גישה התנהגותית לדיכאון
דיכאון היא מחלה הפוגעת בנפש, אך ברוב המקרים היא מתפתחת עקב שורה של אירועים חיצוניים ומתקיימת באמצעות דפוסי התנהגות מסוימים השומרים לה מקום בחייו של האדם. למרות שהחלק הקוגניטיבי חשוב, במאמר זה אנו הולכים להתמקד בסוגים העיקריים של טיפול התנהגותי ובהיגיון מאחורי אופן פעולתם.
זה יכול להיות הגיוני, עד נקודה מסוימת, שאדם מדוכא יחפש הסבר "עמוק ופילוסופי" יותר לחוסר הסדר הרגשי שלו. הסברים המתייחסים לגורמים תוך-נפשיים ומורכבים יותר יכולים להיות מפתים מאוד, בדיוק כמו העצב שממלא כל שנייה מקיומם.
נראה שסיפורים רגשיים וספרותיים מאוד נותנים ספין מושך ופיוטי יותר לסבלם, למרות שהם כלל לא פותרים או מקלים על דבר. הסברים פשוטים וקונקרטיים יותר לכאב שלהם נראים קרים וחותכים מדי.
"עובדה מפתיעה היא שאלו שמתנגדים בצורה האלימה ביותר למניפולציה של התנהגות בכל זאת עושים את המאמץ הנמרץ ביותר לתמרן מוחות."
-BF Skinner-
זו הסיבה לכך שלפסיכולוגים יש חובה מקצועית ואקדמית להכניס לאנשים טיפולים התנהגותיים גרידא, למרות שהם לא יזכו לכנסים רבים או למשוך קהל גדול יותר אפריורי.
מכיוון שקפדנות בפסיכולוגיה פירושה תקווה טיפולית עבור מיליוני אנשים, כדאי לדעת כיצד ניתן להסביר דיכאון על ידי ביהביוריזם וכיצד לבחור פסיכולוג המתמחה בגישה זו כדי לעזור לאנשים להפעיל בצורה ברורה ותמציתית את הפתרון לבעיותיהם.
עצב שנובע מחוויות חיים
מתן הסבר מפורט על הגישה ההתנהגותית לא יועיל. עם זאת, חשוב לספק לפחות רעיון כללי, בערך כמו "ביהביוריזם לבובות". אז בלי עיכובים נוספים, נסביר כיצד להבין דיכאון באמצעות ביהביוריזם.
מהו התסמין האופייני ביותר לדיכאון? אולי תשאל. ללא ספק, עצב הוא התסמין המקושר הכי מהר לדיכאון. הרעיון הזה לא לגמרי שגוי, אבל חשוב להסביר אותו בצורה יסודית יותר. במובן הרחב, הביהביוריזם אומר שעצב הוא תוצר של חוויות.
הביהביוריזם אינו שולל שיש הבדלים אינדיבידואליים בכל הנוגע להתמודדות עם קשיים, הן ברמה הקוגניטיבית והן ברמה הביולוגית, אך לרוב, ההבדלים הבסיסיים הללו נובעים גם מגורמים סביבתיים. אם זה לא היה כך, האחריות לחפירה עמוקה יותר בהבדלים הללו לא הייתה נופלת על פסיכולוג, אלא על איש מקצוע רפואי אחר שחוקר סיבות אורגניות.
גם אם אתה לא יודע לזהות את זה, הכל קשור
לפעמים כמעט בלתי אפשרי להאמין שההפרעות הפסיכולוגיות הקשות ביותר יכולות לנבוע מרשת מעורפלת של גירויים ותגובות נלוות, אבל ככה זה. הדרך שבה מישהו מפרש גירויים נקבעת גם על ידי תגובתו לחוויות דומות קודמות.
לכן, רשת של אירועים קטסטרופליים עם פרשנויות קטסטרופליות יכולה להתנות לחלוטין את חייו של אדם לנצח. הביהביוריזם מנסה לזהות את אותה רשת של אסוציאציות קטסטרופליות כדי למצוא התנהגויות אלטרנטיביות שיכולות להפחית את הסבל הניזון לתוך עצמו.
בואו נסתכל על דוגמה. תארו לעצמכם שילד רוצה לאכול את כל עוגת השוקולד מולו. הם מנסים לתפוס אותו, אך התנהגותם נמנעת על ידי המבוגר האחראי עליהם. עם חוסר האפשרות להשיג את התענוג הזה, הילד עלול להגיב בהתקף זעם ענק. אם המבוגר יגיב לבכי שלהם בכך שהוא נותן להם את מה שהם רוצים, הרעיון של התקף זעם יתחזק.
