הודות לנוירופלסטיות, אנחנו לא מפסיקים ללמוד
הנוירופלסטיות היא הגבוהה ביותר במהלך הילדות, שכן המוח גמיש יותר והוא מקבל כל הזמן גירויים חדשים. במהלך תקופה זו "נולדים" מספר רב של נוירונים חדשים שמאיצים את הלמידה וההתפתחות של הילד. ככזו, ילדות היא תקופה רגישה להתפתחות, במיוחד בגיל חמש השנים הראשונות.
אבל זה שהמוח יותר פלסטי וגמיש בזמן הזה, לא אומר שהנוירופלסטיות נעלמת לחלוטין, או שזה הופך לבלתי אפשרי ללמוד או ליצור קשרים סינפטיים חדשים. אפילו בגיל מבוגר, למוח יש יכולת ללמוד.
נוירופלסטיות וארגון מחדש של המוח
המוח מסוגל להסתגל לסביבה ולעבור שינויים במבנה שלו כדרך להתמודד עם דרישות הסביבה. עדות להסתגלות מוחית נראית אצל אנשים שכבר אינם יכולים לראות או לשמוע. אזורים אחרים במוח המוקדשים לתפיסה באמצעות החושים האחרים הופכים מפותחים יותר ותפקודי המוח שלהם מאורגנים מחדש.
המדען הספרדי פסקואל-ליאונה הוכיח את היכולת הזו באמצעות ניסוי שבו כיסוי עיניים של נבדקים בריאים במשך חמישה ימים. במהלך הזמן הזה, הנבדקים קראו ברייל וביצעו פעילויות אפליה שמיעתית. באמצעות MRI, הם הבחינו שקליפת המוח החזותית הופעלה על ידי קול ומגע, מה שאומר שהמוח שלהם מסתגל.
הניסוי הזה נעשה על מבוגרים, מה שאומר שלמרות מה שאנשים חשבו רק כמה שנים קודם לכן, המוח האנושי ממשיך להשתנות לאורך כל החיים, ולארגון מחדש זה קשור רבות לצרכים שדורשים הסביבה ולמשאבים שיש לו. להתמודד עם הצרכים הללו.
למידה לאורך החיים
כולנו יודעים שלילדים יש יכולת למידה רבה, ושהם טובים יותר ממבוגרים בלקלוט דברים חדשים, כמו לנגן בכלי, לדבר בשפה אחרת או לשנן טקסט. התפשטותם של נוירונים חדשים היא מדהימה, אך ככל שאנו מתבגרים, היכולת הזו פוחתת.
עם זאת, הנוירוגנזה נמשכת גם כשאנחנו מתבגרים. האמונה הישנה שאנו נולדים עם מספר קבוע של נוירונים, וכי לאורך כל החיים איננו עושים אלא לאבד אותם, שקרית. כן, יש ירידה בנוירופלסטיות, אבל המוח ממשיך להיות גמיש במידה ניכרת.
זוהו גורמים שונים שיכולים להשפיע על נוירופלסטיות. קודם כל, עדיף שתהיה סביבה מעשירה שמאתגרת את הנפש. שנית, ידוע שפעילות גופנית מתונה גם מעדיפה נוירופלסטיות. מצד שני, נראה כי גיל מבוגר, מתח כרוני ורכיבי דם מסוימים פוגעים בו.
התפשטותם של נוירונים חדשים הייתה תגלית גדולה. ישנם שני אזורים במוח שבהם נצפתה תופעה זו: האזור התת-חדרי וההיפוקמפוס, שהאחרון קשור קשר הדוק לזיכרון. ניתן לעורר נוירוגנזה בהיפוקמפוס כאשר אנו לומדים דברים חדשים.
מה קורה במוח כשאנחנו לומדים?
נוירופלסטיות היא המנגנון שמייצר למידה. עם זאת, יכולת הלמידה של כל אדם נקבעת הן על ידי הגנטיקה והן על ידי ההשכלה. לדוגמה, מנת המשכל של כל אדם, לרוב, תיקבע על ידי גנטיקה, אך מאמץ אינטלקטואלי יכול להשפיע גם על הפלסטיות של המוח ועל היכולות של האדם.
גם אם יש לך נטייה גנטית ללמידה, זה יהיה לא יותר מפוטנציאל אם לא תדע איך לפתח אותה. אם תשאירו אותו רדום ולא תשתמשו בו, לא רק שאתם לא מפתחים אותו, אלא גם תאבדו את האפשרות לעשות זאת. במילים אחרות, לא רק שהייתם מפסיקים להוסיף פוטנציאל, אתם גם תקחו פוטנציאל כלשהו לעתיד.
גירוי קוגניטיבי חיוני כדי שהמוח יהיה מוכן להסתגל לדרישות הסביבה. נוירופלסטיות היא גורם מכריע בכל הנוגע להתמודדות עם פציעות מוח. מאמינים שמי שפיתח פלסטיות באמצעות למידה יוכל טוב יותר להתגבר או לפצות על פציעות מוחיות.
