הפרעת התקשרות תגובתית: הילד המוזנח

כאשר ילד גדל מוזנח או לא מטופל מספיק, עלולות להתעורר בעיות. באופן ספציפי, הילד עלול לפתח התנהגויות חברתיות לא מספקות. עקב כך עלולות להתפתח הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) או הפרעת התקשרות חסרת מעצורים (DAD).

התקשרות היא המרכיב העיקרי בהתפתחות חברתית ורגשית במהלך הילדות המוקדמת. זה הקשר שתינוק יוצר עם הוריו או המטפלים העיקריים שלו. קשר זה מהווה התייחסות רבת עוצמה לשאר מערכות היחסים שהילד יקים במהלך הילדות. במקרים רבים, זה יכול להיות גם ההתייחסות למערכות היחסים שהם יקימו מעבר לשלב חיוני זה.

תיאוריית ההתקשרות מציעה לנו נקודת מבט חדשה על התפתחות האדם. מהו קשר ההתקשרות וכיצד הוא משרת את בני האדם? אם קשר ההתקשרות אינו מתפקד, מהן ההשפעות הפתולוגיות שהוא עלול לגרום? התשובות לשאלות אלו יכולות לעזור לנו להבין טוב יותר היבטים חשובים רבים.

מהי הפרעת התקשרות תגובתית (RAD)?

הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) מתפתחת במהלך הילדות. כאשר ילדים צעירים גדלים עם הזדמנויות מוגבלות לקשר סלקטיבי, הם יכולים בסופו של דבר להיות נסוגים ומעוכבים. כתוצאה מכך, הם לא מתחברים לאף אחד. הזנחה, שינויים תכופים במטפלים או חסך (לדוגמה, במסגרות מוסדיות) הם חלק מגורמי הסיכון שיכולים להוביל להפרעת התקשרות תגובתית.

ילדים אלה קרים לעתים רחוקות ולעתים רחוקות מחפשים את חיבתם של מבוגרים ספציפיים, אפילו במקרה של צורך רגשי. הם עשויים גם להיות קצרי רוח ללא הסבר ספציפי, או חוששים ממגע או חיבה עם המטפלים/משפחתם.

התקשרות והשפעתה על התפתחות הילד

תיאוריית ההתקשרות מאפשרת לנו להבין טוב יותר את מורכבות התהליך שבו אנו שורדים ומשתלבים בחברה. מהאתולוגיה והפסיכואנליזה, אנו יודעים שכאשר תינוק אנושי נולד, הם זקוקים למבוגרים שמוכנים לספק את הצרכים החיוניים שלהם. לדוגמה, חיבה, מזון, היגיינה, טיפול וניידות, בין היתר.

חוסר יכולת של ההורים

חוסר יכולת הורית היא כאשר דמויות ההתקשרות אינן מתאימות לצרכיו של התינוק. חוסר יכולת הורית חמורה יכולה להתבטא באחת או כמה מהדרכים הבאות:

• קושי להיות זמין (פסיכולוגי ו/או פיזי). חשוב ליצור מערכות יחסים רגשיות, כמו גם להתאים או להבין את צרכי הילד.
• הטיפול שהם מציעים הוא כאוטי, לא יציב ומשתנה ללא הרף.
• הם לא יודעים איך להרגיע את ילדם, להפגין חיבה, ולא להגיב לצרכי התקשורת שלהם.
• הם לא יכולים לזהות, לזהות, לווסת או לקדם את התפתחות הכישורים החברתיים של הילד.
• רשלנות (חוסר טיפול בסיסי, התעללות פסיכולוגית או פיזית, התעללות מינית ומניפולציות פסיכולוגיות, בין היתר).
• הם מציעים תשובות לא קוהרנטיות וסותרות. לדוגמה, המילים שלהם לא עולות בקנה אחד עם המעשים שלהם.
• אי-כשירות הורית יכולה להיגרם ממחלת נפש חמורה (דיכאון, התמכרות לסמים, קשיים חברתיים או אירועים חמורים ומגבילים).

ההשפעות של חוסר יכולת הורית

אם ילד גדל בחוסר יכולת הורית חמורה, הוא עלול ליצור קשרי התקשרות לא מספקים. עם זאת, ההשלכות של חוסר יכולת הורית יהיו תלויות במספר משתנים:

• גיל הילד בזמן הקשר הלא תפקודי.
• קיומו של קשר חלופי במקרה של פרידה או ניכור. אופן ההסתגלות של הילד לתחליף יהיה תלוי באיכות קשרי ההתקשרות שיצרו לפני הפרידה וכן כיצד נשמר הקשר.
• ברגע שזה קורה, שכן הגילאים הקריטיים ביותר הם השנה הראשונה, גילאי 3 עד 4, וגיל ההתבגרות.
• עד כמה האדם עמיד.
• הסיבות לניתוק הקשר (סיפורי חיים ואירועים).
• משך הקשר השבור או חוסר התפקוד שלו.

אפשר להבין שאנשים שגדלים בתנאים אלה נוטים להראות התנהגויות פתאומיות, בלתי צפויות או אימפולסיביות. הם נכנסים למערכות יחסים עם חוסר ביטחון רב, חרדה וחוסר אמון. במקרים מסוימים, הם מפתחים פתולוגיות כגון הפרעת התקשרות תגובתית (RAD).