הכאב של דמעות שלא נשפכו

לפעמים, סוג של ייסורים עמוקים פולשים אליך, נוצרים קשרים בגרון ונראה שהמוח שלך חסום. אתה מלא עצב, וחוסר האונים של מה שקרה משיג אותך. נראה שאתה לא יכול לעשות כלום, לא משנה כמה אתה מנסה. נראה שאפילו הדמעות שלך נעולות. לפחות תוכל למצוא הקלה אם הדמעות הללו יתחילו לרדת. מה קורה? מה מונע ממך לבכות? במאמר זה, נבחן את הכאב של אותן דמעות שלא נשפכו.

נראה שאנשים רבים שחוו מצבים שליליים שהשפיעו על חייהם אינם מסוגלים לשחרר את הכאב שלהם. מה שקרה להם טלטל אותם עד כדי כך שהם נראים חסומים, כלואים בסבל שמונע מהם כל אפשרות להביע את מה שהם מרגישים.

זו באמת תחושה מרה. הם רוצים לבכות, אבל הם לא יכולים. הם אפילו רוצים שיוכלו לבטא את הדברים שהם מרגישים, אבל הם גם לא יכולים לעשות את זה. אי הנוחות הולכת וגדלה, וכאילו, לאט לאט, הדמעות שלא נשפכו חונקות אותן מבפנים. בואו נסתכל מקרוב על זה.

למה אני לא יכול לבכות?

אי יכולת לבכות יכולה להיות קשורה לכמה סיבות שונות: ממחלה ועד חסימות רגשיות. לכן, קודם כל, חשוב לשלול כל סיבה ברמה הפיזיולוגית.

לדוגמה, תסמונת סיוגרן היא הפרעה אוטואימונית ההורסת את הבלוטות המייצרות דמעות ורוק, אך היא עלולה לפגוע גם בחלקים אחרים בגוף. זה יכול לגרום לתסמינים כמו יובש בעיניים ויובש בפה. מסיבה זו, חשוב ללכת לרופא, במקום להניח שמה שקרה נובע מבעיות פסיכולוגיות, כמו דיכאון.

סיבות פסיכולוגיות לדמעות שלא נשפכו

לאחר שהסיבות הפיזיולוגיות נשללו, הגיע הזמן להעריך את מצבו הפסיכולוגי של האדם כדי לנסות לברר יותר על אותן דמעות שלא נשפכו. ראשית, אתה צריך להבין שלא כל האנשים מנהלים בעיות באותו אופן.

לכל אחד יש את הדרך המיוחדת שלו להתמודד עם המציאות, התגובות שלו והאסטרטגיות שלו. יש אנשים שיצליחו לשחרר את רגשותיהם בקלות, אחרים יזדקקו ליותר זמן כדי לעבד את מה שקרה, ואחרים שמסיבה כלשהי נראה שהם חסומים רגשית בגלל הלם.

כאשר לבעיה יש מקור פסיכולוגי, אז זה בדרך כלל קשור לניהול רגשי לקוי. זה אולי משהו ספציפי, אבל הסכנה כאן היא שזה יכול להוביל גם לדיכאון ולמצבים אחרים. אם אדם מוצא את זה בלתי אפשרי לבכות במהלך תהליך האבל, וזה מתארך עם הזמן, אז האדם יכול לסבול מאבל פתולוגי.

עם זאת, עלינו לקחת בחשבון גורמים נוספים. עלינו לשקול מה משמעות פעולת הבכי עבור אותו אדם. רבים מאמינים, לרוב בשל גידולם, שבכי הוא שלילי וסימן לחולשה.

בגלל זה, אנשים רבים נוטים להדחיק את זה מתוך חשש להיחשב שברירי או פגיע, והם הופכים כמעט רובוטיים בכל הנוגע לרגשותיהם.

כמו כן, הם עשויים לפחד להתחבר ולהיות אמיתיים עם עצמם. זה בכלל לא תורם לבריאות, ולפעמים יכול להקל על הצטברות של כעס, זעם ותוקפנות, או אפילו הפחתה.

שחרור רגשי של דמעות

וויליאם פריי, רופא במרכז הרפואי סנט פול רמזי, אומר שדמעות נחוצות כמו חיוכים. אמנם אין להם את הכוח לפתור את מה שקרה לנו, אבל הם מרככים מתחים ומפיגים עצב. הם גם מקלים על אנשים להכיר את עצמם טוב יותר ולהתחבר לאחרים.

