תסמונת קשב קוגניטיבית מאופיינת בדפוס של מחשבות ורגשות שליליים שהאדם לא יכול להרפות מהם.
מה אנחנו עושים בדרך כלל כשמשהו מוריד אותנו? זה תלוי באדם כמובן. יש אנשים שמנסים לבצע אסטרטגיות ויסות רגשי ואחרים, לעומת זאת, פונים למחשבות שליליות ומסכנות. אם משהו מרגיז אותם, עצובים או כועסים, הם לא עושים שום דבר מלבד לחשוב על זה יותר מדי.
האם חשיבה יתרה עוזרת להעלים רגשות שליליים? בהחלט לא. להפך, בעצם. הדבר היחיד שאנו מרוויחים מחשיבת יתר הוא כניסה למעגל קסמים שבו אנו מתמקדים רק בבעיות שלנו ומרגישים יותר גרוע כתוצאה מכך. הבעיה היא שאנחנו לא תמיד מודעים מתי אנחנו נכנסים לאותו מעגל קסמים חסר תועלת. למרות שאנשים מסוימים עשויים להיות מודעים לזה יותר מאחרים, הם לא עושים דבר כדי לעצור את זה - או שהם?
"אנחנו מה שאנחנו חושבים. כל מה שאנחנו מתעורר עם המחשבות שלנו. עם המחשבות שלנו, אנחנו יוצרים את העולם."
-בודהא-
ממה מורכבת תסמונת קשב קוגניטיבית?
הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מבטאת שהדרך בה אנו מעבדים מידע ומחשבותינו לגבי מצב היא, למעשה, הקובעת את החוויה הרגשית שלנו. המשמעות היא שלאופן שבו אנו מעבדים את המחשבות ה"רגשיות" שלנו תהיה השפעה על הרווחה שלנו. זה בטוח לומר שדרכים מסוימות להתמודד עם החוויה הפנימית הזו יעילות יותר מאחרות.
אדם שעצוב או מודאג ממשהו אבל מחפש פתרונות ומרגיע את דעתו לא ירגיש כמו מישהו שנתקע ברעיונות המזיקים שלו וחושב יתר על המידה כאילו אין מחר. דוגמה אחרונה זו מתאימה למה שקורה לאלה הסובלים מתסמונת קשב קוגניטיבית.
תסמונת קשב קוגניטיבית מאופיינת בדפוס של מחשבות ורגשות שליליים שהאדם לא יכול להרפות מהם. למה זה קרה? כי יש סדרה של תהליכים מטה-קוגניטיביים שהופכים את המחזור הזה לכרוני ובלתי משתנה.
עיבוד קוגניטיבי בתסמונת קשב קוגניטיבית
תסמונת זו מאופיינת בדפוס מחשבות הכולל מחשבות, דאגה, תשומת לב קבועה והתמודדות שלילית.
ראשית, הטיית תשומת הלב שלנו מקובעת באותם גירויים או מצבים שגורמים לנו לאי נוחות. כאשר אנו מפנים את תשומת הלב שלנו לאירועים שליליים, הם הופכים חיוביים יותר מאשר חיוביים. זה אומר שאירוע חייב להיות הרבה יותר חיובי מאשר שלילי כדי שהוא יעלה לראש כשמישהו שואל אותנו מה שלומנו.
כמו כן, אנו ממשיכים לחשוב יתר על המידה במצבים השליליים הללו, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי עבורנו להסיר את תשומת הלב שלנו מהמחשבות הפסימיות הללו. לבסוף, היעדר אסטרטגיות וויסות רגשי מתאימות מנציח תהליך זה באופן משמעותי.
ממה מורכבת תסמונת קשב קוגניטיבית?
"הדרך להתגבר על מחשבות שליליות ורגשות הרסניים היא לפתח רגשות מנוגדים וחיוביים שהם חזקים וחזקים יותר".
-דלאי לאמה-
מהן ההשלכות של תסמונת זו?
חשיבה ללא הפסקה על נושאים שליליים עלולה להוביל לדיכאון וחרדה. כשזה מגיע לדיכאון, תסמונת קשב קוגניטיבית מניחה שקיימת אפשרות להתגברות ולהארכת השלשה הקוגניטיבית השלילית, האופיינית להפרעה זו (מחשבות שליליות על עצמך, העולם והעתיד).
לפיכך, מי שסובל מדיכאון שואל את עצמו שאלות כמו "למה אני מרגיש ככה?" אליהם הם מגיבים בצורה שלילית וברוב המקרים גם לא מציאותית. לדוגמה, "כי אני כישלון מוחלט" במקום לחשוב בצורה רציונלית "אני מרגיש ככה כי אני עובר תקופה קשה, אבל זה יעבור".
הפרט חוזר על התהליך הזה שוב ושוב עד שהוא הופך לאוטומטי, מה שגורם להם לא לתפוס את ההיבטים החיוביים של כל מצב. מצד שני, בכל הקשור לחרדה, יש הטיית תשומת לב לסכנות האפשריות. מחשבות הרהור כגון "מה יקרה אם זה יקרה?" לבטא את "ניטור האיום" הזה.
הבעיה היא שהפרט מתמקד רק בבעיות האפשריות שהם עלולים להיתקל בהם בעתיד במקום להמציא פתרונות למקרה שהם אכן יקרו. זה מגביר את רמות החרדה שלהם, מה שהופך את ההתערבות הפסיכולוגית לקשה הרבה יותר. בנוסף, הפרט גם נוטה להימנע ממצבים שבהם סכנות אלו עלולות להתרחש.
זה מסביר מדוע כל כך קשה לאדם לחשוב על חוויות ריאליסטיות בניגוד לחוויות מופרכות ומופרכות. בקיצור, תסמונת קשב קוגניטיבית מעכבת את המשימה הקשה ממילא של הרפיית המוח שלנו כאשר משהו גורם לאי נוחות. זו הסיבה שחשוב להיות מודעים לזה כדי לנהל אותו ולהחזיר את הרווחה שלנו.
"אדם אינו אלא תוצר של מחשבותיו. מה שהוא חושב, הוא הופך להיות."
