מקור הפסיכולוגיה: היסטוריה, סופרים ומודלים

כיום, הפסיכולוגיה נחשבת למדע מגובש, אם כי היא ממשיכה להתפתח ולהיות מושפעת ממגוון רחב של דיסציפלינות. הודות לפסיכולוגיה, יש לנו הבנה עמוקה יותר של הידע שלנו ושל הדרך שבה המוח שלנו פועל. אבל האם אי פעם תהיתם על מקור הפסיכולוגיה?

מה לגבי מקור הפסיכותרפיה? מתי הכל התחיל? כפי שתראה, שני המושגים קשורים קשר הדוק. במאמר של היום נשתף כמה מאבני הדרך ההיסטוריות החשובות ביותר בתחום הפסיכולוגיה. הם יעזרו לך להבין את מקורו, האבולוציה והמצב הנוכחי שלו. סקרן? המשך לקרוא!

מקור הפסיכולוגיה

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה נרחבת, מלאה באנשים ואירועים מרתקים. היום, נתמקד באבני הדרך החשובות ביותר בהתפתחות מה שאנו מבינים כיום כפסיכולוגיה. אלה עזרו להניח את הבסיס לפסיכולוגיה ולפסיכותרפיה בכלל.

מקורה של הפסיכותרפיה המודרנית

אם אתה רוצה לדבר על מקורה של הפסיכולוגיה, אתה צריך לחזור למסע לפני שהיא התחילה. בין המאות הרביעית והחמישית לפני הספירה, נוצרו החברות השבטיות הראשונות ביוון ובעולם העתיק. בזמנו אנשים ייחסו את כל מה שקשור לנפש האדם במטאפורות על טבעיות והסברים מאגיים.

אנשים האמינו שמחלות גופניות ונפשיות נובעות מהחזקת הנשמה, וגירוש שדים היה לעתים קרובות "התרופה" לבחירה. גישה זו, על אף שאינה הולמת (ולא יעילה), הייתה מקורה של הפסיכותרפיה המודרנית. כאן, אתה כבר יכול לראות עדויות לבני אדם שמסווגים מחשבות והתנהגויות מסוימות כ"לא נורמליות". גם הפילוסופים הראשונים, כמו פיתגורס, אפלטון ואריסטו, יצאו מהעידן הזה.

היפוקרטס וגלן

מאוחר יותר הגיעו היפוקרטס (במאה ה-4 לפנה"ס) וגאלן (במאה ה-2 לספירה). היפוקרטס הציע שמחלה היא תוצר של המצבים הפנימיים של הגוף. הוא הציע את התיאוריה של ארבעת ההומורים וביסס את הקשר הבא עם מזג אנושי:

• דם. טמפרמנט סנגוויני.
• כיח. טמפרמנט פלגמטי.
• מרה צהובה. טמפרמנט כולרי.
• מרה שחורה. טמפרמנט מלנכולי.

היפוקרטס האמין שכאשר ארבעת ההומורים הללו מאוזנים (קראסיה), אתה במצב בריאותי טוב. חוסר איזון בארבעת ההומורים הוא דיסקרזיה.

גאלן, לעומת זאת, סינתז רפואה עתיקה ועשה הבחנה בין דברים טבעיים (הומור), דברים לא טבעיים (מחלה), ודברים לא טבעיים (סביבה). ריפוי כללו שינוי של דברים טבעיים באמצעות דברים לא טבעיים.

ימי הביניים, הרנסנס והעידן המודרני

בימי הביניים, המחשבה הדתית המערבית טענה שמחלת נפש היא עבודתו של השטן. אוגוסטינוס הקדוש כתב על תרגילים רוחניים להשגת שינוי אישי באמצעות וידוי.

מאוחר יותר, בתקופת הרנסנס, הופרד רעיון מחלת הנפש מרעיון החזקה שדית. עם זאת, ההתעללות והרדיפה של אנשים עם מחלת נפש נמשכו.

בעידן המודרני, גסנר הבחין בין מחלות על טבעיות וטבעיות. הראשונים טופלו על ידי כמרים, והאחרונים על ידי רופאים.

התחלות הפסיכותרפיה

כאן אנו מגיעים למקור הפסיכולוגיה, שהולך יד ביד עם מקור הפסיכותרפיה. בין המאה ה-19 למאה ה-20, התיאוריות של מגנטיות והיפנוזה של בעלי חיים מגיעות למקום. בחלק האחרון של המאה ה-19, פ. קוב היה הראשון שהשתמש במונח "פסיכותרפיסט" באחד ממאמריו.

