אילו תירוצים אתה עושה כדי להימנע מהפסיכולוג?
אני לא צריך ללכת לפסיכולוג, אני לא משוגע". כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? אולי שמעתם אותו בשיחה עם חבר או בן זוגי. אולי שמעתם אותו בפומבי, או אפילו בטלוויזיה אנשים אומרים את זה כל הזמן בתור תירוץ לא ללכת לפסיכולוג וזה לא יכול להיות יותר לא בסדר.
אתה הולך לעורך דין שייעץ לך בעניינים משפטיים, ואתה הולך לרופא כשיש לך שיעול. אז למה לא לבקר פסיכולוג כשאתה לא יכול להתמודד עם מצבים מסוימים, אתה לחוץ, או שיש לך בעיות משפחתיות?
לא הכל קשור להפרעות נפשיות או פסיכופתיה. הפסיכולוגיה כיום משפיעה ויכולה לשפר את כל ההיבטים של חייו של אדם. למרות העובדה שאנשים מעריכים טיפול פסיכולוגי יותר ויותר מדי יום, זה עדיין קצת טאבו ללכת לטיפול. אנשים ממציאים תירוצים בלי סוף כדי לא לבקר את הפסיכולוג, אבל מהם הנפוצים ביותר?
"הייתי רוצה אבל אין לי זמן"
תמיד יש זמן לבריאות שלך. ואם אין לך זמן, זה בגלל שאתה משקיע בדברים אחרים שאולי לא כל כך חשובים. מומחים ממליצים להשקיע זמן בנפש ובגוף כדי להיות במצב רוח טוב ולשפר את הביצועים שלך במשימות יומיומיות.
לכן זה מאוד שימושי לתכנן ולהיות מאורגן. זה חשוב במיוחד אם יש לך ילדים. אם אתה נוטה לעשות קניות פעמיים בשבוע, נסה ללכת רק פעם אחת ולהקדיש את היום השני לעצמך. עם הזמן שאתה חוסך, אתה יכול להשקיע אותו מחדש בדברים אחרים. אתה יכול ללכת לטיפול, להתאמן, לעשות אמבטיה מרגיעה, לקרוא, לטייל...
"אני לא רוצה לדבר על דברים אינטימיים עם זר"
אם אתה מדבר על בעיות היחסים שלך עם חבר, אתה יודע שהעצות שלו יהיו מוטות משהו. אבל חבר הוא לא פסיכולוג, וגם פסיכולוג לא שם רק כדי לתת עצות. זה נכון שיש מעגל חברתי חזק מגן עליך מפני הפרעות מסוימות. עם זאת, לפעמים פורקן פשוט לא מספיק.
הקשר בין מטופל לפסיכולוג הוא בדיוק מה שתורם אובייקטיביות ומקצועיות לתהליך. המטפלת לא שופטת או מגנה את המטופל שלה. הם שומרים על סודיות מוחלטת בכל מה שהמטופל חולק. והכי חשוב, הם מציעים פתרונות.
"אני לא מרגיש כל כך רע כל יום"
וזה דבר טוב! אף אחד לא יכול להיות במצוקה 24 שעות ביממה, גם אם אתה בתקופה קשה במיוחד בחייך. אבל זה שנושא לא קיים כל הזמן לא אומר שהוא לא קיים. זה יכול להיות ממש מתחת לפני השטח, מחכה לטריגר.
האם אתה הולך לרופא רק כאשר כאבי המפרקים שלך כל כך חמורים שאתה לא יכול לקום מהמיטה? האם לא עדיף לדעת מוקדם ככל האפשר שיש לך פיברומיאלגיה? אתה יכול לקבל טיפול רק אם אתה יודע מה יש לך. אז, לא עדיף להפסיק עם התירוצים, וללכת לפסיכולוג? אם אינך מסוגל לשלוט בחרדה שלך, עליך ללמוד כיצד לעשות זאת. אם זה המקרה, עדיף לעשות זאת במוקדם ולא במאוחר.
"הזמן מרפא את כל הפצעים"
הזמן שחולף עוזר לך לראות דברים בצורה ברורה יותר. כלומר, זה מאפשר לך להתבונן בבעיות שלך מנקודות מבט שונות ו/או להסתיר את הכאב שלך. אבל, למרבה הצער, לזמן שעובר אין תכונות טיפוליות.
