הסבל שלפעמים הולך יד ביד עם אהבה
אהבה פירושה להשלים עם דברים, אהבה פירושה לעמוד, אהבה פירושה לפעמים סבל. אהבה פירושה נתינה ללא מידה. זה מה שמספרים לכולנו על אהבה מגיל צעיר מאוד. זה גורם ללחץ שמוביל אותנו לפעמים לחיפוש נואש אחר בן זוג כדי לא לגמור לבד. אם לא, נסכן שהזמן שלנו יעבור.
בתוך כל הדיבורים האלה על אהבה, יש משהו שאף אחד לא מדבר איתנו עליו. אולי זה בגלל שאף אחד לא מאמין בזה. וזהו, לאהוב בלי סבל זה בהחלט אפשרי. למעשה, זו המשמעות של אהבת אמת.
לפעמים, החיפזון הזה למצוא בן זוג גורם לנו לא לבחור נכון. בן הזוג או בן הזוג שלנו פשוט הופך לאדם הראשון שאנו מוצאים ברחוב שמוכן לקחת על עצמו את התפקיד. יתרה מזאת, אם יש לך הערכה עצמית נמוכה מאוד ואינך נותן לעצמך את הערך המגיע לך, הגישה ההרסנית הזו סביר אף יותר. להיות בן זוג רומנטי זה לא הדבר הכי חשוב בעולם. זה לא שם נרדף לאושר. לפעמים, זה בעצם הופך למבחן שקשה מאוד לשאת אותו.
למה אנשים תמיד פוגעים בי?
אני לא יודע אם אי פעם שאלת את עצמך את השאלה הזו, אולי כן. אבל אתה טועה אם אתה חושב שהסבל שלך נובע ממזל רע. אתה חושב שרק אנשים מהסוג הגרוע יותר נכנסים לחייך או שאף אחד לעולם לא יאהב אותך. אולי הסיבה שאתה תמיד נתקל באותו סוג של אדם היא שאתה בוחר בהם או, לכל הפחות, אתה מאפשר להם להיכנס. תחשוב על זה. האם אי פעם דחית מישהו שבאמת חיבב אותך?
אולי יש לך הערכה עצמית מאוד נמוכה, אולי אתה מסתפק באדם הראשון שמתעניין בך. בכל מקרה, אתה יכול לפרש את העובדה שאתה נפגע על ידי חשיבה על איך אתה מזיק לעצמך. למה שלא תיתן לעצמך את הערך שאתה באמת שווה? למה אתה מכסה את העיניים כשמישהו אומר לך כמה הוא אוהב אותך ומקדיש לך מילים מקסימות?
עלינו לשנות את הכותרת הזו ולהפוך אותה ל"למה אני תמיד פוגע בעצמי?" או "למה אני תמיד נותן לאחרים לפגוע בי?".
האהבה עיוורת...
בטח יש לך קצת ניסיון עם מילים שאבדו בשכחה. מילים חסרות קוהרנטיות עם הפעולות שאחריהן. מילים שמאירות אותך, שגורמות לך לשכוח את המציאות ואשר טובלות אותך בחלום. חלום שבו האדם הזה הוא זה שאתה הולך לבלות איתו את שארית חייך. האדם שהולך לשמח אותך. היית נותן הכל בשביל אותו אדם, היית מוכן להילחם על הקשר. אבל, מי אמר שאהבה היא לא מאבק מתמיד?
"אם אתה נכנס למערכת יחסים נותן 50% מעצמך ומקבל את זה שהאדם השני נותן לך 20%, אל תדרוש שייתן לך יותר לאורך זמן, כי הם לא יוכלו".
בחרו במודע, אפשר לאהוב ללא סבל
לאהוב ללא סבל אפשרית אם תפסיק להסתכל על מערכות היחסים שלך כמשהו הגיוני או הכרחי. אתה חייב להפסיק לחשוב שאפשר לצמצם אהבה לכאב, מאמץ, לחימה, עמידה ולתת הכל בשביל אותו אדם אחד. כי כדי לאהוב בלי לסבול, קודם כל אתה צריך לדעת מה אתה רוצה. אבל, מעל לכל, אתה צריך ללמוד להיות מאושר בלי אף אחד מלבד עצמך.
אם אתה בסדר ומאושר לבד, אז אתה מוכן להיות מאושר עם מישהו אחר. כי אתה יודע שאם הם יעזבו או שדברים לא יסתדרו, אתה תהיה בסדר ותמשיך להיות מאושר. כי כבר היית מאושר לפני שהאדם הזה נכנס לחייך.
ברגע שאתה יודע מה אתה רוצה, אתה מכיר את הערכים שלך, גילית את הגבולות שאתה לא רוצה שאף אחד יחצה... אז אתה יכול לבחור במודע. תחשוב אם האדם הזה שאומר לך את המילים המתוקות האלה הוא באמת זה שאתה רוצה שיהיה לצידך. תנו לעצמכם להיסחף לרגשות ולטירוף הראשוני שלכם, אבל אל תתנו לעצמכם להטעות. אל תתמלא בציפיות ותקוות לעתיד שאינן מציאותיות. אל תחשוב "טוב, הוא ישתנה עם הזמן". בחר מישהו על סמך ההווה ולא על סמך איך שאתה מדמיין אותו בעתיד.
בטח בהתחלה תחשוב שאתה בררן או תובעני מדי. אנשים רבים סביבך יגידו לך שאם תמשיך בדרך הזו, לעולם לא תמצא בן/בת זוג. אבל, אם זה אכן יתממש, אתה יודע שתהיה בסדר. כי מישהו לצידך אינו תנאי הכרחי להיות מאושר.
מציאת איזון
מערכת היחסים הטובה ביותר שאתה יכול ליצור עם מישהו היא זו שבה אתה נותן 50% והאדם השני נותן את 50% הנותרים. רק אז תוכל לקבל מטרות הדדיות לא על בסיס צורך, אלא על כבוד וחופש.
הגענו לבלבל אהבה עם רכוש, עם סבל, עם נתינת כל עצמך... התחושה היפה הזו הפכה סוערת ולעיתים היא אפילו מרמזת על ייסורים. אנחנו נכנסים למערכות יחסים לתת 100%, בעוד שהאדם השני נותן פחות מחצי. ואז אנחנו מצפים שהם ישתנו! אנחנו נאחזים בהם כל כך חזק שכשהם מתחילים להתרחק בחיפוש אחר אוויר, אנחנו מתעצבנים ומפחדים שהם ינטשו אותנו.