הסימן הבלתי נראה של התעללות במשפחה

כאשר אנו מדברים על התעללות, אנו מתייחסים לעתים קרובות למספר התקריות שהתרחשו במשך פרק זמן מסוים. או כמות האנשים שמתו בידי המתעללים שלהם.

עם זאת, התעללות היא יותר מהמספרים האלה. זה כרוך בהרבה יותר עבור אלה שסובלים מזה. יתר על כן, לא כל האנשים שעברו התעללות יופיעו בסטטיסטיקה; יש חיוביות שגויות ושליליות שגויות.

לא לעתים קרובות אנו מדברים על מכות או חבורות, ואפילו פחות נפוץ שאנו מדברים על הפצעים שלא נראים. באמת, לא רק הגוף נפגע. כאשר אדם נמצא במצב של התעללות, זה נורמלי שיש פגיעה נפשית חמורה מאוד שתזדקק לטיפול. עלינו להתחיל להשמיע קול למה שמושתק לעתים קרובות כל כך.

הפרעת דחק פוסט טראומטית בקרב נפגעי התעללות

כשאנחנו מדברים על PTSD, אנחנו בדרך כלל מקשרים את זה עם אסונות טבע, פשע בפרופיל גבוה או צבא. אנחנו לא מרבים לדבר על זה ביחס להתעללות, אם כי זה בהחלט חל.

PTSD כרוך בהתנסות מחדש באירוע, באי הנוחות והניסיון הלא מוצלח לשכוח אותו. תסמינים אלו נצפים לעתים קרובות בקרב קורבנות של אלימות מגדרית.

להפרעת דחק פוסט טראומטית בקבוצה זו יש מאפיינים מאוד ספציפיים. האדם יחיה מחדש את האירועים. זה הופך אותם ללא הרף וללא אמון, שכן מי שגורם להם נזק הוא מישהו שהיה אמור לתמוך בהם ולהגן עליהם.

הטראומה שוחקת בהדרגה את הבריאות הרגשית של המתעללים. בדרך כלל לוקח להם שנים לבקש עזרה. למעשה, לעתים קרובות הם נשארים עם התוקפן על מנת להימנע מתוקפנות נוספת. לכן, לעתים קרובות הקורבן תופס שאין פתרון אפשרי למצבו (חוסר אונים למד, נטישה).

תסמונת האישה המוכה

העובדה שהם קולטים שאין פתרון למצבם, או חוסר אונים שנלמד, עלולה להוביל לתסמונת האישה המוכה. האישה מתאימה את עצמה למצב החיים שלה ומפחיתה את הכאב. יתרה מכך, היא גם מעוותת את המציאות, מכחישה או מפחיתה את חומרת הבעיה.

בנוסף, היא עשויה לשנות את האופן שבו היא תופסת אחרים ואת עצמה. היא עלולה להונות את עצמה ולעשות אידיאליזציה של המתעלל. היא עשויה להיות משוכנעת שהוא יפסיק להכות אותה כי הוא אוהב אותה. למעשה, היא עשויה לתרץ את התנהגותו ולהאשים את עצמה במצב, מתוך מחשבה שהיא ראויה לטיפול הזה.

התעללות ודיכאון

לקורבנות התעללות יש לרוב דימוי עצמי נמוך. כמו כן, הם בדרך כלל מבודדים, מה שאומר שהם לא מקבלים תמיכה חברתית או חיזוק רגשי חיובי. כל זה מחליש אותם עוד יותר, מה שעלול להוביל לדיכאון.

דיכאון, בתורו, מקשה על קבלת החלטות וריכוז. זה גם מייצר הרעה בביצועי העבודה ועלייה בחוסר הביטחון. כך, הקורבן נכנס למעגל קסמים שמקשה יותר ויותר לצאת מהמצב הפוגעני.

יתר על כן, לדיכאון יש תוצאה נוספת: התאבדות. במספר מחקרים, החוקרים הבחינו כי 29% מהנשים שאושפזו לחדר המיון בגין ניסיון התאבדות היו קורבנות להתעללות. למעשה, ההסתברות להתאבדות בקרב נשים מוכות גבוהה פי חמישה מאשר באוכלוסייה הכללית.

חרדה הקשורה להתעללות

כפי שאתה יכול לדמיין, הפרעות חרדה שכיחות יותר גם בקרב אלו ששרדו התעללות. מלבד PTSD, לאלו שסבלו מהתעללות יש גם שיעורים גבוהים יותר של פוביות, אגורפוביה, הפרעת חרדה כללית והפרעה אובססיבית קומפולסיבית.

נראה ש-OCD מתעורר כניסיון לנהל את החרדה שמופיעה במצב כל כך בלתי צפוי. מחשבות אובססיביות על המתעלל מופיעות, יחד עם התנהגויות אובססיביות שנועדו להפחית את החרדה שמחשבות אלו יוצרות.

המתעלל מפעיל את כוחו וכוחו כלפי קורבן באופן שנועד להשמיד אותו, והם עושים זאת מבפנים לא פחות מבחוץ. ברמה הפסיכולוגית ההתעללות מותירה חותם על המתעלל שעלולות להיות לו השלכות קשות ולכן חשוב לשים לב לנושאים הללו ולתת להם מוצא.