למעשה, לפעמים זה הופך את הבעיות לכרוניות במקום לתקן אותן. משהו שהיית יכול לפתור תוך כמה חודשים בסופו של דבר מייסר אותך במשך שנים או אפילו עשרות שנים. צריך למצוא פתרון, לא לטאטא מתחת לשטיח.
"אין לי כסף לפסיכולוג"
ברור שלא לכולם יש אותו כוח קנייה, אבל כל אדם משתמש במשאבים שלו לדברים שחשובים לו. אז לעתים קרובות אנשים מוציאים יותר מ-1000 יורו על טלפון סלולרי. אבל כשזה מגיע לבריאות, הם לא כל כך נדיבים.
אם הבעיות הפיננסיות שלך חמורות, יש כמה מלכ"רים וארגונים לא ממשלתיים שמציעים עזרה פסיכולוגית בחינם. ייעוץ מקוון הוא גם אפשרות בעלות נמוכה יותר עבור המטופל ואיש המקצוע.
"אני לא רוצה לקחת כדורים"
עבודתו של פסיכולוג קשורה מעט מאוד לרשום תרופות. עבודתם היא טיפולית במהותה. פסיכיאטרים הם אלה שאחראים על ויסות ההורמונים של המטופל שלהם. לשם כך, הם רושמים כדורים מסוימים כמו תרופות פסיכוטרופיות.
זכור כי אין להטיל סטיגמה על תרופות. תרופות הן לעתים קרובות בסיסיות לטיפול ושיפור של הפרעות שונות. אם אחת הבלוטות שלך אינה פועלת כראוי, יש צורך לאזן אותה. אם לא, זה יכול לשנות את הרגשות, התיאבון, התשוקה המינית, השינה וכו'.
"אנשים לא משתנים"
אם פסיכולוגים היו מאמינים בזה, המקצוע שלנו לא היה קיים. היינו מניחים שאנשים אינם מסוגלים ללמוד או להתפתח. אין דבר רחוק יותר מהאמת. כל אחד יכול לשנות במאמץ ובעקביות. הדבר היחיד שעשוי להפריע לך להמשך הפיתוח הוא אתה.
כאשר מה שאנו מנסים לשנות הוא חלק מהאישיות הבסיסית של הפרט (מופנמות, למשל), השינוי הוא הרבה יותר מורכב. במקרה כזה, אתה מתמודד עם משהו שנטוע עמוק במי שהם. למרות זאת, זה עדיין אפשרי מאוד.
"חבר שלי ניסה את זה והוא לא אהב את זה"
לכל אחד מאיתנו יש חוויות ונקודות מבט משלו. יש לנו אמונות, מסורות ורגשות משלנו. וכפי שמספרות לנו האמהות והסבתות שלנו, השוואה היא גנבת השמחה. רעיון המבוסס על חוויות רעות של אחרים הוא לא רעיון, זו דעה קדומה.
מצד שני, לא כל הפסיכולוגים טובים או שטובת המטופל בראשם. זה נכון בכל מקצוע. זה לא אומר שכל הפסיכולוגים זהים.
מה עומד מאחורי כל התירוצים האלה?
כל הסיבות האלה לא ללכת לפסיכולוג באמת מסתירות בושה ופחד. בושה כי לאנשים רבים עדיין יש רעיונות שליליים לגבי המשמעות של ללכת לפסיכולוג. הם דואגים למה שאחרים יגידו או אם הם יחשבו שהאדם "פריק". הם גם חוששים מכאב וסבל.
בני אדם לא רוצים להיחשף רגשית. אנחנו מפחדים לחיות מחדש דברים שגרמו לנו לכאב. אבל לעתים קרובות אנחנו לא מבינים שהכאב שאנחנו בורחים ממנו הוא אותו כאב שאנחנו חווים כל יום כי אנחנו מנסים להשתיק אותו.
האם קרה לך פעם שפשוט לדבר על מה שאתה מרגיש גורם לך להרגיש טוב יותר? תאר לעצמך כמה טוב אתה יכול להרגיש אם אתה מסוגל לשחרר את כל מה ששיתק אותך כל השנים האלה. אז תגיד לפסיכולוגים שלך "למה לא באתי מוקדם יותר?"