טוב לא צריך מדריך, הוא מתעורר באופן ספונטני
אולי תהיתם מה המדריך של אנשים טובים, מה הם קוראים והיכן הם לומדים לקבל את הטוב הזה, את האור הזה שמאיר אותם.
למעשה, אנשים טובים אינם יודעים את הטוב העצום שהם עושים עבור הסובבים אותם ואף עלולים להתייאש מהרגישות המופלגת שלהם, תכונה חיונית בזמנים שאנו חיים בהם.
לאנשים האלה יש ספקות ואפילו מייסרים את עצמם במחשבה אם הם עושים נכון או לא. ההתנהגות שלהם כל כך טהורה וכנה. מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. אין כפילות, מה שעלול להפוך אותם לרוב למטרה של התקפות רבות.
"הסמל היחיד לעליונות שאני מכיר הוא טוב לב."
- לודוויג ואן בטהובן-
יש אנשים שאינם זקוקים להנחיות כיצד לפעול בצורה עדינה בכל מקום שהם הולכים. הם הביטוי והמשמעות האמיתיים של הטוב, שהוא תמיד ספונטני ולעולם לא מדומה. הם חיים את זה כסגולה טבעית, שמעולם לא נכפתה על סמך דוגמות וכללים.
טוב לא צריך לקרוא, רק ליישם
לכל ילד יש נשמה טהורה שמסתגלת לסביבתו הסובבת בסבלנות פחות או יותר, שכן הטמפרמנט, הביולוגיה והסביבה שלנו עושים אותנו שונים. רוסו כבר ציין ש"האדם טוב מטבעו, החברה היא שמשחיתה אותו". אולי הוא לא לגמרי טעה.
"תראה שהרעות של בני האדם הם תוצאה של בחירתם ושמקור הטוב נסחף כשהם נושאים אותו בליבם."
-פיתגורס מסאמוס-
אנו רואים את הטוב המולד הזה אצל ילדים צעירים מאוד שנהנים מהתפתחות מיטבית. הילד משלב שותפים נוספים במשחק, מנסה לרפא ציפור פצועה ומעניק חיבוקים וחיוכים. ילד חסר מנוחה, אבל תמיד משדר תשוקה ושמחה.
כשהחינוך מבטל את המעלות שלנו
היום אנחנו רואים כל כך הרבה אלימות שזה יכול להוביל אותנו לשאול מה אנחנו עושים לא בסדר בחינוך של ילדינו. מדוע הפך אותו חסד מולד וספונטני למרירות, תסכול ואלימות? אילו מודלים רוחניים וחברתיים אנו מחדירים להם כדי שיגיעו לרגע של התפתחות שבו הם לא רוצים ליצור קשרים, אלא השוואות ותחרות?
כיצד נוכל לעודד טוב טבעי?
אין תוכניות מפורטות או אסטרטגיות להגדלת הטוב אצל ילד שניתן. עם זאת, תמיד יש דרכים לעודד אצולה.
- בטל את האשמה מכל מערכת חינוך. האשמה היא לא רק מנגנון מיותר, אלא היא גם רעילה מאוד בבני אדם. כשאנחנו גורמים למישהו להרגיש אשמה, לחשוב שאנחנו נעניש אותו והוא לא יחזור על משהו שאנחנו חושבים שהוא לא בסדר, אנחנו מעודדים את אותו אדם לחשוב שמה שהוא עשה לא בסדר מייצג אותו. אנחנו אומרים להם שאיכשהו שהם רעים, ובפעם הבאה הם יתנהגו כמו שאנחנו אומרים.
- תפסיקו לשפוט. אנשים בוחרים בדרכים משלהם ומקבלים החלטות משלהם. כילדים אנו מתחילים להראות את האינדיבידואליות והאופי שלנו. במקום לחנך לציית, עלינו לקבל ללא תנאי את האופי של כל אחד מהילדים סביבנו.
- הגדר גבולות. אזרחיות ונימוסים טובים אינם מדכאים, אלא משחררים. כיבוד הזולת פירושו לדעת היכן שוכנים זכויותיי, חובותיי והתענוגותי, בנוסף להכרת הגבולות והגבולות המפרידים בין כל אחד מהם.
- קשר עם הטבע ובעלי החיים. הטבע מציע רוגע ואהבה ללא תנאי לבעלי חיים. שתי המעלות הללו הן הבסיס לכל התפתחות אנושית מכיוון שבשלווה, ובאמצעות הקשבה והבנת השקפותיהם של אחרים אנו מפתחים אמפתיה.
להיות אדם טוב זה לפעמים פשוט כמו לעצור ולשאול את עצמך איך אתה יכול להתחיל לרפא את עצמך ולרפא אחרים. אל תכריח את זה ואל תנסה למצוא מדריך שיגיד לך מה לעשות בכל עת כי, כפי שאמרנו, הטוב האמיתי הוא ספונטני ולעולם אינו נדבה.
5 שיעורים של "ספר הג'ונגל" לילדים
"הגרסה החדשה של" ספר הג'ונגל "מושכת הן למבוגרים והן לילדים כאחד. אסוף כמה מסרים חיוביים שילדים צריכים... ראה עוד»
