זה לא אנוכי לחשוב על עצמך

הרבה פעמים כשאתה עוצר לחשוב על עצמך, אנשים מבטלים אותך כאנוכי. אבל מה זה באמת אומר להיות אנוכי? אולי אנחנו משתמשים בשם התואר הזה בצורה שגויה, ויותר מכל, בצורה לא הוגנת. אנחנו הולכים לחשוב על המילה הזו, ההשלכות שלה, וכיצד אנחנו יכולים לקחת פסק זמן לעצמנו מבלי להרגיש אשמה.

להיות אנוכי אומר שאתה חושב על עצמך 100% מהזמן, אבל בלי לקחת בחשבון אחרים

קודם כל, כדי להבין מה זה אומר להיות אדם אנוכי, בואו נלך למילון. אנוכיות היא כאשר לאדם יש ראייה גבוהה מדי על עצמו, וזה גורם לו לשים לב באופן לא פרופורציונלי לאינטרסים שלו על פני אחרים.

לכולנו יש ערכים ואמונות משלנו שקבועים במקצת ומאפשרים לנו לפרש את העולם ולהבין אותו. כאן מתחילים הרעיונות שלנו. לכן, זה לא נדיר שכל אדם מיישם את המילה "אנוכיות" בהתבסס על חוויותיו וכיצד הוא מבין את העולם. במילים אחרות, לכל אדם יש מושג שונה לגבי המשמעות של להיות אנוכי.

עבור חלקם, להיות אנוכי עשוי להיות פירושו שלעולם לא עשה דבר למען אחרים. אולי אתה חושב על מישהו שסירב לעשות לך טובה כי "לא היה לו זמן", כשתמיד היית שם בשבילו. במקרה הראשון, ההגדרה עשויה להיות נכונה. עם זאת, במקרה השני הספציפי יותר שלנו, האם זה גם נכון?

איך אנחנו מרגישים כשאדם קורא לנו אנוכיים על סמך אינטראקציה אחת, מבלי לקחת בחשבון את כל מה שעשינו עבורו? אנחנו מרגישים מבולבלים וכועסים. אנחנו יודעים שזה לא הוגן. לפני שנמשיך במאמר זה, בואו נבהיר זאת: אם לא עשינו משהו עבור מישהו כשהוא ביקש מאיתנו, זה לא בהכרח אומר שאנחנו אנוכיים.

איננו יכולים לשנות את הדרך שבה אחרים מפרשים את העולם

הנה מצב נפוץ מאוד: אדם מבקש מאיתנו לעשות משהו עבורו ואנחנו לא יכולים לתת לו את מה שהוא צריך כשהוא מבקש. ואז, אותו אדם קורא לנו אנוכיים, או לפחות רומז על כך.

אז אנחנו מרגישים נורא, לא רק בגלל שהם בדיוק גזרו עלינו שיפוט שלילי, אלא גם בגלל שאנחנו מוצאים את עצמנו בצומת של אינטרסים שבו האינטרסים שלנו הוכיחו שהם הכי פחות חשובים. מי מתנהג אז באנוכיות? מי חושב רק על עצמו ולא על הזכויות שיש לכולנו כאנשים?

הנה אמת אחת: אין לנו מספיק משאבים כדי לנסות לשנות את המנטליות של אדם אחר, שלא לדבר על לעשות זאת בהצלחה. כלומר, אם מישהו מפרש את מעשינו כאנוכיים מבלי להתאמץ להבין את נסיבותינו, עלינו לשאול את עצמנו שתי שאלות:

• האם הזדהנו עם הבעיה שלהם?
• למרות שלא יכולתם לעשות מה שהם רצו, כשהם רצו, האם הצענו אלטרנטיבה?

אם שתי התשובות חיוביות, זכרו תמיד את הזכות הבסיסית הזו: לדחות בקשה מבלי להרגיש אשמה על כך. בנוסף, כדאי לזכור שאנו עושים טעות גדולה כאשר אנו שופטים אחרים על סמך התנהגות ולא אישיותם. לדוגמה, מישהו יכול להתנהג בקטנוניות ולא להיות מרושע, או להחליק מבלי להיות מגושם.

