הפחדים שהופכים אותנו לבלתי נראים

בילדותנו, היינו חיים כמעט ללא פחדים, בושה או דאגות. בטחנו בעצמנו וביכולות שלנו. בגלל זה זרחנו. עם זאת, ככל שהתבגרנו, הביטחון העצמי שלנו התחיל לדעוך. עד כדי כך שאנחנו רוצים להיות כמעט בלתי נראים.

הרצון להיות בלתי נראה נובע מכל האמונות החברתיות והתרבותיות שאנו רוכשים בחיינו. האמונות הללו מתחזקות ככל שאנו מתבגרים. עם זאת, תלוי מה הם, כמה אמונות יכולות להגביל אותנו. למשל, אם אנחנו מאמינים שלבלגן לדבר בפומבי גורם לנו לכישלון, ואז נעשה את זה, כנראה תמיד נשנא לדבר בפומבי מכאן ואילך. אנחנו גם כנראה נחשוב שאנחנו דוברים מחורבנים, כשזה לא המקרה.

חלק מהאמונות שיש לנו רק משמשות לדלקת הפחדים שלנו. פחד להיות לבד, שאף אחד לא יאהב אותנו, שאף אחד לא יבחין בנו. פחד שלא תהיה המשפחה המושלמת, לא לקבל את הציונים הטובים ביותר, או לאכזב אחרים ולא למדוד. כל עוד אנחנו מתעקשים להזדהות עם תוויות מסוימות שלא קשורות אלינו, אז הפחדים שלנו יגרמו לנו לרצות לעבור לאנונימיות.

איך המשפחות שלנו יכולות לגרום לנו לרצות להיות בלתי נראים

אנחנו חיים בחברה שכל הזמן מדכאת אותנו. זה גורם לנו להשוות את עצמנו עם אחרים, ולנתח את כל החסרונות שלנו בזכוכית מגדלת. איפה כל המעלות שלנו? הם אורבים בין הצללים. הם מחכים שנבין שהם שם, כדי שיוכלו לצאת לאור. רק כך נוכל להיות מודעים למלוא הפוטנציאל שלנו.

אבל מאיפה מתחילים להתגבש כל הפחדים האלה שגורמים לנו לרצות שנהיה בלתי נראים? בדרך כלל, במשפחה. זה המקום שבו בילינו את רוב זמננו. זה הפך לאזור הנוחות שלנו, כל עוד הכל מתנהל כשורה.

עם זאת, כאשר אנו היוצאים מן הכלל, וההתנהגות שלנו שונה ממה שהם מצפים מאיתנו, אז תחושת הביטחון והביטחון נעלמת. זה הרגע שבו הפחד מתחיל למלא אותנו . ניקח דוגמה של משפחה שבה מוערך עבודה פיזית מאוד. בואו נדמיין שאתם מחליטים לעבוד באמנויות, או כמתכנת. לא יעבור זמן רב עד שתוכלו לשמוע את המילים " זו לא עבודה אמיתית ". גם אם אינך שומע את המילים המדויקות הללו, ייתכן שזה משתמע.

העובדה שאלו שחשבנו כמקור תמיכה לא מבינים אותנו מאיימת על הביטחון העצמי שלנו. במקרים מסוימים זה משפיע גם על האופן שבו אנו מעריכים את עצמנו.

אנו יכולים למצוא ביטחון בדבקות באמונות ובדרכים של משפחתנו לעשות דברים. מה שמצפים מאיתנו לרוב הוא שנלך בעקבות הורינו, ונעבוד בתחום דומה להם. אבל כשאנחנו לא משתלבים אז תחושת ההגנה שהייתה לנו איתם נשברת וזה מפנה מקום לפחד ולרצון להיעלם.

שלושת הפחדים שמניעים אותנו להיות בלתי נראים

המשפחה היא לא התרחיש היחיד שיכול לגרום לנו לרצות להיות בלתי נראים, להיות כמו אחרים ולא להתבלט. ישנם פחדים רבים אחרים שגדלים ומשתרשים, עקב אמונות מסוימות שקיימות בחברה שלנו. בואו נסתכל על 3 פחדים שעוצרים אותנו מלהביא את האני האמיתי שלנו אל האור.

