מהי המיומנות הכי שימושית שיש בשוק העבודה של המאה ה-21?
כילדים, יש שאלה אחת שנשאלנו כל הזמן. ובדרך כלל ענינו על זה בתקווה ובאופטימיות, כמו איך מאהב מדבר על אהובתו. השאלה לובשת צורות רבות, אבל אולי הפופולרית ביותר היא גם הפשוטה ביותר: מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
בוודאי מעטים מאלה ששאלו את השאלה אכן האמינו לתשובה שנתנו להם. אחרי הכל, כמה ימים לאחר מכן כששואלים שוב, הם כנראה קיבלו תשובה אחרת.
ילדים רוצים להיות סופרים יום אחד ואסטרונאוטים למחרת. הם עוברים מקריינים ברדיו לבמאי קולנוע, לליצנים ועד לפקידי קבלה של מלונות. רבים מאיתנו בגיל ארבע, חמש, שש או שבע הלכו לישון כעורכי דין והתעוררו כרופאים. לא היה אכפת לנו מה אחרים חושבים.
כשאנחנו מתחילים לשאול את עצמנו: מה אני רוצה להיות?
עם זאת, מגיע הרגע שבו השאלה הופכת לשאלה שאנו שואלים את עצמנו... והתשובה לא תמיד קלה. זה יכול להיות בגלל שאמנם המטרה ברורה, אבל הדרך קשה. או שזה יכול להיות בגלל שהנתיב מאוד לא מובנה. אולי פשוט לא מצאנו מקצוע שהאינטואיציה שלנו מזהה את הייעוד האמיתי שלנו.
כמובן, יש כאלה שיש להם דרך ברורה עוד לפני שהם מחליטים על קריירה. אולם במציאות הם לא הרוב. מצד שני, "המבוגרים שלנו" אולי מצאו את זה מצחיק שאנחנו כילדים נתנו להם תגובה אחת יום אחד ולמחרת תגובה אחרת לגמרי.
עם זאת, כעת, כשאנחנו מבוגרים, פניהם עלולות להיות רציניות - הלחץ נמשך. נראה שהם אומרים, "אתה כבר לא בחצר בית הספר, מספיק עם המשחקים! כבר התנסית מספיק כדי להחליט, או שהיית צריך. עכשיו זה תלוי בך לקבל החלטה ברורה ולפנות את כישוריך לכיוון של קריירה רווקה".
כאשר ההחלטה ה"סופית" הזו לא מתרחשת, ההורים שלנו (ואחרים) עשויים להתחיל לחשוב שיש להם את המזל שילד "אבד בחיים". הסנטימנט הזה יכול להיות מאוד פוגע, במיוחד כשבא מאנשים שבאמת חשובים. זה לא נדיר שבמוקדם או במאוחר הם מאמצים את המחשבה הזו כשלה ומפסיקים להתאמץ, ללא קשר ליכולתם.
אחרים עשויים גם לשפוט אותך על כך ששנית את דרכך. אם אתה סוטה מהכוונות שחלקת עם אחרים, אתה גורם לשאלות כמו: "למה אתה רוצה לשחזר רהיטים כשהשקעת כל כך הרבה עבודה בלימודי רפואה?"
בכך טמון הפרדוקס: ככל שאנו מתבגרים, הסובבים אותנו מעריכים ומצפים מאיתנו ליציבות רבה יותר. אף על פי כן, כשהמוות מזכיר לנו שאכן יש סוף לחיינו, אנו כמהים לאדם ההרפתקן שהיינו פעם.
חובבי מיומנויות
אנשים שקופצים מפרויקט אחד למשנהו, שנכנסים באמת לדבר אחד ואחר כך, לרוב לא מבינים אותם ולא מביטים עליהם בזלזול על ידי חלק גדול מהחברה. אחרי הכל, רבים רואים בהתקדמות בתחום התמחות אחד חשובה. לרבים מהאנשים הללו יש ייעוד ברור המבוסס על מיומנות אחת. מספר שווה כנראה ויתרו על מי שהם באמת.
הם מוותרים על דברים: רצון, תקווה, חלום. ואז הם הופכים ביקורתיים כלפי מי שלא עובר את התהליך הזה. לדוגמה, מי שמותח ביקורת על מישהו שהוא בוגד בבחינה, הם בדרך כלל לא אלו שלא הייתה להם הזדמנות לרמות. בדרך כלל הם אלו שאכן הייתה להם ההזדמנות אבל בחרו לא לרמות. זו גם הסיבה שאנשים שמצליחים לעזוב את העוני הם הביקורתיים ביותר מבין אלה שנשארים בו.
מכאן שאנשים עם מגוון רחב של כישורים ואפשרויות (האנשים ה"חסרי מנוח" או "אבודים") בסופו של דבר שונאים את צורת הווייתם. הם מרגישים כמו כישלון כשהם לא עומדים בנורמות חברתיות. זה יכול להוביל לדימוי עצמי נמוך ולעצב.
אבל למה? למה זה לא בסדר לעצור פרויקט כשאתה מרגיש שהשגת ממנו את כל מה שאתה צריך? האם אנחנו מבקשים מדבורה להישאר באותו פרח כשהיא כבר שתתה מספיק צוף?
עם זאת, למרבה המזל, תרחיש זה משתנה. כעת החברה מעריכה אנשים שהשתתפו בפרויקטים רבים ושונים והחליפו עבודה הרבה או שיש להם מגוון עצום של תחביבים. זה נכון כי יש להם שלוש תכונות:
- הם מנצלים את הצמתים. היותם בעלי ידע בתחומים רבים עוזרת להם לפתח פרויקטים ולתרום תרומות שמומחים לעולם לא יוכלו לתרום. אנחנו מדברים על אנשים שנלהבים ממתמטיקה וכדורגל שיוצרים סטטיסטיקות חדשניות של מה שקורה בחוץ. או אנשים שאוהבים גם ביולוגיה וגם ספרות ומוצאים דרך להביא מדע לעולם באמצעות ספרים. אנחנו מדברים על אנשים שמתמחים ברובוטיקה אבל יש להם גם אהבה לדאוג לאחרים, ובזכות הסינרגיה הזו הם העמידו את הטכנולוגיה בשירות של מי שהכי זקוק לה.
- הם מסוגלים ללמוד מהר מאוד. לאחר ששינו את הקריירה שלהם פעמים רבות, היו להם גם התחלות חדשות רבות. לכן, יש להם ניסיון רב בשקיעת עצמם בלא נודע ושבירת מתח פני השטח שקיים כאשר אנו עושים כל שינוי גדול.
- הם מסוגלים להסתגל מהר מאוד. מגזין Fast Company מגדיר יכולת הסתגלות כישורים החשובים ביותר לשרוד ולשגשוג במאה ה-21. ובכן, לריבוי פוטנציאלים יש יכולת הסתגלות רבה, נכנסים כל הזמן לתחומים חדשים, מחפשים את ההתאמה הטובה ביותר. כל כך הרבה שינויים לימדו אותם כיצד למזער את ההשפעה של אי הוודאות. למעשה, מצבים שעלולים להלחיץ אחרים הם טבעיים לחלוטין עבורם.
לא משנה אם יכולת ההסתגלות היא באמת המיומנות החשובה ביותר במאה ה-21, ברור שהיא הופכת להיות בעלת ערך רב. חברות מחפשות אנשים שיודעים להסתגל ומוכנים ללמוד.
נכון שלהתמחות עדיין יש משקל רב. אבל נכון גם שהניסיון בכמה תחומים מתחיל לשאת משקל רב יותר. לאנשים עם חוויות מגוונות יש לא מעט מה להציע.
