מדוע ילדים מחקים מבוגרים?
לטוב ולרע, ילדים מחקים מבוגרים. כמעט מבלי ששמנו לב, עיניהם הקטנות לומדות ומחדדות אותנו, עובדות בהתנהגויות, מעתיקות מחוות ומפנימות מילים, הבעות ואפילו תפקידים. אנו יודעים שילדים לעולם לא יהיו עותקים מדויקים של הוריהם; עם זאת, החותם שאנו משאירים עליהם הוא מכריע.
זה משהו שתמיד היה ברור בתחום הפסיכולוגיה של ההתפתחות. אלברט בנדורה, למשל, פסיכולוג מוכר בתחום הלמידה החברתית, כתב רבות על אחד ממושגי המפתח שלו, "דוגמנות". לדבריו, אנשים לומדים על ידי חיקוי ההתנהגויות שהם רואים סביבם, אותם מודלים חברתיים שהם גדלים או מקיימים איתם אינטראקציה.
ילדים לא רק מחקים את הוריהם. כפי שאנו יודעים היטב, הם לא חווים רק תרחישים מבודדים. כיום, יש להם יותר גירוי חברתי מאי פעם, ואפילו "דוגמניות" מחוץ לבית או לבית הספר שלהם. אנחנו גם לא יכולים לשכוח את הטלוויזיה ואת הטכנולוגיות החדשות האלה שהם משתמשים בהם מגיל צעיר מאוד.
כל מה שהם רואים, שומעים ומתרחש סביבם משפיע עליהם. אנחנו המבוגרים מרכיבים את אותו תיאטרון עצום של דמויות שהם מחקים ושישפיע על התנהלותם ואפילו על הדרך שלהם להבין את העולם. עוד על כך בהמשך.
מדוע ילדים מחקים מבוגרים?
אנחנו יודעים שילדים מחקים מבוגרים, אבל למה הם עושים את זה? הפסיכולוג ההתפתחותי מוריץ דאום מאוניברסיטת ציריך הצביע על משהו מעניין. ההתנהגות הכמעט אינסטינקטיבית זו בבני אדם (ובבעלי חיים אחרים) משמשת ליותר מסתם למידה: חיקוי יוצר גם תחושת שייכות, והוא עוזר לבני אדם לזהות את עצמם כחלק מקבוצות.
אז האם ילדים באמת כמו ספוגים עם נטייה לחקות את כל מה שהם רואים? יתר על כן, באיזה גיל הם מתחילים לשים לב למה שמקיף אותם כדי להתחיל לדגמן אחרי זה? בוא נראה.
מתי ילדים מתחילים לחקות מבוגרים?
אנו יודעים שהחיקוי מתחיל זמן קצר לאחר הלידה. יש ילודים שמעתיקים תנועות פנים כמו הוצאת לשון. עם זאת, תהליך זה אינו מבשיל באופן אמין עד שהם מעל גיל שנה.
תינוקות בני שישה חודשים כבר מבינים התנהגות מכוונת. מה זה אומר? ובכן, זה אומר, למשל, כשהם רואים את אמא או אבא שלהם מתקרבים לאסוף אותם, הם ירגישו טוב. הם מבינים איזה דברים נחמדים ולא נחמדים בשגרת היום שלהם. כל זה מהווה עבורם בסיס לזהות דפוסים והתנהגויות, ולהבין שלאחר פעולות מסוימות מתרחשות אחרות.
בין 19 ל-24 חודשים, ילדים מתחילים להעתיק הרבה דברים שהם רואים אצל אחרים. הם מחקים את הוריהם, את אחיהם הגדולים ואת אלה שהם יכולים לראות בטלוויזיה. הם עושים את זה כדי ללמוד, אבל גם כדי להיות זהים לאחרים ולהרגיש חלק מקבוצה חברתית.
האם ילדים בוחרים את מי ומה לחקות?
לפני שנגיע לשאלה האם ילדים מחקים לשם חיקוי או שהם נוטים לבחור את מי הם מעתיקים, מעניין לדעת שיש גירויים מסוימים שמושכים אותם יותר מאחרים. התגלה שכאשר ילד מוקף בילדים אחרים באותו גיל, כמו גם מבוגרים, הם נוטים לחקות את התנהגות בני גילו. נוירוני המראה שלהם מופעלים הרבה יותר חזק כשהם נמצאים עם מישהו בעל מאפיינים דומים להם.
כאשר ילד צריך ללמוד משהו קונקרטי, הוא ילך למבוגרים. עיקרון זה משתלב עם אזור ההתפתחות הקרוב של לב ויגוצקי. במילים אחרות, הם יודעים שעם תמיכה נאותה הם יכולים להגיע לרמה נוספת, שלב חדש של יכולת גבוהה יותר. אבל כדי לעשות זאת, הם צריכים "מודלים מומחים": מבוגרים.
פרט נוסף בהחלט יעניין גם כן. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת לונדון על ידי ד"ר ויקטוריה סאות', ילדים בני 18 חודשים כבר נוטים לחקות את מה שמוכר כאשר זה חוזר על עצמו כמה פעמים. בנוסף להתנהגות, השפה מלווה אותה. אכן, זו הדרך המדויקת שבה מבשילים תהליכים תקשורתיים.
ילדים לא יודעים אם מי הם מחקים מתאים או לא
כמה ממצאים ממחקר באוניברסיטת ייל היו מאוד מסבירים. דרק ליונס, המחבר, הראה שבמהלך תקופה קונקרטית בחייהם, ילדים מחקים מבוגרים בצורה מוגזמת ומימטית. "חיקוי יתר" זה קורה במהלך חמש השנים הראשונות. המשמעות היא שאין להם קריטריונים או תהליכי חשיבה מתוחכמים כדי להסיק אם מה שהמבוגרים אומרים ועושים הוא הולם, שימושי או מוסרי.
במהלך מחקר זה נערך ניסוי. בו, קבוצת מבוגרים הראתה לכמה ילדים בני שלוש איך פותחים קופסה. הדרך שהם עשו את זה הייתה כל כך מורכבת והוסיפה כל כך הרבה שלבים שהיו חסרי תועלת לחלוטין וכמעט מגוחכים, שלקח להם הרבה מאוד זמן לפתוח אותו.
כשהילדים ניסו את זה בעצמם, הם העתיקו כל אחד מהצעדים שעשו המבוגרים, כולל אלה שהיו חסרי תועלת.
אותו ניסוי הוחל על קבוצה אחרת של ילדים באותו גיל, שהוזמנו לעשות את אותו הדבר אך מבלי לראות דוגמה מראש. הילדים פתרו את הבעיה ללא שלבים נוספים.
כל העובדות הללו תומכות באינטואיציה שלנו. ילדים לומדים על ידי התבוננות בכל דבר בסביבתם, אך הם שמים לב במיוחד לאמהות ולאבותיהם. להיות מודל לחיקוי טוב זו אחריות עצומה, ואולי היא אפילו החשובה מכולן.
מאתנו הם ילמדו את הטוב והרע, וכל מבוגר יהווה מראה שבה, לזמן קבוע מראש בהתפתחותם, הם רואים את עצמם. לפיכך, בואו נוודא שההתנהגות שלנו - כל מחווה, כל מילה - משמשת עבור ילדינו נקודת מוצא לקראת אושר ורווחה.
