הרוכב הרציונלי והסוס הרגשי: מציאת איזון

המוח מחולק באופן סמלי לשתי המיספרות. הצד הימני הוא חצי הכדור ה"רגשי" או ה"אינטואיטיבי" והצד השמאלי הוא הצד ה"רציונלי". השגת איזון, ולפיכך רווחה, נקבעת על ידי היחסים בין אותם צדדים מנוגדים.

מבחינה פילוסופית, המרכז הרגשי הוא האזור העתיק ביותר במוח. עם זאת, זה האזור החדש ביותר, הניאוקורטקס ההגיוני והרציונלי, שמאפשר לנו לבצע משימות נפשיות מתוחכמות.

רגש ותבונה אינם כוחות מנוגדים, שכן רגשות הם הבסיס להיגיון ועוזרים לנו לשפוט את החוויות שלנו. מדען המוח פול מקלין משווה את הקשר בין הצדדים הרציונליים והרגשיים של המוח שלנו ליחסים בין רוכב מוכשר (מנוסה והגיוני) לסוס שלו (חזק ואינסטינקטיבי).

מציאת איזון אישי

המילה איזון מגיעה מלטינית aequilibrĭum, המורכבת מ- aequus שפירושו 'שווה' ומאזניים שמשמעותו 'איזון'. כולנו רואים איזון בתכונות כמו הרמוניה, שוויון, איפוק, חוכמה, שפיות וכמובן באנשים שנהנים מבריאות נפשית טובה.

כאשר המוח הרגשי והמוח הרציונלי שלך מאוזנים, יש לך ראייה ברורה של עצמך ושל המצב שלך. לדוגמה, במצב הישרדותי, שתי המערכות (רגשית ורציונלית) יוכלו לפעול באופן עצמאי, אך הרמוני.

הצד הרגשי ייתן לך את האנרגיה לנקוט בפעולה מיידית (לדוגמה, החזקה במעקה או במדף אם אתה נופל מצוק). אבל זה הצד הרציונלי שיחשוב מה לעשות הלאה (כדי שלא תשתלשל מצוק לנצח).

הרוכב והסוס

רוכב מיומן צריך ללמוד לשלוט על הסוס שלו אם הוא רוצה לרכוב עליו. השליטה בסוס היא הקלה ביותר עבור הרוכב בנתיב נטול מכשולים ובמזג אוויר טוב. אבל, אם יקרה משהו בלתי צפוי, כמו רעש חזק או מפגש עם בעלי חיים מאיים, הסוס יבריח. הרוכב יצטרך להחזיק חזק, לשמור על שיווי משקל, ולהרגיע בעדינות את הסוס.

תופעה דומה מתרחשת כאשר מישהו חווה מצב מסכן חיים, טרור או אפילו תשוקה מינית. מצבים מסוג זה מקשים בהרבה על שמירה על שליטה. הסיבה לכך היא שכאשר המערכת הלימבית מזהה מצב אינטנסיבי ומחליטה שיש איום, היא מתחילה לאבד את הקשר שלה למערכת הרציונלית (האונות הקדמיות).

לכן, מחקר נוירו-מדעי מראה שהבנה לקויה אינה גורמת לרוב הבעיות הפסיכולוגיות. אבל אזורי תשומת לב ותפיסה לחוצים במוח כן. קשה מאוד להרהר ברעיונות לוגיים מתקדמים כאשר המוח הרגשי שלך נמצא בכוננות אדומה ומתמקד רק בסכנות הנתפסות.

אבל מה קורה אם הרוכב לא יכול לשלוט בסוס?

לפעמים אתה כועס על מישהו שאתה אוהב או מפחד ממשהו שאתה חייב לעשות. זה מוביל למאבק פנימי. ה"בטן " והמוח שלך מתחילים בקרב שלעתים רחוקות מרגיש טוב, ללא קשר למנצח.

אם הפרש (המוח הרציונלי) והסוס (המוח הרגשי) לא מסכימים, מי מנצח? בתחילה, אפשר לומר שהסוס החזק ינצח. למעשה, סביר להניח שזה יקרה, לפחות לפני שהמוח יתפתח לחלוטין. מה שלפי מחקרים מדעיים קורה בסביבות גיל 21. לפני כן, האונה הקדם-מצחית עדיין לא סיימה להתפתח. אלא אם כן פיתחת כישורים לפצות על החולשה הזו, זה האנדרדוג במאבק נגד האנרגיה של המערכת הלימבית.

ברגע שהמוח השלים את התפתחותו (או כמעט הושלם, מכיוון שהוא לא מפסיק להשתנות), הרבה יותר קל למישהו לשלוט בצד האינסטינקטיבי והרגשי שלו. כמובן שהניסיון והכישורים שנצברו בעליות ומורדות בחיים עוזרים מאוד. שני הכלים הללו, ניסיון ואינטליגנציה רגשית, הם שעוזרים לך להשתלט על המחשבות והרגשות שלך ולרסן את המוח הרגשי שלך. לשחרר אותו עלול להמיט הרס בחייך.

"לך אחרי הלב שלך אבל קח איתך את המוח שלך."

-אלפרד אדלר-

הפניות:

ואן דר קולק, BA (1994). הגוף שומר על הניקוד: זיכרון והפסיכוביולוגיה המתפתחת של מתח פוסט טראומטי. סקירת הרווארד של פסיכיאטריה, 1(5), 253-265.