פסיכולוגיה מערכתית: במה מדובר?
פסיכולוגיה מערכתית שמה דגש על תופעות של מערכות יחסים ותקשורת בקבוצות. הוא מנתח את מערכות היחסים ואת המרכיבים העולים מהם. אסכולה זו רואה ביחידים קשורים זה בזה בקולקטיבים שונים שהם מכנים "מערכות". לפיכך, כל קבוצה או אנשים קולקטיביים מתייחסים למערכת אחרת. זה חל בין אם מדובר במשפחה, בעבודה או בקבוצה רומנטית, כמו גם בכל סוג אחר.
למעשה, סוג זה של פסיכולוגיה מבסס את עצמו על ההקשר. זה לוקח בחשבון את התחומים השונים שבהם אנשים נעים. היא רואה באופן שבו כל אדם מתייחס לסביבתו כגורם מכריע בהתפתחותו ובצמיחה האישית שלו. זו הסיבה שמומחים יכולים להשתמש בפסיכולוגיית מערכות כדי לפתור בעיות במגוון קבוצות. זה יכול לעבוד עבור זוגות, צוותי עבודה ומשפחות, כמו גם יחידים.
בהמשך המאמר הזה, נשקול כיצד נוצרה אסכולה זו ובמה היא באמת עוסקת. במילים אחרות, אנו נספר לכם על העקרונות שלו.
מקור פסיכולוגיית המערכות
פסיכולוגיית מערכות היא אסכולה לפסיכולוגיה המבוססת על פסיכולוגיית מערכות כללית כפי שהוגדרה על ידי bertalanffy. הוגה דעות זה החל לפתח את הרעיונות הללו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. ברטלנפי הדגיש את החשיבות של מושג האינטראקציה בתיאוריה שלו. הוא טען שמערכת כרוכה בתלות הדדית בין הצדדים או האנשים הלוקחים חלק במערכת היחסים. ראוי לציין שמושג ה"מערכת" נפרד מתורת המערכות הכללית.
כמו כן, מקורו של טיפול במערכות נמצא אצל האנתרופולוג גרגורי בייטסון וצוותו. הם עבדו בפאלו אלטו, קליפורניה. בייטסון עבד עם חוקרים אחרים כמו ג'קסון, היילי ווויקלנד. הם התמקדו בניתוח מערכת התקשורת של משפחות סכיזופרניות.
תיאוריית הקשר הכפול עלתה ממחקרו של בייטסון. תיאוריה זו תרמה ליסודות פסיכולוגיית המערכות. בהקשר זה, ניתן לראות בקשר כפול כדילמה תקשורתית. זה בגלל שיש שניים או יותר מסרים שעוברים הסותרים זה את זה.
ברור שתופעת התקשורת האנושית היא אחד מתחומי העניין המרכזיים של טיפול מערכתי. ראוי לציין שאנו חייבים חלק מיסודות האסכולה הזו לפול ווצלוויק. הוא פיתח תיאוריה של תקשורת אנושית שבה ניגש לבעיות הקשורות להיבטים המעשיים של תקשורת. התיאוריות של ווצלוויק לקחו בחשבון את השפעות התקשורת על ההתנהגות.
ראשיתה של פסיכולוגיית מערכות
להלן, אנו שמות את ההיבטים הרלוונטיים הבסיסיים של פסיכולוגיית מערכות:
המערכת כולה
בבית ספר זה לפסיכולוגיה, מומחים רואים את המערכת כמכלול. זה בגלל שהשלם הוא יותר מסך חלקיו. ככזה, פסיכולוגיית המערכת מדגישה את תכונות השלם הנובעות מאינטראקציה של מרכיבי מערכת שונים. הדבר החשוב, אם כן, הם מערכות היחסים הנובעות מאינטראקציות בין אנשים.
המערכות השונות (משפחה, חברים, שותפים, חברים לעבודה...) מתייחסות זו לזו במסגרת הקשרית. במסגרת זו, תפקידיהם והתנהגויותיהם של אנשים נקבעים על פי הכללים הטקטיים של המערכת. גם האינטראקציה בין החברים משחקת תפקיד. פסיכולוגיה מערכתית מנתחת ומקדישה תשומת לב מיוחדת לתפקידים ולהתנהגויות אלו.
מקור רב סיבתי
פסיכולוגי מערכות רואים דברים מנקודת מבט מעגלית ורב-סיבתית. ככזה, השדה לא יכול להקים סמנים ליניאריים שבהם לאירועים יש רק סיבה אחת. להיפך, ישנם גורמים סיבתיים שונים הקובעים. כל פעולה ותגובה משתנות ללא הרף בהתאם לאופי ההקשר. לדוגמה, בני משפחה עשויים להגיב לאותו אירוע בדרכים שונות. זה יכול לשנות את המצב הסופי, שמתגלה כשילוב של כל התגובות השונות שעולות.
לפי קווים אלה, פול ווצלאוויק היה חלוץ בהבחנה של סיבתיות מעגלית זו של אירועים כדי להסביר דפוסים אפשריים שחוזרים על עצמם באינטראקציות בין אנשים. באופן ספציפי, חזון מעגלי של בעיות מסומן על ידי האופן שבו אדם יכול להשפיע על פעולות. במילים אחרות, כיצד הם יכולים להשפיע על פעולותיהם של אחרים וכן כיצד פעולותיהם של אחרים משפיעות על הפרט.
תקשורת היא גורם מפתח
כפי שהזכרנו לעיל, ווצלאוויק היה אחד התומכים הגדולים בפסיכולוגיית מערכות. הוא הפך לשחקן מרכזי בתחום זה כשהציג את תורת התקשורת שלו. מומחים רואים בכך גורם מפתח בתהליך הטיפולי. עבור טיפול במערכות, תקשורת היא נושא חשוב ללמוד ולעבוד עליו.
לכל מערכת יש כללים מסוימים שעל המטפל במערכות להכיר. רק אז הם יוכלו לפעול נגדם אם הם לא מתאימים. האופן שבו אנו מתקשרים, לפי אסכולה זו, קובע אם בעיה נשארת או פוחתת בעוצמתה.
לסיכום, פסיכולוגיית המערכות מציעה נקודת מבט שונה על בעיות וקשיים. במסגרת פרספקטיבה זו, מערכות יחסים משמעותיות יותר מיחידים כמוקד הטיפול. מחקרים שונים פינו את מקומם לענפים ובתי ספר שונים בטיפול במערכות.
