חוסן במשבר הקורונה
זו מילת באז, אנחנו יודעים, אבל היא עדיין הכרחית ומעוררת השראה. יישום חוסן במשבר הקורונה אינו רק הצעה או מסר לשיתוף ברשתות החברתיות. אנו מתמודדים עם תרגיל בריאותי פסיכולוגי שהוא המפתח לפתיחת אוצרות שיכולים לשנות את חיי היומיום שלנו.
קודם כל, חוסן הוא לא תכונה. זה בהחלט לא מנגנון שבני אדם מפעילים כטייס אוטומטי כשהדברים מסתבכים. במקום זאת, זה יותר תהליך, שריר שאתה צריך להפעיל ולחזק, בידיעה שהוא יכשיל אותך כמה ימים וישאיר אותך מרגיש חלש יותר ובקושי מסוגל להחזיק את משקל העולם.
כדי שהאמרה המפורסמת של ניטשה, " מה שלא הורג אותי מחזקת אותי", תתגשם, אתה צריך לוודא שאתה לא נותן למצוקה להפיל אותך או לקחת את כל המשאבים שלך ללא הגבלת זמן. וזה משהו שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל זמן נתון.
כולנו יכולים ליפול, ואפילו לוותר לזמן מה. עם זאת, יש חובה לצאת מהחורבות ולקום מהאפר שלך בוער בתקווה ואומץ.
שוב, אנו רוצים להדגיש כי מדובר בתהליך מורכב הדורש מחויבות. פריחה מבין ההריסות וההריסות היא אחד התהליכים המסובכים אך היפים ביותר שאדם יכול לעבור.
שיעורים בחוסן במשבר הקורונה
לחיות חיים טובים זה תהליך, לא מצב, אמר קרל רוג'רס, פסיכותרפיסט ומייצג את הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה.
אותו דבר לגבי סבל, פחד ומשברים. סבל הוא לא מצב של הוויה, אנחנו לא כאן כדי לסבול, וגם לא חובה לעבור זמן רע כדי לדעת על מה החיים. כאב תמיד צריך להיות משהו זמני וצריך להיות רק עוד תהליך בחיים.
עם זאת, כדי שתהליך זה יהיה קצר ויעזור לנו להסתגל הרבה יותר טוב למורכבות הסביבה שלנו, עלינו ללמוד להיות עמידים. עם זאת, מה זה אומר באמת?
במציאות, למרות שהתרגלנו לשמוע את המונח הזה, מדובר ברעיון שמגיע מעולם הפיזיקה והחל להיות מיושם בתחום הפסיכולוגיה בשנות הארבעים.
בפשטות, מדובר ביכולת של בן אדם להתאושש ממצוקות מבלי להיחלש. עם זאת, בעוד פיזיקה והנדסה מדגישות את הרעיון ש"חומרים גמישים" אלה יכולים לחזור למצבם המקורי לאחר שנפגעו, זה לא המקרה בפסיכולוגיה.
האמת היא שאחרי שמישהו חווה מצב קשה, הוא אף פעם לא אותו דבר. אנחנו לא חוזרים למצבנו המקורי. במקום זאת, אנו משתפרים ולומדים מיומנויות חדשות להתמודדות טובה יותר בזמן שאנו עושים את דרכנו בחיים. בואו נסתכל מקרוב על כל זה.
לא, אתה לא עמיד ב-100%.
עלינו ללמוד חוסן במשבר הקורונה; כולנו צריכים להיות עמידים יותר. עם זאת, משהו שאנו יודעים מהפסיכולוגיה הוא שמעט מאוד אנשים עמידים ב-100%.
כדי לבדוק מה שלומך, עיין בסולם החוסן של קונור-דיווידסון (CD-RISC-25). בדוק את עצמך עם ההצהרות הבאות:
- אני יכול להסתגל בקלות לשינויים.
- אני יכול להתמודד ביעילות עם כל סיבוך או אירוע בלתי צפוי.
- בסך הכל, אני מנסה לראות את הצד החיובי של הדברים כשאני מתמודד עם בעיות.
- אני יכול להתמודד עם לחץ.
- בדרך כלל אני מתאושש די טוב לאחר מחלה, פציעה או קשיים אחרים.
- אני מיומן בהשגת המטרות שלי.
- כשאני בלחץ, אני חושב ופועל בבהירות ובנחישות.
- כישלון לא מייאש אותי.
- אני מחשיב את עצמי כאדם חזק כשאני מתמודד עם האתגרים והקשיים של החיים.
- אני מטפל במיומנות ברגשות כמו עצב, פחד וכעס.
זה בטבע שלך ואתה חייב לפתח את זה
אוניברסיטת קולומביה ערכה מחקר מפורט כדי לגלות את ההשפעה הפסיכולוגית של 91 על השורדים.
דבר אחד שהם גילו היה ששיעור הלחץ הפוסט-טראומטי לא היה גבוה כפי שהאמינו במקור. רבים מהקורבנות הראו חוסן יוצא דופן.
65 אחוזים מהמדגם הוכיחו תהליך החלמה יוצא דופן שבו יישמו כמה אסטרטגיות שונות. הראשון היה לקבל את הפגיעות של עצמם. הם הבינו שכולנו יכולים לסבול מהשפעת המצוקה בחיינו ושיש לנו את ה"זכות" לסבול, להרגיש פגיעים ולהיפגע.
כמו כן, הם הבינו שלכל אחד יש כוח או כוח פנימי שיכול לעזור לו בדרך להחלמה. בדרך זו, אנו יכולים ללמוד ממה שחווינו ולראות את המצב הנוכחי שלנו בצורה טובה יותר, בטוחה יותר ומלאת תקווה אפילו יותר.
חוסן במשבר הקורונה: קבלה והכנה לשינוי
נאסים טאלב, מחברם של ספרים מעניינים כמו הברבור השחור, כתב לא מזמן שיש רעיון על חוסן במשבר הקורונה שעלינו להבין. למרות העובדה שהמילה "חוסן" הפכה פופולרית, הוא מעדיף לבטל אותה מהמשוואה הזו.
התנגדות פירושה איסוף כוחות לעמוד במשהו שפוגע ומדכא אותנו. לדברי טאלב, זה לא הזמן לבזבז אנרגיה על ידי מאמץ; זה זמן לקבלה ולמשהו אחר. עלינו להכין את עצמנו לשינוי וזה אומר לעשות שימוש בסוג אחר של אנרגיה.
חוסן במשבר הקורונה מרמז על צורך בשינוי ובטרנספורמציה. מי שרק ינסה להתנגד תמיד יישאר באותו מקום. עם זאת, עלינו להתקדם - ראשית על ידי הישרדות והבטחת רווחה.
העתיד הולך להביא הרבה שינויים, ורק הלב והנפש הגמישים יוכלו להסתגל ולנצל את הפרק החדש הזה בחברה. זה זמן טוב לחשוב על כל זה.
