איך להשתפר בוויכוחים?

גדלנו בתרבות של ויכוחים מתמשכים, שבה אנחנו לרוב נרגנים על הכל ולא מקבלים הבדלי דעות. אנחנו מתווכחים על משהו כמעט כל יום, ולעתים קרובות אנחנו עושים את זה יותר מפעם אחת. דבר ראשון בבוקר, אנחנו מתווכחים עם השליח שחנה מול המוסך שלנו. בצהריים אנחנו נלחמים עם הבן שלנו על ייעוד בטלפון שלו במהלך ארוחת הצהריים. לאחר מכן, אנו עשויים להתווכח עם חבר שלנו ששכח להתקשר אלינו, ולסיום, בסופו של דבר נצעק לבן הזוג באותו לילה לפני השינה.

נכון שהוויכוחים גוזלים הרבה מזמננו, אבל האם זה באמת מועיל? האם זה טוב או רע שיש כל כך הרבה חילוקי דעות? האם אפשר להתווכח בלי להיכנס לריב?

ויכוח מקרב אותנו לאחרים

רוב האנשים מאמינים שוויכוח כרוך בריב עם האדם האחר, מעבר לחוסר הסכמה וצעקות, השפלה, חוסר כבוד או פסילה זה של זה. עם זאת, בהתחשב בהגדרת המילה של Merriam webster, אנו יכולים לראות בבירור כיצד המושג דורש:

• מתן סיבות בעד או נגד משהו
• בהתחשב ביתרונות והחסרונות של (משהו)
• להוכיח (או לנסות להוכיח) באמצעות נימוקים

בדרך זו, ויכוח כולל שני אנשים או יותר המתמודדים עם סוגיה בצורה מפורטת, מקשיבים זה לעמדתו של זה ועוברים על נקודות מבט מנוגדות בהתאם. כפי שאתה יכול לראות, למושג הוויכוח אין שום קשר לעימות עוין כלשהו. חזרה לליבה של הגדרת המילה, להתווכח פירושו להחליף ולדון בדעות על נושא מסוים, במאמץ שהצדדים המעורבים יתקשרו.

ויכוח מרמז על התמודדות עם ההבדלים בינינו

אז, האם ויכוח מועיל למערכות היחסים שלנו? באופן כללי, אנו נמנעים מעימותים עם אחרים. למרות זאת, יחסי אנוש דורשים אינטראקציה, ומשמעות הדבר היא הבנה שלכל אדם יש את דרך החשיבה והפעולה שלו. לעתים קרובות, זה עלול להוות בעיה, מכיוון שאנו יכולים בקלות ליפול לדפוס של ציפייה מאחרים לפעול או לחשוב באותו אופן כמונו.

ציפיות לגבי התנהגות של אנשים אחרים, כמו גם שיפוט ערכי לגבי מה נכון ומה לא, מובילים אותנו לעימות לא בונה. ציפייה מאחרים לפעול כפי שהיינו רוצים שהם יפעלו או פשוט לחכות שאחרים ישנו את נקודת המבט שלהם מציבה סביבת תקשורת חסרת כבוד, שרק הופכת מערכות יחסים למסובכות יותר. זה נכון מכיוון שבמקום לקבל את מי שנמצא מולנו, מה שאנחנו עושים זה לדרוש מהאחר להיות ולהתנהג בהתאם לאמונות שלנו. חשוב להבין שאין שום דבר רע בחילוקי דעות.

