לאכול, לצחוק, לאהוב
החיים שלנו מורכבים מהנאות קטנות, שנרקמו בעבודה יומיומית במו ידינו. אנחנו מקיפים את עצמנו בפעילות או בגלל שאנחנו מקבלים אותה או בגלל שאנחנו יוצרים אותה, ואנחנו קוראים לאותן עבודות יד קטנות פעלים. הפועל הוא פעולה, חיים, מה שמניע את העולם (ככל שאחרים יגידו שזו אהבה).
ספר יכול לכלול רק שלושה פעלים ככותרתו ואתה יכול להבין את התוכן - הרומן הידוע מדגים זאת: "לאכול, להתפלל, לאהוב" - אבל השאלה שאנו שואלים היום היא אילו שלושה פעלים יתארו הגשמה חיים?
יש שיענו "לטייל, לעבוד, לקחת סיכונים;" עבור מישהו קרוב אלינו, זה יכול להיות "לקום מוקדם, לסלוח, לדעת", ואפילו נוכל למצוא מישהו שבוחר "לתכנן, לתכנן, לארגן". אחרים יאמרו לנו ששלוש לא מספיקות ושלא ניתן לארגן חיים סביב שלוש מילים.
עם זאת, יש שלישייה שיכולה לקרב מדינות, פעולות וגיבורים יחד, כזו שתאסוף ותסכם חיים כדי להמליץ עליהם למישהו: לאכול, לצחוק, לאהוב. וזה נושא המאמר של היום...
"אני מעריץ הנאות פשוטות. הם המפלט האחרון של המתחם"
-אוסקר ויילד-
לאכול
הבה נניח בצד את הראיות שהאכילה הכרחית לבני אדם כדי לשרוד. עם זאת, מאחורי הפועל הזה מסתובב עולם של הזדמנויות מעבר לטעמים ולמרקמים. מה זה יכול להביא לכל אחד ואחת מחיינו?
- ניסיון: בני אדם סקרנים מטבעם. הם אוהבים לנסות, לגשת, לבחור ולגלות. הסקרנות אינה אבודה; הוא משתנה ובוחר בדרכים שונות ככל שאנו מתבגרים. העולם הקולינרי מציע לנו הזדמנויות רבות לנסות, לזרוק ולהתנסות על סמך מה שאנחנו כבר יודעים ועל נטילת סיכונים.
- שתפו: בשולחן או במטבח תוכלו למצוא רגעים "להיות" עם אחרים. שיתוף רגעים, חוויות, ההנאה שבשיחה, או שלוות השתיקה. כל זה מסתובב סביב הפועל הזה.
- נתק: בהתבסס על הפילוסופיה של מיינדפולנס, אוכל הוא בעל ברית נהדר לחיבור לרגע הנוכחי. מגוון הטעמים, המרקמים והטמפרטורות יכולים לעזור לנו לכוון את תשומת הלב שלנו לרגע הזה שאנו חולקים בזמן שאנו אוכלים.
- אכלו את העולם, לפעמים את המילים שלכם: חזרו על זה לעצמכם כל בוקר: "אני הולך לאכול את העולם", והפעילו את החוזקות שלכם. אבל גם תטעו, תאכלו את המילים שלכם, קחו סיכונים, ואם יש צורך, בקשו סליחה. הלמידה נמצאת בטעויות שלך.
לצחוק
לצחוק יש יתרונות פיזיים מוכחים. פרסומים רפואיים אומרים לנו שבין היתר:
- יש לו השפעות משככות כאב, מכיוון שהוא משחרר אנדורפינים
- זה מקל על העיכול
- זה משפר את הנשימה
- זה מפחית נדודי שינה
- זה מצעיר את העור, מכיוון שיש לו אפקט ממריץ
הצחוק מצליח להסיח את דעתנו מהדאגות שלנו ומפריע למחשבות השליליות שלנו. הרעיון המרכזי הוא שלא יכולות להיות מחשבות חיוביות ושליליות במוחנו בכל זמן נתון.
זה משהו שנותן לנו ביטחון כלפי עצמנו וכלפי אחרים. הצחוק מעורר את תחושת הקרבה עם האדם שלפנינו וזה מקל על שיתוף הפעולה עם אחרים. נראה ברור שצחוק כנה וקונפליקטים לא יכולים ללכת יד ביד, מה שימנע את הנטייה למצבים מסוג זה ויפחית את האגרסיביות באופן כללי.
אנשים רבים צריכים אחרים כדי למצוא רגעים לצחוק. זה לא תלוי רק באלמנטים חיצוניים. לצחוק על עצמך מזין את החוסן שלנו והוא סימפטום לבריאות נפשית טובה. כמה פעמים סיפרנו את הסיפור על הדבר האסון שקרה לנו ובסופו של דבר צחקנו עם האדם שסיפרנו?
אהבה
באיזו תדירות אנו מקשרים את הפועל הזה עם מערכות יחסים אינטימיות או בין בני משפחה וחברים? במציאות, אם נחפש את ההגדרה של "אהבה", נמצא את הדברים הבאים:
- לחוש או לרצות
- לאהוב, לגלות חיבה, רצון טוב או נטייה כלפי מישהו
- להיות בעל כוח רצון או נחישות לעשות משהו
- כדי לפתור, קבע
- לרצות, לנסות או לנהל משהו
- להיות קרוב להיות או לאמת משהו
"לרצות", "לאהוב", במובן הכללי ביותר של המילים, כוללים פעלים הקשורים לדחף של "לחיות", של ביטוי ההווה, תכנות העתיד והערכת הרגע, וזה לא רק קשור לאנשים... יש את הספרים, העבודות, הנסיעות וכל הדברים האלה שלקראתם אנו מרגישים את כוח המשיכה, הסיפוק והשלמות האישית.
"אדם לא יכול להרגיש בנוח ללא אישורו שלו"
-מרק טווין-
הרצון דוחף ומניע אותנו להיות יצירתיים, גם עבור אחרים וגם עבור עצמנו. זה מחזק אותנו בכיוון ודוחף אותנו לפעול. להראות אהבה ולתת לה להראות לנו זה משהו שמכפיל את רגשותינו ומעביר אותנו למצבים ורגעי אושר שאינם ברי השוואה לשום דבר שאנו מכירים.
לכן, אם מישהו היה שואל אותי אילו שלושה פעלים הייתי רוצה שילוו אותי בתהליך החיים, הייתי בוחר לאכול, לצחוק ולאהוב. בתוך שלושת אלו, ניתן למצוא אינסוף אלמנטים שנותנים משמעות לחיים. אבל במה היית בוחר?