זה מה שמכונה מלכודת החיזוקים השליליים, מכיוון שאי הנעימות של התקף הזעם נמנעת בטווח הקצר, אבל הוא מתחזק, כך שסביר יותר שזה יקרה שוב בעתיד. התנהלות בדרך זו תוביל להתנהגויות קשות יותר בעתיד, כגון חוסר יכולת לסבול תסכול, או חיפוש מיידי אחר הנאה עם חוסר שליטה בדחפים.
תיאוריות התנהגותיות קלאסיות המסבירות דיכאון
תוך שמירה על האמור לעיל, הבה נסתכל על כמה מהתיאוריות ההתנהגותיות הרלוונטיות ביותר, שאינן נוגעות אפילו בגורמים קוגניטיביים גרידא, מתוך אמונה שהפסיכולוגיה לא צריכה להתייחס אליהם בראש סדר העדיפויות.
סקינר אמר שהפרעות במצב הרוח נגרמות מהפחתה בתדירות ההתנהגויות. להלן שלוש מהתיאוריות ההתנהגותיות המייצגות ביותר המרחיבות את הרעיון הזה:
הניתוח הפונקציונלי של פרסטר של דיכאון
מודל זה מציע כי הפרעות במצב הרוח ניתנות להסבר על ידי התדירות המופחתת של התנהגויות מחוזקות באופן חיובי המשרתות את השליטה בסביבתו של האדם. המקור הוא לא רק היעדר מחזקים, אלא גם נוכחות של התנהגויות נמנעות השומרות על דפוס בולט מאוד של עיכוב התנהגותי.
התיאוריה של קוסטלו
מודל זה מסביר שבמקום שחסרים מחזקים בסביבה, החיזוקים הפסיקו להיות יעילים, בין אם זה נובע משינויים פנימיים באדם או אובדן מחזק בשרשרת של התנהגויות.
כדי לחזור לדוגמא הקודמת, דמיינו ילד שאיבד את חוש הטעם שלו בגלל מחלה כלשהי, או ילד שדוחה את האוכל שלו בגלל שהוא לא ניתן לו על ידי המטפל הראשי שלו. הפחתה זו ביעילות המחזקים תוביל לחוסר עניין בסביבתם.
התיאוריה של לוינסון
מודל זה קובע כי קיים חוסר קשר בין חיזוק חיובי להתנהגות. הוא מצביע על סיבות שונות שיכולות להסביר מדוע מחזקים חיוביים אינם קשורים להתנהגויות הנכונות.
לדוגמא, יכול להיות שהסביבה לא מספקת חיזוקים מספקים, לאדם אין את הכישורים לרכוש את החיזוקים הדרושים, או שיש לאדם חרדה חברתית שמונעת ממנו ליהנות. תיאוריה זו גם מסבירה כיצד דיכאון מתחזק באמצעות תשומת לב חברתית מצד אחד והימנעות חברתית מצד שני.
נקודות מבט התנהגותיות חדשות על דיכאון: הכנסת משתנים קוגניטיביים
ראינו ראייה רחבה של הגישות המקדמות ביהביוריזם כהסבר לדיכאון, אך כיום תיאוריות אלו הועשרו על ידי התפתחויות רבות והוספה של גורמים קוגניטיביים נוספים. כלולים ביניהם תיאוריית השליטה העצמית של רהם ותיאוריית המודעות העצמית של לוינסון.
תיאוריית השליטה העצמית של רהם משלבת אלמנטים מהתיאוריות שהציעו בק, לוינסון וזליגמן. זה נחשב למודל דיאתזה-מתח של הפרט ומבין דיכאון כאובדן קשר בין מחזקים חיצוניים לבין השליטה בהתנהגות שלו.
תיאוריית המודעות העצמית של לוינסון מדגישה גורמים סביבתיים כגורם לדיכאון, אך מדגישה שיש עלייה במודעות העצמית של האדם לחוסר היכולת שלו להתמודד, מה שיגרום אפילו יותר למצוקה בחייו.
בקיצור, מודלים התנהגותיים וקוגניטיביים התנהגותיים מספקים הסבר כל כך משביע רצון להפרעות מצב הרוח, עד שהאתגר של אנשי מקצוע בפסיכולוגיה כיום הוא להוציא את המידע החוצה באותה להט כמו שקיבלו תיאוריות מסוימות אחרות עם פחות גיבוי מדעי.
