שיש לך רשת של דמויות בסביבתך הקרובה?

אחת הסיבות שאתה מרגיש בודד היא בגלל שהאנשים סביבך אינם נגישים. פירוש הדבר עשוי להיות ש:

  • אתה לא סומך על המשפחה שלך. אתה גם לא מרגיש תמיכה מהם.
  • החברים שיש לך טובים רק להתרועע איתם. אתה לא יכול לחלוק איתם את החששות שלך. למעשה, מערכת היחסים שלך איתם היא שטחית.
  • אין לך מישהו ספציפי עם מי להביע את עצמך או לחלוק את התחביבים, הטעמים והסודות שלך.

כיום, בדידות רגשית שכיחה יותר מבדידות חברתית, כזו שבה אין לאדם רשת תמיכה צמודה.

אתה עושה הכל בשביל אחרים ואתה מרגיש לבד

זה עלול לקרות אם אתה מטפל או רגיל להעמיס על עצמך מספר רב של אחריות. זה בגלל שאתה שם לב לאחרים 24 שעות ביממה, ומגיע הזמן שבו הצרכים שלך תופסים מקום שני.

ואז, במוקדם או במאוחר, מתעוררת תחושת הבדידות. אתה מרגיש כאילו משאירים אותך לצד אחד, ושהסביבה שלך רואה בך רק מישהו שנמצא שם רק כדי לתת, לא כדי לקבל.

מצוקה שלא התגברה עליה

אובדן, פרידה רגשית או משקלה של ילדות טראומטית. אלו סוגי האירועים שאף אחד לא מוכן אליהם. הם כואבים ולא תמיד אתה מצליח להתגבר עליהם. למעשה, הם משאירים פצעים שקשה מאוד לרפא. יתרה מכך, העובדה שעדיין לא התמודדת איתם מובילה לעיתים קרובות לתחושת בדידות מתמדת ומעיקה.

במצבים אלה, מערכות היחסים הרגשיות שלך לא נמשכות זמן רב. כל קשר שאתה יוצר אינו יציב, ונראה שאף חבר או שותף לא מכסים את כל הצרכים שלך. למען האמת, הפצעים הללו מהעבר מהווים מכשול ליצירת ותחזוקה של רשת יציבה ומאובטחת של אנשים שתוכל לסמוך עליה בעתיד.

כשהבדידות הופכת להתעללות

יש סוג אחד של בדידות שראוי לתשומת לב מיוחדת. זה קשור לקשישים. כיום, המציאות הזו היא מגיפה אמיתית, קריאת אזעקה חברתית הדורשת מודעות ופעולה. מכיוון שיש מספר רב של מבוגרים (בעיקר נשים) שחיים במצב של בידוד ובדידות בלתי נבחרת.

לפעמים יש להם קרובי משפחה, שכנים ושירותים חברתיים שאכפת להם מהם. עם זאת, כל זה אינו מספיק, תקף או משמעותי עבור האנשים הללו. זה בגלל שהם מבלים יותר מדי שעות ביום בבית שיש בו רק שקט. מצבים אלו משאירים חותם המאיץ את ההידרדרות הקוגניטיבית ומחלות שכבר קיימות בקשישים.

מסיבה זו, יש צורך להקים מנגנונים אחרים פעילים יותר להתמודדות עם הבידוד של אנשים מבוגרים. ואכן, החברה שלנו הולכת לקראת מצב של עלייה בתוחלת החיים, ולכן יש ליצור אסטרטגיות התערבות וטיפול חדשות.

לסיום, הבדידות לא נבחרה והיא אחד האויבים הגדולים של הזמנים הנוכחיים. זה דורש לא רק רגישות רבה יותר אלא גם פעולות חירום קונקרטיות. כי בדידות היא שם נרדף להדרה חברתית והיא יכולה להופיע בכל גיל עם השלכות חמורות.

בצע פעולה, היה רגיש יותר, ובקש עזרה אם אתה זקוק לה.