"כיתת הפאזל", חזרה להשתלבות בבית הספר
מגיל 6 ואילך, המוח של ילד התפתח לנקודה שבה אתה יכול להסביר לו דברים על איך לא להתנהג רע ואיך לשלוט בעצמו. לכן שנות הלימודים של ילד הן אחד הזמנים הטובים ביותר ליצור הרגלים התנהגותיים המבוססים על דו-קיום שליו ומכבד.
השנה הראשונה ללימודים היא אתגר לילדים
עבור רוב הילדים, היום הראשון ללימודים מסמל שינוי עצום. אחרי הכל, הם כבר לא תינוקות קטנים בבית. במקום זאת, הם תלמידים שצריכים לקחת על עצמם אחריות וחובות חדשות וללמוד לשחק תפקידים שונים.
אחד מאלה, תפקיד ה"תלמיד", אומר שהם צריכים ללמוד כיצד ליצור אינטראקציה וליצור מערכות יחסים עם ילדים אחרים מאותה קבוצת גיל ותרבות, או ילדים מחוץ לקבוצת הגיל והתרבות שלהם. נוסף על כך, הם מקבלים מודלים חדשים לחיקוי וקווים מנחים שבהם הם משתמשים כדי לשאול ולשפוט את עצמם ואת כל מה שמסביבם.
המציאות החברתית החדשה
יחד עם הגישות המשתנות שלהם והגירוי החדש למוח שלהם, רק תארו לעצמכם מה יכולה להיות המשמעות של כיתה עם דתות מעורבות, מנהגים, צבעי עור ורקע למידה עבורם. אבל אם הם מסתגלים לזה מנקודת מבט מוטעית, הדברים עלולים להסתבך מאוד.
יותר הגירה פירושה שחברה מונו-תרבותית תהפוך לרב-תרבותית. מכאן החשיבות של ההבנה שזו בעצם יכולה להיות הזדמנות מצוינת ללמד ילדים על סובלנות, דו קיום וכבוד חברתי ותרבותי.
כאן נכנסת לתמונה טכניקת הפאזל בכיתה. הומצאה על ידי אליוט ארונסון, היא השיגה תוצאות טובות מאוד בקבוצות עם רמות השכלה וסגנונות למידה שונים.
מועיל, יעיל וקל ליישום
"כיתת פאזל" היא טכניקת למידה שיתופית במטרה לחזק את המבנה המרכזי (הכיתה) באמצעות אינטראקציה מתמדת וקישורים בין החלקים (הילדים). יש לו מתודולוגיה דינמית ופונקציונלית, אך פשוטה. בעיקרון, זה עובד על ידי יצירת קבוצות שבהן חברים לכיתה צריכים לעבוד יחד על משימה כדי להגיע למטרה משותפת.
האסטרטגיה רואה בכל ילד חלק מרכזי בקבוצה שיש בה הגיון רק אם כולם מתקשרים, משתפים פעולה ויש להם אותה מטרה. אמנם יש הרבה סטטוסים שונים שלילדים בבית הספר (הפופולריים, המודחים, ה"דחויים", ה"מורדים"), התפקידים הללו מתפוגגים בכיתת הפאזל.
מבנה "כיתת הפאזל"
שורשי הדעות הקדומות אצל ילדים נובעים בדרך כלל מהשפעות שאינן בשליטת בית הספר. אבל מחנכים הם אלה שבונים על היסוד שנבנה בבית. בנוסף, עליהם להיות מתווכים תרבותיים יעילים. אז איך בונים את הטכניקה הזו כדי לוודא שהיא פועלת בצורה מושלמת?
- ראשית, הסבר על הטכניקה: היא מראה לילדים מה זה, מה תפקידם ומה המטרה. זה גם מניע אותם ומלמד אותם מיומנויות חברתיות בסיסיות לאינטראקציה קבוצתית. על המורה להדגיש כיצד כל תלמיד צריך לשתף פעולה ולחתור בסירה לאותו כיוון.
- לאחר מכן, יצירת קבוצות "ספינת האם": אלה צריכות להיות מורכבות מ-4 או 5 תלמידים מתרבויות שונות. על המורה לחלק את מטרת הלמידה לכמה קטגוריות שיש אנשים בקבוצה. לדוגמה, בחינוך השפה בבית הספר היסודי, תלמיד אחד יכול לחפש מילים נרדפות, אחד אנטונימים, אחד יכול לשנות את סדר המשפט, ואחר יכול להבין את המילה "לא במקום"...
- לאחר מכן, יצירת קבוצת "מומחים": תלמידים מאותה קטגוריה מתכנסים בקבוצה זו, שם הם מתלבטים ומתבטאים. לפי הדוגמה האחרונה, קבוצת מומחים אחת תחפש רק את המילים הנרדפות למילה, בעוד שקבוצה אחרת פשוט תחפש את האנטונימים, וכן הלאה.
- לבסוף, מפגש מחודש עם קבוצת "ספינת האם": כל מומחה יחזור לקבוצת האם שלו ויסביר לשאר חברי הקבוצה את התוצאות ומה שלמד.
יתרונות טכניקת הפאזל
ישנם יתרונות רבים של "כיתת פאזל" בהשוואה לשיטות קונבנציונליות אחרות לשיפור היחסים בין תלמידים מרקע אתני שונה.
טכניקת הפאזל בכיתה...
- עוזר לתלמידים לחשוב בצורה ביקורתית ולפתח אינטליגנציה רגשית לגבי דברים תרבותיים. עם זאת, ייתכן שהם עדיין לא בשלים מספיק כדי שזה באמת יעיר את הצד המוסרי שלהם.
- מעמת אותם עם נקודות מבט שונות תוך התחשבות בהבדלים האידיאולוגיים והתרבותיים של כל תלמיד. זה גם מגביר את הכישורים שלהם.
- מעודדת אמפתיה ומגע אישי חיובי בין התלמידים. זה גם מפתח את תחושת החובה האזרחית והסולידריות שלהם.
- מבטיח פיתוח מיומנויות חברתיות לאינטראקציה עם הקבוצה שלהם ולביטוי נקודת המבט שלהם בצורה לא אסרטיבית, לא כפייתית.
- מטפח אינטליגנציה ויצירתיות מכיוון שהוא מלמד אותם כישורים אינטלקטואליים חדשים.
- מלמד אותם ללמוד באופן עצמאי: ככל שילדים מתבגרים, טוב לתת להם קצת עצמאות. כך הם יכולים לקבל החלטות בעצמם ולבנות את הביטחון והביטחון שלהם.
לסיום, "כיתת פאזל" היא מתודולוגיית הוראה שיתופית שהייתה יעילה מאוד בקידום סביבה של דו-קיום שליו בבית הספר, לא משנה בני כמה התלמידים.
זה עוזר להם להתמקם בהרגלים התנהגותיים המבוססים על סובלנות וכבוד הדדי. הוא מטפח התפתחות אינטלקטואלית וקוגניטיבית הקשורה לשיתוף פעולה ולתרגול חברתי.
