נשים יפות, חופשיות, משוגעות
"אישה: לא כנועה ולא מסורה, אני רוצה שתהיי יפה, חופשית ומשוגעת", אמר פעם מישהו, משפט שלמרבה המזל עשה היסטוריה. למרבה הצער, אנחנו עדיין צריכים להזכיר לעצמנו את המשפט הזה, והאמת היא שעדיין יש לנו דרך ארוכה ללכת לקראת שהמסר הזה יהפוך לגישה המרכזית.
זו לא שאלה של גברים או נשים, אלא של כבוד כלפי העולם וכלפי אנשים אחרים. עלינו לשים בצד את הסטריאוטיפים שמנציחים את הרעיון שנשים צריכות לנצל את גופן, להתעלם מהצרכים שלהן ולהקריב קורבנות עד כדי תשישות.
עלינו להפסיק להזין את הרעיון הזה שנשים צריכות להיות צייתניות, ללא ציפיות או צרכים משלהן. נשים כיום צריכות לשפר את מצבן כנשים, להשתחרר מהקופסה שאפילו הן מכניסות את עצמן אליה לפעמים, ולתבוע מחדש את זכותן לחיות איך שהן רוצות.
המסע ההירואי של להיות אישה
כמו שאמרה אלישיה ג'ימנז ברלט, "נשים היום לא צריכות אף אחד שמציב אותן במקום השני". אבל האמת היא שלהיות אישה בעולם המנוהל על ידי גברים זה לא תמיד קל, כי הוטמעו בנו רעיונות חזקים שיכולים להביס את עצמם.
לנשים יש אותו כוח אישי, אותה יכולת להרגיש, לעצב את עתידן, ליצור ולשנות מבנים חברתיים, כפי שעושים לגברים.
נשים וגברים הם ייחודיים ועצמאיים באותה מידה. עם זאת, הפטריארכיה טוענת את עצמה באינספור מחוות, מילים, דימויים, ערכים, רעיונות ואמונות המשמשים בסיס להכנעה פיזית ורגשית כאחד.
עם זאת, כיום ישנם מיליוני גברים ונשים שנלחמים למען שוויון, כי למרות ההבדלים בין המינים, כולנו ראויים לאותו כבוד והזדמנויות.
למרבה הצער, נשים נושאות בנטל כבד, ולעתים קרובות נתונות לביקורת על התנהגותן.
"השלב הטוב ביותר בלהיות אישה מתחיל כשהיא מפסיקה לחכות לגבר או לכוח חיצוני אחר שיביא לה אושר, כשהיא אוהבת ומכבדת את עצמה, וכשהיא לא מאבדת את כבודה לשום דבר בעולם, גם אם זה פירושו להיות לבד."
-קרלה גאלטה-
להיות נתון לאמונות של חברה שאפילו לא מודעת לאי השוויון שלה, לאלימות מגדרית ולאובייקטיביזציה של נשים הופכת אותנו לפגיעות לסבול מחרדה קיצונית, דיכאון, התמכרות לסמים והתנהגויות לא מסתגלות אחרות.
ההגנה הטובה ביותר היא לבנות הערכה עצמית, לקחת על עצמנו תפקידים חשובים בעולם, ולהפסיק להאמין שעלינו להקריב את הזהות שלנו למען משפחותינו.
מספיק עם תחושת אשמה על כך שלא "עשינו הכל", מספיק עם אי אמון בערך וביכולות שלנו, מספיק עם לא נותנים לעצמנו זמן להירגע, מספיק עם התעלמות מהרגשות שלנו, מספיק עם הרגשת חובה לרצות, מספיק עם לשפר את עצמנו. רק כדי להיכנס לקופסה.
בואו נתחיל מעצמנו. בואו נפסיק להיות עבדים לפסיביות, לוויתור, לציות, לשירות הזולת, לתחזוקת ביתנו, למטלות ולהורות, לדימוי של אישה טובה, להחפצה של גופנו, להדחקה, לסבלנות...
בואו נחפש חופש וזהות אישיים. בואו נשים בצד את הזהות הנשית שלנו, ובואו נפסיק לנרמל את הפעולות המדכאות, העמדות, הציפיות והשיפוטים רק בגלל שנולדנו כנשים. בואו נהיה חופשיים, משוגעים ויפים בלב, כמו כל גבר אחר, כמו כל אדם אחר.
איורים מאת קלאודיה טרמבליי