הדמעות הן חלק מאיתנו. הם מנגנון הגנה והקלה – דרך לשחרור מתח מצטבר, ללא קשר למצב. לכן חשוב לאפשר לעצמנו לבכות. לורן ביילסמן, חוקרת מאוניברסיטת פיטסבורג, אומרת שהבכי עוזר לגוף לחזור למצב ההומאוסטזיס שלו. המשמעות היא שהגוף יכול להחזיר לעצמו את האיזון, לאחר שחווה שינויים טראומטיים לעתים קרובות.

על פי מחקר שנערך על ידי הביוכימאי וויליאם ה. פריי, כאשר דמעות יורדות עקב מצב שלילי או דרמטי, אז זה משחרר אנדורפינים, פרולקטין, אשלגן ומגנזיום כלוריד, כמו גם אדרנוקורטיקוטרופין ולאוצין-אנקפלין. זה מביא לנו נוחות פיזית ורגשית ניכרת, וההתפרצות הרגשית מביאה לנו הקלה.

טכניקות שחרור רגשי

דיכוי דמעות או חוסר יכולת לבכות מוביל להצטברות של מצוקה. זה כמו להיסחף באוקיינוס של סבל, ללא חבל הצלה או אדמה באופק. עם זאת, כמה אסטרטגיות יכולות לעזור לך לשחרר את המתח המצטבר ולבסוף להתחיל לשחרר את הדמעות שלא נשפכו:

• מרוקן את המוח שלך. זוהי טכניקה שלוקחת אותך עמוק לתוך עצמך. הצעד הראשון הוא לשאול את עצמך מה גורם לך להיות עצוב או מונע ממך להרגיש טוב. לאחר שזיהית את זה, אז נסה לבטא את זה בצורה אישית באמצעות ביטויים כמו "אני מרגיש...", "ממש כואב לי ש...", בין היתר. לאחר מכן, אתה צריך לחשוב איך אתה הולך לפעול ולהגיב בעתיד ומה אתה יכול לעשות כדי להשיג את השקט הנפשי שאתה צריך.
• כתיבה טיפולית. כתיבה היא דרך להביא לידי ביטוי איך אתה באמת מרגיש. זה עוזר לך לשחרר את הרגשות הפנימיים שלך ולפרום את כל אותם קשרים פנימיים שמשתקים אותך. כשאתה מבצע את התרגיל הזה, אתה לא צריך לדאוג איך המילים האלה ייראו וכמה רע הן נשמעות. הדבר החשוב הוא לעשות זאת באופן טבעי.
• סקירת הרעיונות שלך. חשוב לשאול את עצמך מה אתה חושב על בכי. אולי תגלו רעיונות מסוימים שמגבילים את היכולת או את היכולת שלכם לבכות. כפי שהזכרנו קודם, מחשבות כמו "בכי הוא סימן לחולשה", "גברים לא בוכים" או "בכי לא יפתור כלום" הן דוגמאות לכך.
• דבר עם אדם שאתה סומך עליו. פנייה לאדם שמקשיב לך, מקבל אותך בברכה ותומך בך יכולה להיות אופציה מועילה. כך תוכל להרגיש שמישהו מבין אותך וזה ייתן לך את החופש להביע את מה שאתה מרגיש. עם זאת, עליך להקפיד לעשות זאת רק עם אנשים שאתה מרגיש בטוח איתם ושאתם סומכים עליהם. תחשוב על אנשים שישדרו שלווה ורוגע.

מעשה משחרר

כפי שאתה יכול לראות, בכי הוא מעשה משחרר ובריא. זה יכול להפוך את המתח שחווית לביטוי של עולמך הפנימי. זה עוזר לך לשחרר את הלחץ הפנימי שלפעמים מחזיק אותך שבוי, מקל על פריקה רגשית ומרגיע אותך. כך תתחילו להרגיש בטוחים יותר ותוכלו לראות מה קרה מנקודת מבט אחרת.

בנוסף לכך, דמעות יכולות גם לתקשר; הם קריאה אמיתית לאמפתיה ותמיכה מאחרים. הם מופיעים כאשר המילים שלך אינן יכולות לבטא את מה שגואב בתוכך, וכאשר אינך מסוגל לתאר את מה שאתה מרגיש בגלל עוצמתו.

בכי אינו סימן לחולשה אלא לאומץ. האומץ לתקשר את עומק הרגשות שלך, ולספר לאחרים איך אתה מרגיש. כפי שאמר הסופר האירופי וושינגטון אירווינג, "יש קדושה בדמעות. הם לא סימן של חולשה, אלא של כוח. הם שליחים של צער מכריע ושל אהבה שאין לתאר."