דוגמה לאופן שבו אתה יכול לחשוב על עצמך ולא להיות אנוכי

כדי להבין טוב יותר, בואו ניתן דוגמה: דמיינו שאתם קמים באותה שעה כל יום במשך שבועות. אתה עושה כל מה שאתה צריך לעשות. בסופו של יום, עמדת בכל חובות העבודה שלך.

עכשיו, תאר לעצמך שיום אחד אתה ישן במשך חמש עשרה דקות. תארו לעצמכם שמסיבה כלשהי, לא הצלחתם לעשות את כל מה שהייתם צריכים ובסופו של יום עדיין נותרו לכם מה לעשות.

האם אתה אדם חסר אחריות? חסר לך משמעת עצמית? לא, פשוט היה לך יום רע ואולי פעלת בצורה לא ממושמעת או לא אחראית - באותו יום.

העובדה שהתנהגת כך לא הופכת אותך לאדם עם המאפיינים האלה. למעשה, גם אם פעלת בדרך זו לעתים קרובות בעבר, ייתכן שאתה כבר לא סוג כזה של אדם. העבר אינו תמיד מנבא טוב להווה או לעתיד.

עלינו להבחין בין משחק להוויה. זה לא אותו דבר להיות אדם לא צודק ולפעול בצורה לא הוגנת. בואו ננתח את ההתנהגויות ולא את האנשים.

נצלו את הרוחות הנושבות לטובתכם, אך אל תתנו לרוח לשלוט

האם אתה מרגיש שאין לך זמן לעצמך? האם צצים דברים לפעמים שלוקחים את כל תשומת הלב שלך ומסיטים אותך מהמטרות שלך? האם אתה מתמסר לאנשים אחרים יותר מדי? האם אתה מרגיש שאתה שבשבת מזג אוויר נתון לחסדי הרוח? אתה חייב ללמוד לשמור קצת מקום לעצמך. לחשוב על עצמך.

לשם כך עלינו ללמוד שתי מיומנויות שהולכות יד ביד והן מהוות בסיס לבריאות ולאושר שלנו: ללמוד להגיד לא, וללמוד לעשות זאת מבלי להרגיש אשמה.

זה נכון שזה נושא מורכב, בעל ניואנסים. לכן איננו יכולים לתת כללים חד-משמעיים כיצד לעשות זאת. עלינו פשוט להדגיש את החשיבות של העבודה על זה. אם אתה אחד מאותם אנשים שתמיד היו שם בשביל אחרים ושכחו מעצמכם, כדאי שתדעו את הדברים האלה:

• שינוי הוא תהליך. שינוי הרגלים דורש זמן, סבלנות ומאמץ. בדרך כלל, ההרגלים שלנו קשורים זה לזה ושינוי אחד מרמז על שינוי אלמנטים של השרשרת כולה. לדוגמה, קבלת גישה מנומסת יותר משמעה שינויים באופן שבו אנו משוחחים ומתי אנו שותקים.
• ייתכן שאנשים סביבנו לא יבינו את השינוי. אם הסובבים אותנו התרגלו לכך שאנחנו תמיד אומרים כן, בפעם הראשונה שאתה דוחה עצומה היא עלולה להיתקל בהפתעה. אולי הם אפילו יענישו אותך או יגידו שנעשית אנוכי. בשלב זה, אתה לא צריך לאבד את הרעיון שאתה רוצה עבור עצמך. תמיד תהיה התנגדות לנוכח השינוי, במיוחד אם השינוי הזה משפיע על הנוחות של מישהו אחר.
• תמיד לנתח את המצב באופן אובייקטיבי. אם הבקשה אינה דחופה או שאינה דורשת בהכרח נוכחותך. אם אתה מזדהה עם הבעיה ונתת אלטרנטיבה שתואמת יותר את המטרות שלך אבל עדיין עוזרת לאדם האחר, אין לך סיבה להרגיש אשמה

בקיצור, אתה יכול לחשוב על עצמך ולא להיות אנוכי אם אתה יודע לשמור על איזון. אם אתה באמת עובד על החלק הזה של עצמך, במקום להתמקד רק בדרך שבה מדברים על אנוכיות, אתה תמצא איזון בין מתן זמן ואנרגיה לאחרים ולתת אותו לעצמך.