מה אנחנו מרוויחים על ידי אימון הזיכרון שלנו?

מחקרים רבים תומכים בעובדה שגיל יכול להוביל לפגיעה קוגניטיבית. עם זה בחשבון, האם נוכל להשיג משהו על ידי אימון הזיכרון שלנו? האם זה מועיל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך?

הגיל לא משפיע על כל האנשים, וגם לא על הזיכרון שלהם, באותה מידה. אנו נוטים לשמור על זיכרון פרוצדורלי, הזיכרונות הקשורים לזיכרונות רחוקים או חזקים רגשית, הטובים ביותר. להיפך, זיכרון העבודה הוא אולי זה שסובל הכי הרבה.

זוהו גם חלוקת תשומת לב, שכחת אירועים אחרונים, שימוש לקוי באסטרטגיות קידוד והשמטה או שימוש לרעה ברמזים מילוליים או חזותיים כדי לאחזר מידע, יחד עם תפיסה שלילית של הביצועים של האדם עצמו והאפשרות לשיפור (Craik, 1977; Parkin, 1987; מונטנגרו 1998א).

האם חשוב לאמן את הזיכרון שלנו?

המונח אימון זיכרון הוא מושג מודרני שמומחים מכירים במשך מאות שנים בתור אמנות הזיכרון. למעשה, תחילתו של סימונידס של ceos (המאה החמישית לפני הספירה) ושיטת הלוקוסים.

מאוחר יותר, מחברים אחרים השתמשו במונחים כמו זיכרון מלאכותי, זיכרון טבעי וזיכרון עם תמונות. כמו כן, הזיכרון מחובר לקסם ולרעיונות פילוסופיים ואידיאולוגיים.

לאימון זיכרון יש השפעות מועילות, הן אצל קשישים בריאים והן אצל קשישים עם ליקוי קוגניטיבי. כיום, ישנן טכניקות רבות לשיפור הזיכרון, כגון שיקום, גירוי ואימון.

בשנת 1970, מספר תוכניות ומחקרים התמקדו באימון זיכרון כדי להתמודד עם אובדנים שנבעו מטראומה, דמנציה מוקדמת והזדקנות. כיום, מומחים משתמשים באמצעים שונים, כגון גירוי, טיפול קבוצתי, שיקום, למידה מחדש או שיקום מחשב.

השימוש בכלים אלו תלוי בצרכיו של האדם אך גם במשאבים ובידע של איש המקצוע.

ההבדלים בין שיקום לאימון

שני המונחים הנפוצים ביותר הם שיקום ואימון. אימון הוא לימוד שיטתי של ידע ושימוש ושליטה בתהליכים, האסטרטגיות, הטכניקות וההתנסויות המעורבים בתפקוד הזיכרון, כמו גם שיפור הביצועים שלו.

מצד שני, שיקום הוא התערבות שמטרתה לשחזר רמות תפקוד אופטימליות (אישיות, חברתיות ומקצועיות) לאחר מחלה שגרמה לפציעה או לליקוי תפקודי.

לכן משתמשים בשיקום עם אנשים חולים, בעוד שאימון יכול להיות מיושם גם לאנשים חולים וגם לאנשים בריאים.

בנוסף, נעשה שימוש באימון באנשים שיש להם הפרעות שיכולות להיות מושא לתשומת לב קלינית, כפי שנאמר ב-DSM V (2013), "אובדן זיכרון עקב גיל, לירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל וכו'".

איך לאמן את הזיכרון שלנו?

ניתן לסווג אימון זיכרון לפי קריטריונים שונים (Montejo Carrasco, 2015):

• התכנים עליהם הם עובדים והמטרות המוצעות. חד גורמים או רב גורמים.
• מספר האנשים לעבוד איתם. יחידים או קבוצות.
• סוג האסטרטגיות בשימוש. אסטרטגיות פנימיות (ויזואליזציה, אסוציאציה...), אסטרטגיות חיצוניות (מחברות, צבעים, מתלים, הזמנה...), וכאלה המשתמשות בשני סוגי האלמנטים.
• סוג הזיכרון שבו נעשה שימוש (מפורש או מרומז).

מומחים בוחרים לעתים קרובות באימונים קבוצתיים לאנשים מבוגרים. בנוסף לזיכרון, זה מחזק את ההקשר החברתי, הקשר שבו אנשים מבוגרים צריכים להתמודד גם עם אובדנים חשובים, כמו חברים ומכרים בני גילם.

בנוסף, היישום הכללי לחיי היומיום והשגת תוצאות מתפקודים מאומנים עובד טוב יותר בשיטה זו. מתודולוגיה זו עדיפה בשל ההשפעות המועילות שיש לעבודה קבוצתית. יתר על כן, זה רווחי יותר למומחים, מכיוון שאתה יכול לעבוד עם יותר אנשים בפחות זמן.

אימון הזיכרון שלנו

נראה שעם האימון, אזורים מסוימים במוח שלנו מסוגלים לצבור רזרבה קוגניטיבית מסוימת שיכולה להגן עלינו מפני הידרדרות הקשורה לגיל.

מדען המוח ריטה לוי-מונטלצ'יני אמרה פעם שהפלסטיות של המוח, או הנוירופלסטיות, נשארת קבועה לאורך כל החיים, אבל רק אם המוח מופעל.

לפיכך, על ידי אימון הזיכרון שלנו, אנו משקיעים השקעה רווחית בירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. הנתונים האופטימיים ביותר מצביעים על כך שיכולה להיות לה השפעה חיובית ב-63% מהמקרים ולשמש כגורם מגן בעד שליש ממקרי האלצהיימר.