שכר ובריאות נפשית: המחיר הפסיכולוגי של הפרעות
ישנן סיבות רבות לכך שאדם נכנס לדיכאון ובמקרה הגרוע ביותר בוחר להתאבד. עם זאת, אחד מהם ידוע, ברור ומזדחל בדממה דרך יסודות החברה שלנו. אנחנו מדברים על חוסר יציבות. מונח זה מתייחס לקיום חסר יכולת חיזוי, ביטחון תעסוקתי, רווחה חומרית ופסיכולוגית. למען האמת, זה ידוע ששכר ובריאות הנפש קשורים ישירות. זה גם הרסני שכל כך הרבה מההפרעות הפסיכולוגיות של היום נובעות משני הגורמים האלה.
לעתים קרובות, כאשר אנו מדברים על בריאות נפשית, ההתמקדות היא אך ורק בפרט. למעשה, אנו נוטים להטיל את האחריות הבלעדית לדאוג לרווחתנו הפסיכולוגית על הכתפיים שלנו. מסיבה זו, לעתים קרובות אנו ממהרים לומר למישהו "להתעודד, דברים ישתנו בקרוב" או "להפסיק לקחת דברים כל כך ברצינות". למעשה, אנו שוכחים שהאדם הוא חלק מהקשר שאי אפשר להפריד ממנו.
כולנו מושפעים ממערכות היחסים שלנו, מחוויות שאינן בשליטתנו וממצבים חברתיים אליהם אנו מתקשים להסתגל. לכן, לפעמים, עבודה לא מסוכנת יכולה להיות מסוכנת יותר לבריאות הנפשית שלנו מאשר האבטלה עצמה. ואכן, הידיעה שלא משנה כמה שעות נבלה ביום בעבודה, לא נגיע לסוף החודש, מעלה את החרדה שלנו לרמות מוגזמות.
אם אתם מוצאים את עצמכם במצב מסוג זה, נוסף על המעורפל, הזמניות ואי הוודאות המתמדת של אי הידיעה אם מחר עדיין תהיה לכם עבודה או לא. למעשה, המצב העולמי הנוכחי - נוסף על גורמים רבים אחרים - אינו נוטה לחזות את העתיד המשגשג שהובטח לך בילדותך.
"חופש ללא הזדמנויות הוא מתנת שטן, והסירוב לספק הזדמנויות כאלה הוא פלילי".
-נועם חומסקי-
שכר ובריאות נפשית: איך הם קשורים?
בין 1990 ל-2015, אוניברסיטת אמורי (אירופה) ערכה מחקר חושפני לגבי הקשר בין שכר לבריאות נפשית. בעבודה זו גילו שבמשך 25 השנים הללו, בכל פעם שנקבעה עלייה חדשה בשכר המינימום, שיעור ההתאבדויות ירד בין 3.4% ל-5.9%.
נתונים אלו היו משמעותיים במיוחד בקרב המגזר הצעיר של האוכלוסייה. אכן, זו עוד ראיה יוצאת דופן. העובדה שהצעירים ביותר הם אלה שסובלים מהשפעת האבטלה, ובמיוחד, תעסוקה מסוכנת. למעשה, חוסר הפרספקטיבה, כמו גם לראות שכל מאמץ שהם עושים לא מקבל שום פרס, פירושו שהם מאבדים תקווה הרבה לפני שמצבם ישתנה. כתוצאה מכך, הם מגיעים למנהרה ללא מוצא.
גלגל האוגר: תשישות ללא משמעות או סוף
יש רבים שרואים את עצמם כאוגר קטן שרץ על גלגל בלי סיכוי שמשהו ישתנה. שכר נמוך לא מאפשר להם להסתדר או לספק להם את הצרכים הבסיסיים ביותר שלהם. עם זאת, עבודות מסוג זה דורשות מאמץ מרבי אשר אינו מוכר במידה רבה. כתוצאה מכך, שמירה על אורח חיים מסוג זה מובילה, במקרים רבים, לבעיות בריאות, הן פיזיות והן נפשיות. לדוגמה:
- לחץ כרוני
- בעיות נדודי שינה.
