כיצד העוני משנה את המוח האנושי?
האם זה נכון שעוני משנה את המוח האנושי? ובכן, רבים מחקרי המוח של 50 השנים האחרונות התרכזו בחקר ההשפעות של סביבה מועשרת. הם גילו שגירוי חברתי ואינטלקטואלי גדול יותר מוביל לשינויים מבניים ותפקודיים במוח.
בהתחשב בעובדה זו, החוקרים החלו לחקור מה קורה במצב הפוך. לפיכך, הם הבחינו כי מחסור במשאבים ועוני משנים גם את המוח האנושי.
המחקרים הראשונים התמקדו בניסיון לגלות כיצד הבדלים סוציו-אקונומיים משתקפים בהתנהגות ובקוגניציה של האדם. אחרים, על איתור רשתות המוח, התפקודים והמבנים השונים לפי רמות סוציואקונומיות. למרות זאת, מדענים עדיין אינם יודעים כיצד בדיוק מתרחשים ההבדלים הללו. עם זאת, יש מספיק ראיות כדי לאשר שעוני משנה את המוח האנושי.
"עוני קיצוני בכל מקום הוא איום על ביטחון האדם בכל מקום".
-קופי אנאן-
השפעה על המוח המתפתח
ממצאים אלו מתייחסים בעיקר לאוכלוסיית הילדים מכיוון שמוח מתפתח רגיש יותר לגורמים חיצוניים.
גורמים סביבתיים, בנוסף לגורמים גנטיים, מניעים את התפתחות המוח. לפיכך, הרמה הסוציו-אקונומית של האדם בהחלט יכולה להשפיע על תקופה זו.
לכן, חוקרים גילו שהעומס הגנטי על התפתחות מבנה המוח והקוגניציה גבוה יותר אצל אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. לכן, למאפייני הסביבה עשויה להיות השפעה רבה יותר על אלו של רמות סוציואקונומיות נמוכות.
ממצאים
שפה היא אחת היכולות הקשורות ביותר לרמה החברתית-כלכלית במהלך הילדות. מחקר בהקשר זה הראה כיצד ילדים עניים יותר מראים פחות התמחות באזורי המוח הנוגעים לשפה.
באשר לזיכרון, לילדים העניים ביותר יש היפוקמפוס קטן יותר. והאפקט הזה נמשך בחמשת העשורים הבאים, ללא קשר לתנאים הסוציו-אקונומיים בבגרות.
באופן דומה, האמיגדלה היא מבנה מוחי הנוגע לעיבוד רגשי, למידה ומוטיבציה. במובן זה, לילדים העניים ביותר יש אמיגדלה קטנה יותר, שיכולה להשתנות ולהתרגם לוויסות רגשי לקוי.
בנוסף, כשמדובר בתפקודים ניהוליים (תהליכים קוגניטיביים מורכבים יותר כמו קבלת החלטות או תכנון), מחסור בגירוי ומשאבים מוביל לשינויים ולחסכים.
כמו בתהליכים הקודמים, קיים קשר בין רמות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר וביצועי מנהלים גרועים יותר ובנוסף, נפח נמוך יותר באזורי המוח המעורבים.
כיצד העוני משנה את המוח האנושי הבוגר
רוב ההשפעות של העוני שהתגלו אצל מבוגרים נובעות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר בילדותם. עם זאת, יש גם כמה השפעות ללא קשר לסוג הילדות שהייתה להם.
לדוגמה, מחקר מעניין שפורסם בכתב העת Science מצא שחשש כלכלי בלבד משפיע על ביצועים קוגניטיביים, במיוחד על תפקודים ניהוליים.
לצורך החקירה חילקו החוקרים אנשים לשתי קבוצות על סמך קריטריון אחד: קושי בפעולות חשבון. ולשלב הבא, האנשים בכל קבוצה נאלצו להתמודד עם מצב של דאגה כלכלית גדולה או פחותה.
לשתי הקבוצות היו תוצאות דומות במשתנה הפחות. כמו כן, אנשים עם דאגה כלכלית גדולה יותר השיגו תוצאות גרועות יותר במשתנה קשה יותר. במילים אחרות, הם הראו יכולת לקויה לעכב תגובות לא הולמות. כמו כן, לבחור את המתאימים ולתחזק מידע רלוונטי.
מנגנונים
למרות שמדענים אינם יודעים במדויק את המנגנונים הנסתרים שמשנים את המוח האנושי עקב עוני, ישנם רבים אפשריים הפועלים יחד.
- מחסור במשאבים. הגבלת המשאבים, כמו ספרים, צעצועים והזדמנויות חינוכיות, משפיעה ללא ספק על כמות ואיכות הגירוי שאדם מקבל.
- תזונה. חומרים מזינים ממלאים תפקיד בסיסי במוח האנושי, במיוחד בהתפתחות עצבית. לפיכך, מחסור בויטמין B12, חומצות שומן אומגה 3, אבץ וברזל משפיעים על התפתחות המוח. הסיבה לכך היא שהם מווסתים את הפלסטיות, הביטוי הגנטי ומווסתים את הייצור והאיכות של רשתות עצביות.
- לחץ. גם ילדים וגם מבוגרים שחיים בעוני סובלים מהשפעות הלחץ. חשיפה לסביבות עניות קשורה לייצור מוגבר של קורטיזול, שיש לו השפעות הרסניות.
- רעילות סביבתית. אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חיים לרוב בסביבות רעילות. למשל, דיור ציבורי ליד מפעלים, ולכן מזוהם יותר.
כך או אחרת, המלחמה בעוני היא לא רק עניין של בריאות. זהו משתנה ומחולל הקשר עם נסיבות מאוד מסוימות, שלעתים קרובות מהווה מכשול לתפקוד הקוגניטיבי האנושי.
