סבלנות קוגניטיבית: עיבוד העולם בלי למהר
האם איבדנו את הסבלנות הקוגניטיבית שלנו? האם השארנו מאחור את המיומנות היקרה הזו להבנה ועיבוד של המציאות שלנו בצורה נינוחה אך מורכבת? לדברי כמה מדעני מוח, התשובה היא "כן".
אתה יכול לראות את זה בכל מקום בימינו, במיוחד אם אתה חושב על הדרך שבה אנו מעבדים את כל המידע שאנו מקבלים מהמדיה החברתית: מהיר וללא ניגודים.
המונח סבלנות קוגניטיבית הוטבע לאחרונה על ידי מריאן וולף. היא מדעית מוח קוגניטיבית ופסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה. בספרה " קורא, בוא הביתה", היא מספרת על דבר מרתק שקורה לה כבר די הרבה זמן.
הרבה קוראים כיום לא יכולים לקרוא שעה ברציפות מבלי לבדוק את הטלפונים שלהם מספר פעמים. הפכנו חסרי סבלנות ומאבדים את יכולת המיקוד שלנו, למרות שאנחנו עדיין לא יודעים עד כמה זה חמור.
אפילו סטיבן קינג דן בתופעה חדשה: ספרי אודיו. ספרי שמע מאפשרים לך לבצע משימות יומיומיות בזמן שמישהו עם קול טוב קורא לך ספר. אז, רמת המאמץ היא מינימלית.
כפי שאתם יכולים לנחש, סבלנות קוגניטיבית קשורה ליכולת שלנו לחכות או לדחות סיפוקים. זוהי היכולת שלנו לעבד בשלווה מידע, מצב או אירוע.
זוהי גם מיומנות שאנו משתמשים בה כדי לתת לדברים משמעויות על ידי שיקוף עליהם מראש. זה אומר גם להיות מסוגל להרחיק את הסחות הדעת ולהתמקד במטרה ספציפית בלי למהר. אתה לא מרגיש לחץ ויודע להשתמש נכון באחד הכישורים החשובים שלך: תשומת לב.
בואו נסתכל על זה בצורה מפורטת יותר.
הסבלנות הקוגניטיבית עומדת להיכחד
"סקימינג" היא עוד תופעה מהתקופה האחרונה שנמצאת במגמת עלייה. זה מתייחס לנטייה שלנו לקרוא דברים במהירות ולדאוג רק להתחלה ולסוף של טקסט או פיסת מידע. אם אתה עושה את זה, אתה בסופו של דבר לוקח רק את החלק השטחי ביותר ממה שעומד לפניך: ספר, מאמר, מדריך הוראות וכו'.
ההפך מ"רחיפה" הוא "סריקה". סריקה פירושה ניתוח קפדני של מידע. שני המונחים הללו גם מסכמים נטייה שאנו רואים אצל חלק גדול מהאוכלוסייה. נטייה זו היא אובדן מיומנות חיונית: סבלנות קוגניטיבית.
אם אתה ממהר כשאתה מסתכל החוצה אל העולם, לעולם לא תבין את סודותיו. אם תמהרו לקבל מידע מהסביבה שלכם, אתם עלולים להגיע לחצאי אמיתות. כמו כן, אם לא תשתמש במיומנויות האנליטיות, הביקורתיות והרפלקטיביות שלך, בסופו של דבר תאמין בדברים שאינם נכונים.
כולנו צריכים להבין שאיבוד הסבלנות הקוגניטיבית שלנו הופך אותנו לפגיעים יותר לדמגוגיה. בעולם אובססיבי מהירות שנשלט על ידי העברת מידע מהיר באש, עלינו להיות הגיוניים, ביקורתיים וקפדניים.
סבלנות היא מאמץ מרוכז והיא עושה אותנו חכמים
אנחנו חיים בחברה שלא מעריכה סבלנות. למשל, אנשים חשובים וחזקים לא צריכים לחכות לתורם או לעמוד בתור. כשאנחנו ילדים, אנשים מתחילים להגיד לנו שאם אנחנו רוצים משהו, אנחנו צריכים לרדוף אחריו. כן, נחישות חשובה. אבל חשוב יותר ללמוד להיות סבלני ולהבין שהצלחה וחוכמה לוקחות זמן.
- אם אתה רוצה להתחיל להיות סבלני מבחינה קוגניטיבית, אתה צריך להתחיל להבין שסבלנות לא נותנת לך כוח על הנסיבות שלך. מה שזה עושה זה לתת לך יותר שליטה על עצמך ללא קשר לנסיבות.
- סבלנות קוגניטיבית כרוכה גם בלמידה מחדש כיצד להסתכל על העולם דרך עיניו של הילד. אתה צריך להחזיר את הקסם, הסקרנות וההערכה האינסטינקטיבית של פרטים וניואנסים.
- אתה גם צריך להיות מאוד ביקורתי. תנו לעצמכם להיות מודרכים על ידי הרצון לידע והחיפוש שלכם אחר האמת לגבי מה שאתם רואים, שומעים וקוראים.
- כדאי גם לזכור שסבלנות קוגניטיבית היא לא מיומנות פסיבית. די ההפך. שום תהליך לא דורש כל כך הרבה מאמץ, ספונטניות ופתיחות ראש.
- בנוסף, מחקר שפורסם ב- Journal of Positive Psychology אומר ששימוש במיומנות זו מדי יום למעשה מפחית את הסיכון לדיכאון והפרעות מצב רוח אחרות.
זה גם התשובה הטובה ביותר לאתגרים היומיומיים של החיים. אם תהיה סבלני ותלמד לעבד את העולם בפחות ממהר, תוכל להעריך טוב יותר את כל הפרטים הקסומים, היופי והאמת שבעולם.
עבדו על תשומת הלב שלכם וגלו כמה נהדר זה לא למהר. אתה צריך גם לזכור שבסופו של דבר, סבלנות פירושה רק לרכז את המאמצים שלך לקראת מטרה.