- בעיות שרירים ושלד.
- שינויים בדפוסי האכילה.
- כאבי ראש
- עצבנות מוגברת
- אורח חיים בישיבה.
- חוסר זמן לפנאי ומנוחה.
- חוסר הנאה ממשימות שבעבר היו משמעותיות.
- סוציאליזציה מופחתת.
- בעיות וויכוחים עיקריים בזוגות ובמשפחות.
- שליליות וחוסר תקווה.
- סיכון גבוה יותר להתמכרויות התנהגותיות (למשל משחקים, סקס מקוון) או חומרים.
- הפרעות במצב הרוח כגון דיכאון וחרדה.
סקר שנערך לאחרונה בספרד על אוכלוסיית השכירים בנושא בריאות ובטיחות ותנאי עבודה חשף כמה נתונים מעניינים. הוא מצא ש -74 אחוז מהאנשים שהמשכורת שלהם לא מכסה את הצרכים הבסיסיים שלהם נמצאים בסיכון גבוה מאוד לסבול מבעיות נפשיות.
מועסקים בחוסר יציבות נאחזים נואשות בעבודה זמנית אחת אחרי השנייה כדי להסתדר. הם מרגישים לכודים על גלגל אינסופי, אחוזים על ידי תסכול, חוסר תקווה, וגם על ידי טינה ברורה של אותה חברה שכשלה אותם.
שכר ובריאות הנפש, בעיה של צדק חברתי
אנחנו לא מדברים מספיק על הקשר בין שכר לבריאות נפשית. למען האמת, הבעיה הזו גוזלת את הבריאות - וגם את חייהם - של אלפי אנשים מדי שנה. ההשפעה של שכר נמוך מונעת מהם לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר שלהם. סוגי הצרכים עליהם דיבר אברהם מאסלו וכלל בפירמידה המפורסמת שלו.
הם לא מרגישים בטוחים, חסרים להם משאבים, ובמקרים רבים אפילו אין להם בית. יתר על כן, הרווחה הפיזית והפסיכולוגית שלהם באה והולכת בהתאם לעונות השנה. בסופו של דבר, חוסר היציבות שלהם הופך לכרוני, הם לא יכולים לשלם חובות או לעשות תוכניות לטווח בינוני-ארוך.
אדם זה מוגבל ל"חיות מיום ליום", לעיתים קרובות מוטרד ברגשות של בושה וחוסר תקווה שמתדלקים את חוסר האונים והשליליות שלו.
חוסר העבודה ואף יותר מכך, החוסר חשש, מקדמים במוקדם או במאוחר את רעיון חוסר התועלת. בנוסף, מופיע חוסר תחושת חיוניות. בשלב זה, הם מגיעים לקצה תהום שהיא מסוכנת כמו שהיא מדאיגה.
מה הפתרון?
לא יכולה להיות בריאות (לא פיזית ולא נפשית) ללא שכר הגון. השכר משנה. יתר על כן, כסף מציע רווחה ומבטיח איכות חיים טובה יותר לאוכלוסייה. עם זאת, יש צורך לא רק בהזדמנויות עבודה נוספות, אלא גם בתגמול הולם. מהסוג שמספיק לכיסוי צרכים בסיסיים כמו שיש בית.
במקרה שמצב קשרי זה ישרור, ללא ספק תהיה עלייה בבעיות פסיכולוגיות בקרב הצעירים ביותר. יתר על כן, תהיה חסרה להם כל פרספקטיבה לעתיד ולמימוש העצמי שלהם. אלה אנשים שבזמן מסוים אחר פשוט יניח שהחברה שכחה מהם לגמרי. הם יכולים להיות צודקים.
