ייסורים רגשיים: הפחד המציף המשתק

לייסורים רגשיים יש תסמינים גופניים רבים כמו סחרחורת
לייסורים רגשיים יש תסמינים גופניים רבים כמו סחרחורת, בעיות עיכול, לחץ בחזה, עייפות ומתח שרירים.

ייסורים רגשיים הם כמו מערבולת הלוכדת הכל. הוא כולא אותנו מבפנים וממלא אותנו בפחד, חרדה, חוסר שקט ואפילו עצב מוחץ. זהו קליידוסקופ של רגשות שליליים ומשתקים.

ביונג-צ'וי האן, פילוסוף דרום קוריאני ידוע ומומחה ללימודי תרבות, מגדיר את עולמנו כיום כ"חברת השחיקה". אם יש משהו משותף לכולנו, זה חרדה וייסורים רגשיים. עבור האן, הסיבה לכל זה נעוצה בתרבות הביצועים שלנו, שבה אנו מנסים לכוון את ילדינו לעבוד לקראת הצלחה בכל ההיבטים של קיומם.

לכן, אנו חווים לחץ מהחברה להתבלט ולהגיע להצלחה. בנוסף, אנו חיים בתרבות של ריבוי משימות שהוצגה לנו כבר בגיל צעיר. צריך לעשות הרבה דברים במקביל ובפרק זמן קצר. זה חוק הג'ונגל שבו לא כולם יכולים לשרוד או להשתלב ביעילות, שבו מקובל להיות לכוד ב"אנגסט", מונח גרמני שפירושו כל מה שצר, קשה וגורם לסבל.

"חרדה, כמו כל הפרעה נפשית אחרת שגורמת לאדם לסבול מעצב ואשמה, מהווה מאבק נורמטיבי בסדר אנושי במהותו".

-מריו בנדטי-

ייסורים רגשיים: מה לא בסדר איתי?

כשאנחנו מדברים על ייסורים רגשיים, אותה בעיה תמיד עולה. האם ייסורים זהים לחרדה? או שהם שני מצבים פסיכולוגיים שונים? עד לאחרונה השארנו את המונח ייסורים בעולם הפילוסופי, תוך הבדלנו ממצבים קליניים. סורן קירקגור, למשל, הגדיר זאת כפחד שאנו חווים כאשר אנו מבינים שעתידנו אינו בטוח. לכן, איכות החיים שלנו תהיה תלויה בבחירות שנעשה.

זיגמונד פרויד, לעומת זאת, הבדיל בין "נוירוזת ייסורים" ל"ייסורים אמיתיים", כשהאחרון הוא מצב פתולוגי. זה שונה מאותם הרהורים פילוסופיים גרידא. אנו יכולים לומר שבעצם, ישנם שני סוגים של ייסורים, האחד שנקרא קיומי והשני המוגדר על ידי המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-V) המופיע לעתים קרובות כסימפטום של הפרעות פסיכולוגיות רבות.

מאפיינים של ייסורים רגשיים

ייסורים רגשיים משתקים אותנו. בעוד שלחרדה יש בדרך כלל גורם טריגר עצבני, ייסורים הם כמו כר בזמנים של חוסר ודאות, כנגד משהו שאיננו יכולים לשלוט בו או לחזות אותו.

אם יש משהו משותף לכולנו, זה חרדה וייסורים רגשיים
אם יש משהו משותף לכולנו, זה חרדה וייסורים רגשיים.

כאשר חוסר הוודאות הזה מתעורר, הדאגה מתעצמת. עולות מחשבות ודאגות אובססיביות, קטסטרופליות. דברים כמו התמודדות עם מבחן, קבלת בחירות, המתנה לתשובה, או אפילו נאלץ להתמודד עם משהו שאנו מרגישים שאיננו מסוגלים אליו, בדרך כלל יוצרים ייסורים. כמו כן, ישנם מחקרים שמראים שיש אנשים שרגישים יותר לחוות ייסורים. הסיבה לכך היא שהתגובות הנוירוכימיות מיוצרות על ידי הורמונים ונוירוטרנסמיטורים. לכן, עלייה באדרנלין או הפחתה בחומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA) גורמת לנו להיות פחות או יותר נטייה למצוקה.

לייסורים רגשיים יש תסמינים גופניים רבים כמו סחרחורת, בעיות עיכול, לחץ בחזה, עייפות ומתח שרירים.

איך אני יכול לטפל בייסורים הרגשיים שלי?

משוררים, סופרים וציירים מתעלים את הייסורים הרגשיים שלהם דרך האמנות. רובם חוו ייסורים קיומיים. זוהי תחושה שחוזרת על עצמה בבני אדם כי בקושי אנו יכולים להתנתק לחלוטין מתחושת הריקנות המובנת הזו כאשר אנו מסתכלים על עצמנו ועל עתידנו. עם זאת, עלינו לעשות משהו כאשר ההרגשה והרגש הללו חוסמים אותנו ודוחפים אותנו לפינת חוסר האונים.

שוב, הרעיון של בייונג-צ'ול האן מזכיר לנו שאנו מתקיימים יחד עם אי ודאות. ואי ודאות היא הגורם הישיר לייסורים רגשיים. לכן כל מי שחושב שניתן לפתור את המצב הזה באמצעות תרופות פסיכיאטריות טועה (כל עוד לא מדובר במצב חמור). מה שאנחנו צריכים לעשות זה ללמוד איך לנהל את העליות והמורדות של החיים, לנהל טוב יותר את הבלתי צפוי, ולהתמודד עם הדברים שרחוקים משליטתנו.

יש לנו גישה שונה בטיפול בבעיה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, קבלה וטיפול קוגניטיבי מבוסס תשומת לב (MBCT) עשויים לעזור בדרכים רבות. מצד אחד, הם יכולים לעזור להפחית ולנהל את החרדה, המחשבות השליליות והרגשות השליליים שלנו. מצד שני, הם גם יכולים לעזור לטפל בשורש הבעיה. בואו נשנה את הגישה שלנו כדי להרגיש מועצמים יותר ולקחת אחריות על עצמנו בעולם המורכב והתובעני הזה.