אל תגידו שאני לא ראוי לדברים שאני רוצה

יש פתגם שמזהיר, "תיזהר במה שאתה מייחל, זה פשוט עלול להתגשם." ואני לא יודע אם זה נכון, אבל מה שאני כן יודע זה שאני לא אתן לאף אחד לגרום לי להאמין שאני לא יכול להשיג את מה שאני רוצה, או שזה לא מגיע לי.

אנחנו צריכים לדעת מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות כדי שנוכל להתחיל לבנות לקראת הדברים האלה. זה נראה כמו חידה שקל לפתור, אבל זה ממש מסובך להבין מה אנחנו רוצים לעשות עם החיים שלנו ואז ליישם את זה. עם זאת, השגת הדברים הללו כרוכה בידיעה לאן אנו רוצים להגיע, וברגע שנדע זאת, מה שמגיע לנו יבוא מעצמו.

רק אני יודע מה מגיע לי

אף אחד לעולם לא יכיר אותי טוב יותר ממה שאני מכיר את עצמי. רק אני יודע מה עברתי ואיך עשיתי את זה. זו הסיבה שבגללה אני תמיד מבקש מאנשים לא לשפוט אותי – כי החוויות שעברתי ייחודיות לי והביאו אותי למקום בו אני נמצא היום.

כאשר אתה לומד להכיר את עצמך, אתה מתחיל לקבוע את סדרי העדיפויות שלך ולפעול בהתאם. אתה מגדיר את הגבולות שלך ושם לב שאתה מרגיש שמח עם דברים מסוימים ואי נוחות עם אחרים. מרגע זה ואילך, אתה יודע מה אתה צריך לתת לעצמך לעשות כדי ליהנות מהחיים ככל שאתה יכול. כשאתה מאפשר לעצמך את הדברים שמגיעים לך, אתה תמשוך את מה שאתה צריך.

אני צריך את מה שמגיע לי, ואני יכול לקבל את זה רק אם אתן לעצמי את ההזדמנות להאמין בזה. אני לא רוצה שאף אחד בחיי יגרום לי להאמין שלא מגיע לי מה שאני צריך, או שאני לא מספיק טוב בשביל זה. אני רוצה ליהנות מהדברים שאני רוצה ולהיות אסיר תודה עליהם.

מגיע לי מה שאני רוצה

סביר להניח שראית את ההערכה העצמית שלך יורדת פעמים רבות כי מישהו גרם לך לראות את עצמך כך, אולי אפילו בלי להתכוון לכך. עם זאת, ככל שתלמד מוקדם יותר לתת לעצמך רשות להיות כל מה שאתה יכול ורוצה להיות, כך תרגיש טוב יותר עם מה שאתה עושה.

במצבים גרועים, בוודאי חשבתם על כך אלפי פעמים: זה לא מגיע לי בגלל מה שעשיתי; לא עשיתי שום דבר שמגיע לי מה שקורה לי וכו' אבל מה אם השאלה היא: איפה עובר הגבול בין למידה לכאב מיותר?

תמיד חשבתי שעדיף להסתכל על מצבים מנקודת המבט של מה שאנחנו מרשים לעצמנו: אם אנחנו נותנים למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו לא ראויים לשחוק אותנו, אנחנו תומכים ברעיון שמגיע לנו. אנחנו היחידים שיכולים להבטיח שאנחנו חיים כל יום כמו שאנחנו רוצים.

אם זה משמח אותי, אז זה בשבילי

אני לא אסתפק בשום דבר שאני חושב שהוא לא מספיק, או בפחות ממה שאני באמת מאמין שמגיע לי. זה לא שאני רוצה את הדברים הכי יפים בעולם, אני רק רוצה את האנשים והדברים שהופכים את העולם שלי ליותר יפה. אני לא צריך מישהו שגורם לי להרגיש אחרת.

לפעמים אנחנו עיוורים למה שנמצא מתחת לפני השטח. למשל, אולי היית במערכת יחסים שהאנשים סביבך לא קיבלו, כי הם לא חשבו שמגיע לך.

במקרים אלו, אנו מתחבאים בתוך עצמנו ואיננו רוצים להקשיב, כאשר מתישהו באמת כדאי לנו כי אם הם יאהבו אותנו, הם ירצו את הטוב ביותר עבורנו. פעמים אחרות, קנאה עשויה לשחק תפקיד במה שהם אומרים.

מעל לכל, אני צריך לחשוב שמה שחשוב זה שאני מאושר, כדי שגם האנשים סביבי יהיו מאושרים. אם אני שמח, זה בשביל עצמי. מגיע לי, ואני צריך להילחם על זה.