האם המבט שלך יכול לגרום לשינוי במצב תודעה?

הוכיח כנראה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים
לאחרונה, מחקר שנעשה על ידי החוקר ג'ובאני ב' קאפוטו, מאוניברסיטת אורבינו באיטליה, הוכיח כנראה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים.

הפעם הראשונה שהמבט הוזכר כגורם המשפיע על התודעה של אנשים אחרים הייתה לפני מאתיים שנה. פרנץ אנטון מסמר, רופא ופילוסוף אוסטרי, הניח את הבסיס למה שייקרא "תיאוריית המגנטיות של בעלי חיים". על פי ההשערה שלו, גוף האדם מקרין אנרגיה, בדיוק כמו שבעלי חיים אחרים עושים. אנרגיה זו מפעילה השפעה על יצורים אחרים.

בהתבסס על גישה זו, ג'יימס ברייד, רופא סקוטי, טבע את המונח "היפנוזה" וקבע כי "על ידי הקיבעון המתמשך של העין הנפשית והחזותית על כל אובייקט בפני עצמו שאינו בעל אופי מרגש, עם מנוחה מוחלטת של הגוף והכלל. שקט, הם נעשים עייפים; ובתנאי שהמטופלים מעדיפים במקום להתנגד לתחושת הקהות שהם מרגישים מתגנבים אליהם במהלך ניסוי כזה, נוצר מצב של ישנוניות, והמצב המיוחד הזה של המוח והתנועתיות של מערכת העצבים, מה שגורם למטופל להיות מופנה כך שיביא לידי ביטוי את התופעות המהפנטות."

"הנשמה שיכולה לדבר דרך העיניים יכולה גם להתנשק במבט."

- גוסטבו אדולפו בקקר-

אחת משיטות ההיפנוזה שפותחה מתוך הבנה זו הייתה "טכניקת המבט הקבוע". באמצע הדרך בין אמונה לידע, טכניקה זו מיושמת על ידי שיחה תוך בהייה קשובה באדם האחר. לאחר מכן מכניסים ביטויים סוגסטיים, כך שהאדם נכנס למעין מצב ביניים בין ערות לשינה, המוכר לנו כהיפנוזה.

לאחרונה, מחקר שנעשה על ידי החוקר ג'ובאני ב' קאפוטו, מאוניברסיטת אורבינו באיטליה, הוכיח כנראה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים. זה לא אושר על ידי שום מחקר אחר, אז אנחנו משתמשים בזה כאן כאמצעי פשוט להמחשה.

מחקריו של קפוטו על מבט

ג'ובאני קאפוטו אסף 50 מתנדבים לניסוי שלו במבט. ראשית, הוא יצר 15 זוגות של שותפים. חברי כל זוג היו צריכים לשבת פנים אל פנים, במרחק של לפחות מטר אחד מהשני, ולהביט זה בעיניים של זה במשך 10 דקות.

קבוצה אחרת בחדר סמוך עשתה את אותו תרגיל, אבל הפעם היא לא הייתה צריכה להסתכל בעיניים של בן זוג, אלא בעצמה במראה. לאחר מכן, שתי הקבוצות השיבו לשאלון שהוכן למחקר.

על פי התשובות שקיבלה קפוטו, 90% מהאנשים שהשתתפו במחקר חוו חוויות הזויות, בשתי הקבוצות. הם אמרו שהם ראו פרצופים מעוותים או דמויות מפלצתיות. הם גם ציינו שהם חוו תחושה שהם מחוץ למציאות. בהתבסס על כך, הוא הגיע למסקנה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים.

ניסוי נוסף הכולל מבט

הוא הגיע למסקנה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים
בהתבסס על כך, הוא הגיע למסקנה שמבט יכול לגרום למצבי תודעה משתנים.

במטרה אחרת לגמרי, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ערך ניסוי נוסף שכלל מבט. זה בא מהצהרה של הפסיכולוג ארתור ארון. לדבריו, התבוננות בעיניו של אדם אחר במשך 4 דקות יוצר תחושת קרבה מפתיעה.

אמנסטי אינטרנשיונל ערכה ניסוי קטן בזוגות שהורכבו מאזרח אירופאי אחד ופליט אחד ממדינה אחרת. הם פשוט ביקשו מהם לשבת אחד מול השני ולהסתכל זה בעיניים של זה במשך 4 דקות. הם ניסו להוכיח שדעות קדומות רבות יכולות להיעלם כאשר אתה לוקח את הזמן כדי לראות באמת את האדם האחר, כמה שהוא שונה ממך.

ללא יוצא מן הכלל, כל מי שהשתתף בניסוי הרגיש קרוב יותר לאדם שישב מולו. גם ללא יוצא מן הכלל, הם יזמו שיחות חמות אחד עם השני ופיתחו אמפתיה הדדית. הם הוכיחו את מה שהחוקרים קיוו לו: לא משנה מאיפה הם באו, באיזו שפה הם מדברים, או איזה צבע עורם. בסופו של יום, היה בן אדם בתוך האדם השני, והם הצליחו לזהות את זה.

העולם האניגמטי של המבט

מבט תמיד היה מקור לשאלות ולקסם עבור בני אדם. ישנם מיתוסים רבים הקשורים למבט. הידועה שבהן היא של מדוזה, הדמות המיתולוגית שהפכה את כל מה שהיא הסתכלה בו לאבן. יש גם את המיתוס של טירסיאס, העיוור שאגב, יכול היה לראות את העתיד.

למבט יש כוח כזה שהוא יוצר משמעות בעצמו. לכל מבט יש כוונה; לפעמים לזהות, פעמים אחרות להפוך לבלתי נראה. כשאתה מסתכל על מישהו, וכשאתה לא מסתכל על מישהו, יש לזה השפעה. מבטים אוהבים מלאים התחשבות והערצה. מבטי קנאה מולידים את "עין הרע". מבטי שנאה הורגים וחותכים כמו פגיונות.

עבור האדם שמסתכלים עליו, למבט של אדם יש השפעה עליו. לכן, זה נכון לומר שזה יכול לשנות את התודעה של האדם שמסתכלים עליו. מבט יכול להיות עימות, והוא יכול לגרום לך להרגיש שרואים או מתעלמים, חשופים או מתעלמים ממך. העיניים, החלונות לנשמה, הם פורטלים דרכם ניתן להיכנס ולצאת מהעולם האנושי.