השפעות של חסד על המוח
שום מעשה חסד, קטן ככל שיהיה, אינו בזבוז זמן. מחוות אלו מלאות חיבה, הערכה וחוכמה אמיתית. הם מועילים למוח ומחברים אותנו עם אחרים בצורה הכי שלמה ואצילית שאפשר.
מעניין שצ'ארלס דרווין כבר סיפר לנו על חשיבות החסד בבני אדם. לדבריו, זהו האינסטינקט החזק והיקר ביותר שלנו, זה שמאפשר את ההישרדות לא רק לאנושות כמין, אלא גם לכל היצורים החיים. עם זאת, חסד אינו מתורגל בתדירות מספקת.
אל תעצור בכוונות טובות; לשתול את זרע החסד בכל מעשיך. כי גם אם אחרים לא ישימו לב לזה, המוח שלך תמיד יהיה בהתאמה ללב שלך.
לחסד יש מרחב מאוד קונקרטי במוח. היא חולקת את אותן רשתות עצביות כמו אמפתיה. בעוד אחד מזהה צרכים, השני מתרגם את התחושה הזו לפעולה ספונטנית ועמוקה לקידום טוב ולהציע עזרה ואושר.
למנגנון החריג הזה יש מטרה קונקרטית: לגרום לנו להבין שאנחנו הרבה יותר חזקים כשאנחנו מחוברים לאחרים מאשר כשאנחנו לבד. זו נקודה מעניינת שנרצה להסתכל עליה קצת יותר לעומק.
אנחנו מתוכנתים לחסד
ג'רום קגן הוא פרופסור אמריטוס ידוע לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד שמגן על הרעיון שהמוח מתוכנת לחסד. זוהי נטייה ביולוגית, כמו שאמר צ'רלס דרווין, שבה לאהבה, לחמלה ולטיפול יש מטרה ספציפית: לאפשר לנו לשרוד כמין.
עם זאת, רק בגלל שהמוח מגיע עם תוכנית זו כבר מותקנת, לא אומר שאנחנו נוטים לחביבות בראש סדר העדיפויות. כי גם נטיות ביולוגיות אחרות חשובות, ולמרבה הצער משפיעות רבות על ההתנהגות שלנו. אלה כוללים כעס, קנאה, וכמובן, אלימות.
דניאל גולמן מצדו מזכיר לנו שאחד הרגשות העזים ביותר עבור המוח הוא חמלה. המערכת הלימבית כולה מהדהדת כאשר אנו חשים בה. כמו כן, משתחררים נוירוכימיקלים כמו אוקסיטוצין, שמתזמר מנגינה שלמה של רגשות חיוביים, שבה האמפתיה, ההדדיות והרצון לעשות טוב מאצילים אותנו עוד יותר כמין.
זו תופעה נפלאה שראוי לתרגל אותה.
עבור המומחים האלה לרגשות אנושיים, חסד הוא אינסטינקט תורשתי שלימד את אבותינו שבסביבה עוינת, זה לא החזק ששורד, אלא זה עם רשת התמיכה הטובה ביותר.
רגשות מדבקים, ונוירוני המראה שלנו מאפשרים לנו לזהות פחד אצל אדם אחר כדי לצפות סיכון, או להבין שעזרה היא אחת הדרכים להשקיע בעצמנו, כך שבעתיד, נעזור גם בשעת צרה.
זמנים רעים מביאים את החברים האמיתיים שלנו
הפעילו חמלה כדי לטפל בבריאות הנפשית שלכם
Dacher keltner, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי (אירופה) ומנהל שותף של מרכז המדע Greater Good, מסביר שהערכים המרכיבים את עמוד השדרה של החברות המודרניות קורעים לחלוטין את הנטייה הטבעית שלנו לחמלה ולטוב לב.
כסף הוא דבר אחד שמייחד אותנו, מפריד אותנו וגורם לנו להתחרות זה בזה. אנחנו מאבדים את תחושת הלכידות החברתית ואת הרצון להבטיח את שלומם של בני גילנו, כי אנחנו הופכים פתאום למתנגדים זה לזה.
עד כדי כך, כפי שמסביר קלטנר בספרים כמו Born to Be Good, האנשים העשירים ביותר הם, בממוצע, הכי פחות חומלים.
תרגול מדיטציה מלאת חמלה
עם זאת, מעניין לציין שניתן לאמן חמלה, כמו חסד. ברגע שתהיה מודע לכך שהתרחקת יותר מדי מהמהות שלך ונסחפת לעבר אנוכיות, חומרנות או חוסר אותנטיות ביחסים האישיים שלך, אולי הגיע הזמן להרהר בצורך בשינוי.
על פי מחקר שפורסם בכתב העת Psychological science, ניתן לאמן מבוגרים באמצעות מדיטציה מלאת חמלה להפעיל מחדש את האזורים הללו במוח שהיו רדומים או שפשוט לא נעשה בהם שימוש.
- מדיטציית חמלה היא טכניקה בודהיסטית המבוססת על הדמיה.
- זה כרוך בדמיון מצבים אישיים שבהם אדם אהוב עובר תקופה קשה.
- אתה צריך לחוות את הסבל הזה כדי להפעיל את אותם מבני מוח רגשיים, כמו האינסולה, הקשורים במיוחד לצורך להציע נוחות ותמיכה.
- ההדמיה מתחילה בחשיבה על אנשים קרובים אליך, אבל בהדרגה אתה מרחיב את המעגל, עובר דרך חברים, עמיתים לעבודה, שכנים ומכרים עד שאתה מגיע לזרים מוחלטים.
- הרעיון הבסיסי הוא להזדהות עם הצרכים, הכאב והפחד של הזולת, ולחוות קרבה עם האדם הסובל, מי שזה לא יהיה.
סוג זה של תרגיל מדיטציה, הכולל שליטה נכונה בנשימה ומגע עם הרגשות העמוקים ביותר שלך, מראה עדות לנוירופלסטיות, על פי החוקרים. זה מאפשר לנו להפיג מתח, ולהשקיע ברווחתם של אחרים עם עושר פנימי שמסוגל לשנות את העולם.
כי טוב לב היא ההשקעה היחידה שלעולם לא נכשלת.