גיל ההתבגרות - 7 טיפים להורים לבני נוער סוררים

גיל ההתבגרות הוא שלב חשוב בצמיחתו של הפרט, ובו מונחים יסודות הזהות שלנו. משפחות רבות אינן מקבלות בדרך כלל - או עושות זאת בחוסר רצון - את תהליך הפיכתו של מתבגר לעצמאי. הם עדיין רואים בילדיהם רק ילדים.

אבל בני נוער נוטים להאמין לעצמם שהם מסוגלים, או שיש להם יוזמה, והם מניעים את ה"ניתוק המשפחתי" הזה. זוהי עצירה בלתי נמנעת בדרך לתלות עצמית או לאוטונומיה (Lamas 2007). אבל לפעמים הדרך הזו היא דרך סלעית, והרצון לעצמאות יכול להפוך למרד.

בהקשר זה מתחילים רוב הקונפליקטים בין מתבגרים למשפחותיהם. במהלך השנים הללו, מתבגרים לרוב מאשימים את אי הנוחות שלהם על בני משפחותיהם. הם מתוסכלים ומתקשים להתייחס בצורה אינטליגנטית לאנשים אחרים.

זו הסיבה שחשוב שהמשפחה תעזור לנער למצוא את מקומו בחיים. הם צריכים לעזור למתבגר למצוא אסטרטגיות יעילות המאפשרות לו או לה לשפר את מערכת היחסים שלהם עם העולם החיצון. לפעמים מבוגרים שוכחים שבגיל ההתבגרות בני נוער עדיין שומרים על רבים מהמאפיינים הילדותיים שלהם כשהם מנסים ליצור אינטראקציה בהקשרים מורכבים יותר ויותר. עם זאת, איננו יכולים להתייחס אליהם כילדים, ודווקא שם טמון הקושי.

תלווה את ילדך

העניין בחקר אסטרטגיות באופן עצמאי הוא מה שמוביל את המתבגר להתנהג בצורה מוזרה. הם מנסים למצוא את מקומם בעולם שלאט לאט מתחיל להיפתח בפניהם. אל תשכח שבגיל זה עדיין חסר להם לדעת כיצד לקיים אינטראקציה בסביבות חיצוניות. לעתים קרובות הם ירגישו אבודים, אבל הם גם לא יקראו לעזרה כי זה יסכן את עצם העצמאות שהם מנסים כל כך להשיג.

ילדים עשויים לאמץ אסטרטגיות משפחתיות ולהפוך למתבגרים "מוכנים מראש", או שהם עלולים להתנתק בפתאומיות ממה שלימדו אותם, ולחפש את זהותם. הליווי שלהם בתהליך זה חיוני כדי שיוכלו לעשות את הצעדים הללו מילדות ועד בגרות. אם המשפחה לא מוכנה לקחת חלק בתהליך הזה, אז לא יעבור זמן רב עד שיראו אצל המתבגר נטיות מרדניות.

מבנה המשפחה וגיל ההתבגרות

כדי להדגים את השפעת המבנה המשפחתי על מקורן והמשך הבעיות בגיל ההתבגרות, אנו מרבים להשתמש בתיאור של פישמן את המתבגרים המורדים (Lamas 2007). המתבגר הסורר גדל במבנה משפחתי המאופיין בגבולות וגבולות נקבוביים. הדבר ניכר במשפחות שבהן בני המשפחה קשורים זה בזה.

במשפחה מסוג זה, כולם מכירים את כולם. מגבלות אישיות נקבוביות אומרות לעתים קרובות שמשפחות אלה עוקבות אחר עצות שמגיעות מבחוץ. ההיררכיה הנמוכה המאפיינת את מבני המשפחה הללו מחמירה את הבעיה, והילדים הופכים לחברים חזקים בתוך המשפחה.

לפעמים, בני הנוער מגיבים לתסכולים בזעם מוגזם ומקימים מערכות יחסים עם בני גילם ובני זוגם מלאי תשוקה, ריסוקים עזים, קנאה ופרידות ואחריהן פיוסים מרהיבים. חוסר הסובלנות הזה לתסכול יכול לעורר מתבגרים מרדניים ומתעמתים.

במספר תיאוריות למידה, בעיקר למידה התנהגותית, אנו מגלים שהדרך הטובה ביותר לגדל מתבגרים בריאים ומתפקדים היא ילדות שבה יש הישגים, אך גם אתגרים ותסכולים. אם לעולם לא ניתן לילדינו להיות מתוסכלים מאי השגת מטרות מסוימות, נחנך מפלצות אנוכיות. הם יאמינו שיש להם את הזכות לקבל הכל, רק בגלל העובדה שהם מי שהם. זה יכול, לפעמים, ליצור בני נוער מרדניים.

יותר זה לא טוב יותר

סגנון הורות זה מתרחש יותר ויותר בגרעינים המשפחתיים. אנחנו חושבים שאם ניתן לילדינו לקבל הכל אז זה אומר שאנחנו הורים טובים יותר, אבל שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. אם נגדל ילדים בתרבות שבה נעשה הכל בשבילם, אז כשיגיעו לגיל ההתבגרות הם לא יבינו את הדרישות החדשות שאנו מציבים להם, ומכאן עלולים להפוך למתבגרים ורודנים בעייתיים.

