שפה אגוצנטרית - מה זה אומר?
כולנו ראינו מישהו מדבר אל עצמו לפחות פעם אחת. למעשה, אני בטוח שגם עשית את זה כמה פעמים. ילדים הם מומחים אמיתיים בזה. לילדים רבים מתחת לגיל שש נראה שיש שפה ספונטנית ואגוצנטרית המשפיעה על התפתחותם.
שפה אגוצנטרית היא נושא מעניין בפסיכולוגיה התפתחותית. למרות שלשפה יש אופי חברתי חזק מאוד, נראה שהיא מסתירה משהו אחר. השימוש הספונטני שלו, לא משנה אם יש נמען או לא, יכול להוות אינדיקציה לכך שהוא ממלא יותר פונקציות מלבד תקשורת חברתית.
במאמר זה, נחקור שתי תיאוריות שונות המנסות להסביר את הופעתה ותפקודה של שפה אגוצנטרית. שתי התיאוריות הללו שורשים בשניים מהפסיכולוגים הרלוונטיים ביותר בחקר הפסיכולוגיה ההתפתחותית: ז'אן פיאז'ה ולב ויגוצקי. שניהם מציגים שני הסברים שונים לתופעה זו.
"זה עם ילדים שיש לנו את הסיכוי הטוב ביותר ללמוד את הפיתוח של ידע לוגי, ידע מתמטי, ידע פיזי וכו'."
-ז'אן פיאז'ה-
תורת השפה האגוצנטרית של פיאז'ה
על מנת להבין את נקודת המבט של פיאז'ה על כך, חשוב לשקול את התיאוריה ההתפתחותית שלו, המבוססת על פיתוח אינטליגנציה לוגית. לפיכך, התפתחות מסוג זה תתנה את יכולתו של הילד להתייחס לזולת. לפי פיאז'ה, הילד יראה חוסר ביכולותיו החברתיות עד שיפתחו את מה שמכונה "תיאוריית הנפש".
אצל פיאז'ה, תופעת השפה האגוצנטרית מתרכזת בדובר, מבלי לדאוג לפרספקטיבה של אדם אחר. זה קורה כי לילד אין את היכולת לאינטראקציה חברתית. אנו יכולים גם להתבונן בהתנהגות אגוצנטרית זו דרך מחשבה ותפיסה.
"כשאתה מלמד ילד משהו, אתה מוריד לנצח את הסיכוי שלו לגלות זאת בעצמו."
-ז'אן פיאז'ה-
עכשיו, למה השפה הזו קיימת אם היא לא שימושית בתקשורת? פיאז'ה קובע שהשפה האגוצנטרית מופיעה כביטוי לתפקוד הסימבולי שהילד רכש זה עתה. בסביבות גיל שלוש, הילד מסוגל לדמיין את עולמו דרך השפה, אך עדיין לא הבין את תפקידה החברתי. השפה מבוססת על עצמם. הוא ממלא תפקיד סימבולי ולא תקשורתי.
בהדרגה, בסביבות גיל שש או שבע, הילד ירכוש את תורת הנפש. זה יוביל אותם להבין אינטראקציה חברתית וכמה חשוב להשתמש בשפה כדי לתקשר. ברוב המקרים, הגירויים האלה מספיקים לילד כדי לנטוש את השפה האגוצנטרית שלו. תהליך החשיבה שלהם יעבור מאגוצנטרי להגיוני והם ילמדו את ההיבטים התקשורתיים של השפה.
תורת השפה האגוצנטרית של ויגוצקי
ההסבר של ויגוצקי שונה לחלוטין. הוא קובע שגורמים חברתיים-תרבותיים משפיעים עלינו כבר מגיל צעיר. הוא דוחה את הנחת היסוד של פיאז'ה לפיה ילדים מתחת לגיל שש אינם מעוניינים באינטראקציה חברתית. ניסיונות התקשורת של תינוק מראים בבירור את העניין שלו להיות חברתי.
"הילד מתחיל לתפוס את העולם לא רק דרך העיניים שלו אלא גם דרך הדיבור שלו."
-לב ויגוצקי-
עבור ויגוצקי, לשפה יש תמיד תפקיד חברתי ותקשורתי. ילדים מדברים על מנת לתקשר עם אחרים, ובמקביל הם מפתחים פונקציה סמלית בהקשר חברתי. ילדים מתחילים לגלות את השימושים בשפה על ידי שימוש בה, אחד מהם הוא היכולת של השפה לווסת התנהגות. השפה עוזרת לנו לבנות את המחשבות והפעולות שלנו.
לפי ויגוצקי, השפה האגוצנטרית משתמשת בשפה כדי לשפר את הוויסות העצמי. מסיבה זו, לא חייב להיות לו נמען. עכשיו, למה השפה האגוצנטרית נעלמת בגיל שש? כאן מופיע תהליך מפתח שנקרא "הפנמה" בתיאוריה של ויגוצקי.
בגיל שש, הילד מסוגל להפנים את השפה האגוצנטרית הזו ולהפוך אותה לחלק מתהליך החשיבה שלו. המשמעות היא שתהליך הוויסות העצמי יהפוך לחלק מהדיבור הפנימי שלהם ושהשפה היא הבסיס המהותי של החשיבה שלנו.
אלו שני ניסיונות רציניים מאוד להסביר את הסיבות ואת ההקשר שבו מתפתחת השפה האגוצנטרית. שתי ההשערות שונות ויש להן חוזקות וחולשות. המידע והנתונים יהיו שונים בהתאם לפרספקטיבה שדרכה לומדים את השפה. זה מראה עד כמה תהליך השפה מורכב וממדי. היא דורשת חקירה מעמיקה כדי כך שתוכל לענות על השאלות שהיא מעלה.
"השפה היא הכלי של הכלים".
-לב ויגוצקי-