ואן הלמונט הגה את התיאוריה של מגנטיות של בעלי חיים או המסמריזם, ומסמר תיאר את תורת המגנטיות. עמודי התווך העיקריים של דוקטרינות אלו היו חשמל, מגנטיות ואסטרונומיה. הרעיון המרכזי היה שאדם יכול להגיע לאיזון על ידי החזרת שיווי המשקל של הנוזלים שלו, אשר השתנו על ידי מחלות ומחלות נפש. הם האמינו שאפשר לטפל באנשים תחילה עם מגנטים, ולאחר מכן עם נוזלי הגוף שלהם.

בתי ספר להיפנוזה

אחרי המגנטיות באה ההיפנוזה, שיצאה מהאיחוד של ריפוי פרה-פסיכולוגי ופסיכואנליזה. היו שתי אסכולות עיקריות להיפנוזה: בית הספר של ננסי (ליבו וברנהיים) ובית הספר סלפטרייר (שארקוט וג'נט). למעשה, ההליך הטיפולי הנפוץ ביותר במאה ה-19 היה היפנוזה. ליתר דיוק, הצעה היפנוטית.

מאוחר יותר בינט (1889) תרם לתחום בעבודתו על היפנוזה והיסטריה. W. James (1890) קבע את עקרונות הפסיכולוגיה, ו-J. Benedikt (1892) החל לטפל בחולים במצב של מודעות.

מהשיטה הקתרטית ועד הפסיכואנליזה

שיטות נוספות מאותו גיל שעוזרות לנו להבין את מקורה של הפסיכולוגיה הן מה שמכונה "השיטה הקתרטית" והפסיכואנליזה (שבה משתמשים עד היום).

ברויאר המציא את השיטה הקתרטית, שהייתה בעצם דרך לחיות מחדש ולחסל רגשות פתוגניים הקשורים לאירועים טראומטיים באמצעות היפנוזה. כל זה היה לפני פרויד. כשזיגמונד פרויד הגיע למקום, הוא הגה מושגים כמו העברה, התנגדות, טכניקת הלחץ, הגנה וכו'.

התפתחות הפסיכותרפיה והמצב הנוכחי של הפסיכולוגיה

הגענו לתחילתה של הפסיכותרפיה כפי שאנו מבינים אותה היום. וונדט החל להבדיל בין פסיכולוגיה מדעית לפסיכולוגיה יישומית. עם בואה של מלחמת העולם הראשונה, טכניקות פסיכואנליטיות והשלכתיות באות לידי ביטוי מכיוון שאנשים לא היו מרוצים מגישות פסיכומטריות. במאה ה-20 וה-21, יש לנו:

• שנות ה-30. העבודה הראשונה על אישיות, מאת אלן, אלפורט, מורי ורוג'רס, בין היתר.
• שנות ה-40. הקירוב של פסיכולוגיה מדעית ופסיכואנליזה. סקינר ו-וולפה המציאו את הביהביורליזם כ"פתרונות מעשיים ומהירים לבעיות".
• שנות ה-50. הפסיכולוגיה ההומניסטית מתגלה כתנועה חברתית ופילוסופית. מאסלו עשה לעצמו שם עם עבודתו על "הכוח השלישי".
• שנות ה-60. מודלים קוגניטיביים הופיעו עם אליס, בק ומהוני.

פסיכולוגיה היום

לסיכום, מספר רב של מחברים, טכניקות ונהלים הטביעו את חותמם על האבולוציה של דיסציפלינה מדעית זו.

כיום ישנם בין 250 ל-300 מודלים פסיכותרפויטיים. הנטייה, לעומת זאת, נוטה לאקלקטיות, או שילוב של תיאוריות שונות בניסיון ליצור מסגרת משותפת.

כתוצאה מכך, מגוון הגישות הוא בו-זמנית עקב אכילס וחוזקה של הפסיכולוגיה המודרנית. זה יכול להגיב לצרכים של אנשים שונים מאוד, אבל זה גם גורם לבלבול רב ויכול להפחיד.

בשנים האחרונות חלה עלייה במודלים קוגניטיביים. הביהביורליזם עדיין קיים, ההומניזם בא לידי ביטוי, ומודל המערכת עדיין מתפתח (כמו אחרים).