תאהבו לשפר את חייכם, לא למלא את חלל הבדידות
בדידות היא לא קללה וגם לא עונש מאסר. יש הרואים בכך עונש או כישלון אישי, והייאוש להימלט ממנו יכול להוביל אנשים לחפש מישהו, כל אחד, שימלא את החלל הזה למרות שהאהבה אינה כנה.
כל מערכת יחסים השואפת מעל הכל למלא את חלל הבדידות תתבסס על חיבה לא בוגרת, תלותית, רעילה שתפר בהכרח את החירויות, הזכויות והצמיחה האישית של כל אדם המעורב.
להיות נוח בבדידות זה משהו שעלינו ללמוד מגיל צעיר. הורים ומחנכים צריכים לעשות יותר כדי לעודד ילדים להיות בנוח להיות לבד, ולהבין את הניואנסים של בדידות.
אין להבין זאת כ"דחייה חברתית; זהו אמצעי שבאמצעותו אנו לומדים להיות עצמנו, לקבל את עצמנו ולהתחבר לרגשות ולרגשות שלנו ולהימנע מתלות באחרים. עם זאת, אנו יודעים שלא תמיד קל להגיע לנקודה זו. היום, בואו נדבר על זה ונלמד כמה טיפים פשוטים אך חשובים.
חוכמת הבדידות
חוכמת הבדידות לא נלמדת בן לילה. בילדות אנחנו מבינים את זה - אנחנו רואים את זה בנטייה של ילדים לחפש חור בטן שבו הם יכולים לחשוב ללא הפרעה ולהתבונן על העולם מרחוק כדי להבין אותו טוב יותר. אבל הורים מגוננים מדי שותלים במוחו של ילדם פחד מבדידות ובדידות, מה שעשוי לעורר בעיות נטישה.
ללא ספק, אנו יכולים וצריכים להימנע מכך. יש לקדם בגרות רגשית מהגיל המוקדם ביותר, שכן כל ילד מסוגל ללמוד להתקדם באומץ דרך חוסר ודאות ללא התקשרות מודאגת או תלות יתר שמכתיבה כל פעולה שלו. עידוד בגרות רגשית מגיל כה צעיר עוזר להבטיח שהילד יגדל למבוגר בוגר שיכול להיות רגוע בבדידות. אחרת, ההפך עלול לקרות.
הצורך האובססיבי להרגיש נאהב
אלה שנמנעים מהבדידות בגלל הצורך שלהם להרגיש אהובים יוצרים התקשרות מזיקה לתחושת הכרה וההערכה. זה מזיק - הן לאדם המבקש תשומת לב, והן לאנשים מהם הם דורשים אהבה.
סביר להניח שנתקלת בסוג זה של אישיות לפחות בהזדמנות אחת. הם מסוגלים לנהל מערכת יחסים אחת אחרי השנייה, ונראה שהם אוספים כישלונות ביחסים מבלי לעצור אפילו לרגע כדי לנתח את הבעיה האמיתית:
הם אנשים עם הערכה עצמית נמוכה שכמעט ולא מכירים בכך. הם פשוט מרגישים את ה"ריקנות" הזו, ייסורים בחייהם שמעניקים להם פחד מוגזם מהבדידות. עבורם, להיות לבד הוא שם נרדף לכישלון ולנטישה.
כשהם מתחילים מערכת יחסים חדשה ומכסים את תחושת הבדידות, הם הופכים תובעניים ואנוכיים. יש להם הרבה צרכים אישיים, פחדים, חרדות, והם מחפשים כל הזמן את תחושת ההכרה.
לעתים רחוקות הם מסוגלים להציע אושר אמיתי למי שלצדם. למה? הם אובססיביים לפחד שלהם מנטישה והימנעות מלחוש את אחיזת הבדידות. זו בעצם פוביה, ולכן הם ישתמשו בכל אסטרטגיה הדרושה כדי להימנע ממצבים אלה, למרות כמה שזה נראה לא הגיוני. לפיכך, זה נפוץ מאוד עבורם להשתמש במניפולציות רגשיות, סחיטה או קורבנות במערכות היחסים שלהם... זכור זאת תמיד.
איך להיות לבד יכול ללמד אותנו לאהוב טוב יותר
אל תחשוב על בדידות כעל דחייה. זהו מרחב שבו ללמוד לאהוב את עצמך, ובתמורה, להתחבר טוב יותר עם אלה שאתה אוהב.
לעתים קרובות אומרים שאלו שפיתחו חרדה מיוחדת מהרעיון של בדידות באמת הופכים את הפחד הזה ל"אוטופוביה", או לפחד מעצמו.
זה הפחד למצוא את עצמך לבד עם המחשבות שלך, להיאלץ לראות את המהות של מי שאתה, שם בוודאי תמצא מספר "רוחות רפאים אישיות". עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד אסטרטגיות חדשות כדי להרחיק את עצמך מהצל של חרדה ופחד.
הנה כמה מהדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד עם התחושה שהבדידות היא שלילית ולאמץ את חיינו הפנימיים:
- למד ליהנות מרגעי בדידות באותו אופן שבו אתה נהנה מהזמן בחברת אחרים.
- ראו, הבינו וקבלו שהבדידות אינה מזיקה. השאר בצד את הרעיון הנפוץ ש"התבודדות היא בידוד חברתי או דחייה".
- בבדידות, תמצא את כל השאלות האלה שאתה צריך לשאול את עצמך מה לעשות בכל יום כדי להבין את עצמך טוב יותר. את התשובות תמצאו גם אם תקשיבו לעצמכם. זה קל יותר ממה שאתה חושב.
- התחל הרגלים חדשים בחייך כדי להבין טוב יותר וליהנות מהבדידות שלך. להסתובב, להאזין למוזיקה, לכתוב ולהיות מודעים ל"כאן ועכשיו".
- אם תלמד להבין את עצמך, להקשיב לעצמך ולהתחבר לעצמך באותם רגעים של בדידות, תלמד גם לאהוב אחרים טוב יותר.
בדידות היא ערך שכולם צריכים ללמוד להעריך, כי אחרי הכל, כולנו באים לעולם הזה לבד וכולנו הולכים באותה דרך, אבל מה שתמיד מקיף אותנו... מה שתמיד נשאר, זו אהבה.
