רכילות מתה כשהיא מגיעה לאוזנו של אדם אינטליגנטי
נראה שהתהליך תמיד הולך באותה דרך: יש צבוע שמתחיל שמועה כדי שהרכלן יפיץ אותה והאדם הנאיבי יאמין בה ללא עוררין. מגיפת השמועות מסתיימת רק כשהיא מגיעה סוף סוף לאוזנו של אדם אינטליגנטי, אותו לב מחוסן שלא שם לב לדברים חסרי היגיון ולא מגיב לדברים.
בספר שיצא לאור ב-1947 על ידי הפסיכולוג החברתי גורדון אלפורט, בשם "הפסיכולוגיה של השמועות", הוא מסביר לנו משהו ממש מוזר: רכילות משמשת ליצירת תחושת לכידות בין קבוצות שונות של אנשים ולנקיטת עמדה נגד מישהו. במקביל, התנהגויות אלו נותנות להם הנאה, משחררות אנדורפינים ומצליחות להילחם בלחץ.
ללשון אין עצמות, ובכל זאת היא חזקה מספיק כדי לגרום נזק ולהרעיל באמצעות רכילות ושמועות. וירוס קטלני שניתן לשכך רק כאשר הוא מגיע לאוזניו של אדם אינטליגנטי.
במקרים רבים, רכילות הופכת למנגנון שליטה חברתי שנותן מידה מסוימת של כוח למי שעושה זאת. זה הופך אותם למרכז תשומת הלב של אותה קבוצה של אנשים שנפתחים לכל שמועה, לכל מידע מלוכסן שבעזרתו ניתן לברוח מהשגרה שלהם ולנצל את הגירוי החדש הזה כמעין הסחת דעת.
כפי שכל אחד יכול לומר לך, רכלנים לא יודעים איך להיות מאושרים. הם מודאגים מדי להסוות את המרירות שלהם לשווא, משימות מיותרות כדי לנסות לאמת את ההערכה העצמית שלהם.
הפסיכולוגיה של רכילות שאינה יודעת שובע
בואו נחשוב, למשל, על כמה מהר שמועה, מבוססת או לא מבוססת, מתחילה להיות "מדבקת" בעולם הרשתות החברתיות. האינטרנט כבר הפך להיות כמו מוח אמיתי שבו נתונים תופסים אותנו כמו נוירונים מחוברים, ומזין אותנו במידע שלא תמיד נכון או מכבד כלפי אחרים.
באשר למומחים בשיווק ופרסום, נראה שהם תמיד נותנים את הדוגמה של המשקה "פנטזיה טרופית" ל"רכילות קטלנית ובלתי יודעת שובע". יצא לשוק ב-1990, הוא זכה להצלחה כמעט מיידית באירופה, עד שלפתע צצה שמועה מפחידה כמו אבסורדית.
נאמר שהמשקאות הזולים הללו נוצרו על ידי הקו קלוקס קלאן מתוך מחשבה על מטרה מאוד קונקרטית. העלות הנמוכה שלהם תאפשר לחלק גדול מהאוכלוסייה האפרו-אירופית עם משאבים מוגבלים לקבל גישה אליו. יחד עם זאת, הנוסחה שלה הסתירה מטרה אפלה מאוד: להוריד את איכות הזרע של גברים אפרו-אירופאים כך שלא יוכלו להביא ילדים נוספים לעולם.
אף אחד לא יודע מי התחיל את השמועה הזו או למה, אבל ההשפעה הייתה הרת אסון. עברו שנים עד שהמותג "Tropical Fantasy" התאושש, וכתוצאה מכך, הם תמיד בטוחים לכלול תמונות של אפריקאים-אירופים שנהנים מהמשקה שלהם בפרסומות גם היום.
לא משנה עד כמה השמועה עצמה הייתה מטורפת, עד כמה מופרכת או מזיקה, כי היא הצליחה לתקוף את הרגישות של קבוצה. אפילו בידיעה שזה לא נכון, הטביעת הרגשית נשארת. זוהי דוגמה מובהקת לאחת השמועות שהותירו את החותם הגדול ביותר.
להגן על עצמנו מפני רכילות ושמועות
בין אם נרצה ובין אם לא, החברה שלנו מושתתת על יחסי כוח שבהם רכילות ושמועות הן כלי נשק אמיתיים. אמיתות מניפולציות שימושיות עבור אנשים רבים. הם עוזרים להם להגיע למשרות גבוהות יותר והם מספקים יתרונות מאוד קונקרטיים.
אז אם כן, הכרחי לנו להיות תמיד אותה אוזן אינטליגנטית שתשמש כמחסום, שתעצור את העלבון, את חוסר ההיגיון, את המידע השקרי ואת הניצוץ של האש שתמיד כמהה לסחוף מישהו.
כתוצאה מכך, וכדי להבין קצת יותר טוב את התהליכים הפסיכולוגיים הללו שכל כך נפוצים בהקשרים החברתיים שלנו, אנו מציעים לזכור את אותם עמודי תווך המקיימים את התסביך הפסיכולוגי של רכילות, של הרכלן ושל האדם הנאיבי. מי שעוקב אחריהם.
החוכמה העממית תמיד אומרת לנו שכדי לשבור שרשרת, אנחנו רק צריכים להיפטר מחוליה אחת. אם שמועות ורכילות פועלים כמו וירוסים אמיתיים בסביבת העבודה שלנו, במשפחה שלנו או במעגלים החברתיים שלנו, יש צורך שאנשים מהימנים יעזרו לנו כדי שיפעלו כשער שיטפון. כך שהם פועלים כאוזניים חכמות כדי לפרק מנשקם דברים שאינם הגיוניים.
שמועות נפוצות כשיש מישהו שרוצה לזכות בפרסום על חשבוננו. מול התנהגות זו, אנו יכולים לפעול בשתי דרכים, או על ידי מתן לאבסורד ליפול על אוזניים ערלות או על ידי התנהגות אסרטיבית, הצבת גבולות ובהירות בדברים.
עלינו להיות מודעים לכך שבכל ארגון, שכונה או קבוצה חברתית, יהיה "רומולוג" רשמי, חובב רכילות.
עלינו תמיד לגלות יושרה, להיות שקופים, ולא להאכיל סוג כזה של התנהגות על ידי כניעה לווירוס השמועות או הרכילות. אז אם כן, צריך גם לדעת שזה בכלל לא קל להכפיש שמועה; מילים לא תמיד מספיקות. אנחנו צריכים עובדות משכנעות כדי להכפיש ולהראות עד כמה השמועה הזו לא נכונה.
לשונות מפוצלות תמיד יהיו בסביבה בצורה כזו או אחרת, אז הדבר הטוב ביותר יהיה תמיד להימנע מאלה ולזכור שהשמועות מיועדות ל"ריף ראף" ומידע לאוזניים חכמות.