קשר עם הילדים שלך

המטרה של חלק זה של המאמר, יחד עם 7 הטיפים שאנו עומדים לתת לך, היא לא להציע לך איזושהי "עצת מומחה". זה דווקא לעודד הורים להתחבר ולמצוא דרך לקשר עם ילדיהם ובני הנוער שלהם. לא כל הטיפים יחולו על אותה משפחה או אותו מתבגר, וגם לא על אותו נער ומשפחה כל הזמן. זו הסיבה שעליך לשקול את הדרכים הטובות ביותר שתוכל ליישם את העצה הזו למצבך האישי.

ראשית, אם יש לנו מערכת יחסים חיובית עם בננו או בתנו המתבגרים, אז יהיה קל יותר להשפיע עליהם בצורה חיובית. השפעה זו יכולה להיות שלילית גם אם לא נבצע אותה נכון. זכרו גם שאם אין לכם סוג כזה של מערכת יחסים, אף פעם לא מאוחר מדי לנסות וליצור אותם. לשם כך, חיוני שנדע את התכונות והאינטרסים של ילדנו. כך נוכל להתחבר אליהם. במילים פשוטות, אנחנו נצטרך ללכת בעולם שלהם, ולכן אנחנו צריכים להבין איך העולם הזה עובד.

7 טיפים שיעזרו לך

בואו נסתכל על 7 הרעיונות הכלליים האלה שיכולים לעזור לנו להתמודד עם בני נוער מרדניים:

• קבע גבולות. חיים משותפים במשפחה דורשים כללים שיש לכבד. חשוב גם שילדנו ידע מהן ההשלכות של אי ציות לכללים אלו.
• השקעת זמן ואנרגיה כדי לשפר את האופן בו אנו מגדלים את ילדינו. אם נעשה זאת, הסיכוי לפתור כל מצב בעייתי גדל במידה ניכרת.
• היה איתן בקבלת החלטות, וודא שאתה מתאמן במה שאתה מטיף. עלינו להוות דוגמה ולתת להם את ההזדמנות ללכת בעקבותיה.
• הימנע מהשוואות. השוואה מתמדת שלהם לאחים או לחברים שלהם עלולה לפגוע בתפיסה העצמית שלהם ולגרום להם להתריס בגלל זה.
• הימנע מלחצים מיותרים. לבני נוער צריכים להיות מטרות משלהם. מבוגרים חייבים ללוות אותם בבחירות שלהם, אבל אסור לנו להפעיל עליהם לחץ להגשים מטרות שלא יכולנו כשהיינו צעירים.
• קבל את זה שהילדים שלנו לא מושלמים. אם הילד שלנו טועה בדברים אז הוא צריך לקבל את ההשלכות, למרות שזה יפגע בנו ונרגיש את החובה להגן עליו.
• תהיה כנה איתם. כנות היא כלי שבדרך כלל איננו משתמשים בו הרבה עם ילדים. יחסי משפחה הם כל כך היררכיים שלפעמים אנו מתעלמים מכמה מהטכניקות היעילות ביותר של פנייה לבני נוער.

פשוט תהיה עם המתבגר שלך

לסיכום, מתבגרים הם, כמעט בו זמנית, חסרי אמון ותמימים, מלאי תקווה ואדישים, תקשורתיים וסגורים, זהירים ולוקחים סיכונים. בני נוער רבים הם סתירה טהורה עם ניואנסים עשירים - זו הסיבה שהם מבלבלים אותנו כל כך.

רובם מודאגים מהתדמית החברתית שלהם. או שהם מראים זאת ישירות, או מנסים להוכיח שלא אכפת להם מה אחרים חושבים. הם מעריכים את העזרה שלנו, אבל מה שהם הכי מעריכים זה האמון שלנו וההזדמנות לעשות טעויות. לקחת את כל זה בחשבון, להבין אותם או לדאוג להם זה לא חשוב כמו פשוט להיות שם בשבילם.

הפניות ביבליוגרפיות

Barkley, RA, & Benton, CM (2000). הנער המתריס שלך: 10 טיפים לפתרון סכסוכים ולבנות מערכת יחסים טובה יותר עם ילדך (כרך 48). Planet Group (GBS).

Céspedes, A. (2007). ילדים עם התקפי זעם, בני נוער מתריסים. כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר הפרעות התנהגות בילדים (מהדורה חמישית). סנטיאגו דה צ'ילה: Unlimited SA.

González Barron, R., Montoya Castilla, I., Casullo, MM, & Bernabéu Verdú, J. (2002). קשר בין סגנונות ואסטרטגיות לרווחה פסיכולוגית אצל מתבגרים. פסיכוטמה, 14 (2).

Lamas, C. (2007). הבנת גיל ההתבגרות הבעייתי. Revista Redes, 18, 63-85.

Quiroga, S., Paradiso, L., Cryan, G., Auguste, L., & Zaga, D. (2004). גישה טיפולית למתבגרים עם התנהגות בעייתית: הפרעה שלילית מאתגרת והפרעה דיסוציאלית. בכנס המחקר ה-11. בית הספר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בואנוס איירס.

Quiroga, SE, & Cryan, G. (2007). גילויי אלימות אצל מתבגרים בסיכון גבוה. כנס המחקר ה-14 והמפגש השלישי של חוקרים בפסיכולוגיה של מרקוסור, בית הספר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בואנוס איירס.

Rizo Ruiz, AB (2014). התערבות קוגניטיבית התנהגותית במקרה של הפרעה שלילית מתריסה אצל נער. כתב עת לפסיכולוגיה קלינית עם ילדים ובני נוער.

Selekman, M. (1996). דרכים פתוחות לשינוי: פתרונות טיפול קצרים למתבגרים עם בעיות. עריכה GEDISA.