1. פחד לעורר את קנאתם של אחרים

כולנו ייחודיים באיזשהו אופן, עם יכולת מיוחדת או מתנה טבעית שמאפשרת לנו לעשות דברים שהיינו רוצים שיכירו בהם. עם זאת, אנחנו יודעים שאם אנחנו בולטים אז זה יכול לגרום לקנאה אצל אנשים אחרים. אם זה יקרה אז ללא ספק נצטרך להתמודד עם ביקורת, שיפוטים ודחיות.

עבור אנשים מסוימים, בהתאם לחוויות העבר שלהם, זה יכול להיות בלתי נסבל, מכיוון שאנו נוטים לחפש את אישורם מאחרים. הרצון לזרוח, אבל גם הפחד לעשות זאת, גורמים לנו למצוא את עצמנו לכודים בין שתי אפשרויות. או כדי לזרוח ולהכיר את עצמנו ואת היכולות שלנו, או להפוך לבלתי נראים וללכת אחר הציפיות של אנשים אחרים.

2. פחד להיות לבד

הפחד להיות לבד הוא פחד שמשפיע על אנשים רבים. זו אמונה שגורמת לנו להתאים למה שאחרים חושבים, רק כדי שיקבלו אותנו. למשל, אם אנחנו בדיחות או מתיחה, אבל החברים שלנו נבוכים בנו, אז ננסה לשנות ולהדחיק את החלק הזה בנו, רק כדי שלא נרגיש לבד.

בקיצור, אנחנו בוחרים להיות בלתי נראים כדי שאחרים יקבלו אותנו. עם זאת, עלינו לשאול את עצמנו: האם אנחנו באמת רוצים להיות עם אנשים שלא מקבלים אותנו כפי שאנחנו באמת? ובכל זאת להיות לבד זה כמו לעזוב את אזור הנוחות שלנו. לכן אנחנו כל כך מפחדים לא למצוא עוד חברים, בן זוג או אדם שבאמת מקבל אותנו.

עכשיו, אם נחליט לשנות ולמחוק את האני האמיתי שלנו, אז יבוא זמן שבו נשאל את עצמנו מי אנחנו באמת. הבחירה להיות כמו שאנשים אחרים מצפים שנהיה היא כמעט כמו בגידה בעצמנו. זהו סוג של דחייה של האני האמיתי שלנו שיגרום לנו עצב רב ואי נחת בטווח הארוך. על מנת לגלות את עצמנו מחדש, נצטרך לעבור תהליך שיגרום לכך שנצטרך להתמודד עם מה שאנו באמת חוששים ממנו. זו תהיה דרך מורכבת, אבל בסופו של דבר מספקת, כשסוף סוף נגיע ליעד הזה. אין דבר יפה יותר מלמצוא את עצמנו באמת.

3. פחד מאובדן הזהות הציבורית שלנו

אם בילדותנו המשפחה שלנו לימדה אותנו שלא מגיע לנו שום דבר שנקבל, אז סביר מאוד שנגדל לחשוב ולפעול בהתאם. בדרך זו אנו עשויים לא רק לחשוב שאיננו ראויים למתנה, אלא שאנו גם לא ראויים לחיבה. נאמץ זהות של "לא ראוי".

באופן מוזר, אנחנו מפחדים לאבד את מה שאמרו לנו שאנחנו. אנחנו מפחדים לאבד את מה שאנחנו לא באמת מזדהים איתו, את הזהות שכמעט נאלצנו לקבל. לכן כל כך קשה לנו לפעמים להתקדם. בנינו לעצמנו עולם שמתפקד לפי מי שאנחנו חושבים שאנחנו, ומי שאמרו לנו שאנחנו. בגלל זה, ומבלי שנשים לב, וגם לא נרצה לעשות זאת, אנו בורחים מכל סימני חיבה.

לכן, חשוב "לבטל" את הדברים הללו. אנחנו צריכים לצלול לתוך הישות הפנימית שלנו ולגלות מי אנחנו באמת. למה? כי לעתים קרובות כל כך בחרנו להיות בלתי נראים כי אנו מאמינים שהדעות שיש לאחרים עלינו הן נכונות.

אולי בחרנו להיות בלתי נראים עד עכשיו, אבל אנחנו יכולים גם להחליט להפסיק להיות כאלה מעתה ואילך. אנחנו יכולים להחליט להיפטר מהתוויות שאנשים אחרים כפו עלינו, ומהפחדים שרק מגבילים אותנו. אנחנו יכולים להחליט למצוא בעצמנו את החברה הטובה מכולן!