יתרונות של ויכוח מתאים

חשוב להדגיש את שני היתרונות העיקריים הנובעים מוויכוח על פי ההגדרה הנתונה. הם הבאים:

• הימנעות מבידוד חברתי: ויכוח פירושו ביסוס תקשורת וכל סוגי התקשורת מרמזים גם על יצירת מערכת יחסים. אנחנו יצורים חברתיים וככאלה, אנחנו צריכים לקיים יחסים עם אחרים כדי להיות בריאים רגשית. מה גם שזכותנו להביע את דעותינו ולהיות מכובד על כך.
• העשרת נקודות המבט שלנו: ויכוח בצורה קולחת מאפשרת לנו לפתוח את הלך הרוח שלנו. שיתוף דעות שונות, רחוק מלהפריד בינינו, מאפשר לנו לשים את עצמנו בנעליו של מקבילנו, נותן לנו פרספקטיבה שונה. למרות שזה לא אומר שאחרים ישנו את דעתם, שיתוף ההבדלים הללו מקרב אותנו ומקל על השגת הסכמות. פשוט הבנת עמדת עמיתו, יחד עם כל הרגשות והעמדות הכרוכות בכך, דורשת רמה משמעותית של צמיחה אישית.

איך לטפל בטיעונים

רוב הבעיות במערכות היחסים שלנו נובעות מחוסר הכרה זה בזה. ויכוח מאפשר לנו לפנות מקום לדעות ונקודות מבט שונות.

לא תמיד קל להתמודד עם אנשים שאינם מסכימים עם דרך החשיבה או ההתנהגות שלנו. המפתח טמון בידיעה להביע את המחשבות שלנו ולנהל את הרגשות הנובעים מקונפליקט.

כאשר מתווכחים, חיוני להימנע מלהיות פסיביים או תוקפניים בתגובות שלנו, כמו גם לכבד ולכבד. זה מרמז על מאמץ מתמיד בבניית גבולות בריאים עם מי אנחנו מתייחסים. אבל שוב, איך נוכל לבטא את נקודת המבט שלנו תוך כבוד לזו של האחר? ישנם שלושה היבטים מרכזיים שיגרמו לך לטפל בטיעונים ביתר קלות:

הקשבה פעילה והדדית

כדי לנהל דיאלוג, הקשבה היא קריטית. הפרעה, שיפוט, פסילה ודחייה של מה שהאחר מרגיש מבטלת לחלוטין את האפשרות להבין אותם. בגלל זה, תשומת לב לשפת הגוף חשובה, שכן המטען הרגשי של מסרים מועבר לרוב באמצעות המחוות שלנו. אי התאמה בין שפה מילולית ללא מילולית יכולה לתת לנו מידע רב. כמו כן, חשוב להשתיק את דעתנו כאשר מישהו מדבר אלינו. עלינו להימנע מלחשוב על מה נשיב ברגע שהם יפסיקו לדבר, מכיוון שזה ימנע מאיתנו להקשיב במלואו להודעה המדוברת.

החלטיות

אסרטיביות היא היכולת לבטא את האמונות שלנו מבלי לפגוע באדם האחר או להיכנע לרצונו. זה מרמז על ביטוי ישיר ומאוזן של המחשבות והרגשות שלנו באמצעות אמון עצמי, ומבלי לתת למצבים רגשיים אחרים (כמו חרדה, כעס או אשמה) להגביל אותנו. להיות אסרטיבי מחייב תגובה על ידי הגנה על זכויותינו, מבלי לאמץ גישה פסיבית, אגרסיבית ו/או כופה.

אמפתיה

זוהי היכולת לתפוס, לשתף ולהבין מה האדם האחר עשוי לחשוב או להרגיש. האמפתיה מאפשרת להתרחש תקשורת עמוקה, כמו גם את הקשר בין המצבים האישיים של המשתתפים בוויכוח. כתוצאה מכך, עמדות אנוכיות ומקוטבות נמנעות, מכיוון שאתה יכול להעריך את מה שהאחר מרגיש.

ללא ספק, הפתרון לקונפליקטים במערכות יחסים הוא לא להימנע מוויכוחים, אלא להיות מסוגל לנהל את ההבדלים באמצעות עימות בוגר. הצעד הראשון הוא להניח שאנחנו לא מחזיקים באמת המוחלטת ולא לגמרי צודקים לגבי כל עובדה או מצב.