ידע חברתי: מהו ואיך רוכשים אותו?
כולנו יכולים לראות שתופעות חברתיות שונות מאוד בטבען מתופעות פיזיות. לא רק שאנחנו רואים אותם אחרת, אלא גם מתייחסים אליהם אחרת. אבל מהו ידע חברתי? ואיך בונים את זה במוחנו? ובכן, פסיכולוגים לאורך ההיסטוריה ביקשו לענות על השאלות הללו בדיוק.
חקר הידע החברתי הוא תחום מחקר רחב מאוד ורלוונטי ביותר. יש תחום עניין רחב מאוד וניתן להתייחס אליו מהרבה נקודות מבט שונות. אלה כוללים פסיכולוגיה, חינוכית ואפיסטמולוגית. במאמר זה נדבר על שני היבטים ספציפיים: בניית ייצוגים של מציאות חברתית וטבען של תופעות חברתיות.
בניית ידע חברתי
היבט מרכזי אחד של ידע חברתי הוא ההבנה כיצד הוא בנוי. כאנשים, על ידי התבוננות כיצד פועל העולם סביבנו אנו בונים ייצוגים או מודלים המסבירים את מה שאנו יכולים לתפוס. זה עוזר לנו לתת משמעות למה שקורה סביבנו ולייצר מודלים משלנו, שהם מאוד שימושיים כמסגרות לפעולה.
למעשה, ייצוגים אלו מאפשרים לצפות מה עומד לקרות ולפעול בהתאם. קל לראות את הערך האדפטיבי הגדול שיש ביכולת ליצור ולהתאים מודלים תקפים ואמינים. לדוגמא, כאשר אנו מבינים כיצד פועל החשמל והנזק שהוא יכול לגרום, אנו דוחים את הרעיון להכניס את האצבעות לשקע!
היבט מרכזי אחד של המין האנושי הוא הסביבה החברתית שלנו. מכיוון שאנו חיים בחברה, הצלחנו להסתגל לסביבה עוינת, למרות החסרונות הטבעיים של בני האדם. רכשנו רפרטואר גדול של מודלים חברתיים שעוזרים לנו לדעת כיצד לפעול לאורך כל ימינו במסגרת החברתית שלנו.
שלוש קטגוריות עיקריות
בתוך ייצוגים או מודלים אלה של החברה, שזה מה שהפסיכולוגיה מכנה ידע חברתי, אנו מוצאים שלוש קטגוריות עיקריות:
הידע של אחרים ושל עצמך
דרך ההתנסויות שלנו עם אחרים, אנו יוצרים מודלים המאפשרים לנו להכיר את עצמנו ואנשים אחרים. הידיעה כיצד מוחותיהם של אנשים אחרים פועלים וכיצד הם חושבים עוזרת לנו לצפות את מעשיהם. ניתן לכלול מחקרים על מה שמכונה "תיאוריית הנפש" בחלק זה.
ידע מוסרי וקונבנציונלי
אדם רוכש את הכללים או הנורמות המסדירים את היחסים שיש לו ביחס לאחרים. הכרת ההנחיות הללו מאפשרת לנו להסתגל לקהילה שלנו ולחיות עם אחרים. בתחום זה חקר הפסיכולוג לורנס קולברג את התפתחות המוסר אצל האדם.
הידע של מוסדות
היבט מרכזי של ידע חברתי הוא הבנת התפקידים שאנשים תופסים בחברה. כאן אנחנו מדברים על הייצוגים והמודלים שיש לנו לגבי התנהגותם של אנשים שונים בחברה שלנו, בין אם הם עובדי חנויות, מנהלי בנקים או פוליטיקאים. זה עוזר לנו לבצע את הפעולות החברתיות המסוימות שלנו מבלי שנצטרך לדעת איך האדם שמולנו. זה בגלל שאנחנו כן יודעים את התפקיד שאותו אדם חייב למלא.
טבען של תופעות חברתיות
למרות שזה אולי נראה ברור שיש הבדלים בין תופעה פיזית לתופעה חברתית, תיאור הבדלים כאלה עלול להסתבך. ניתן להגדיר עובדות פיזיקליות כאובייקטיביות ובלתי תלויות בנושא ועובדות חברתיות כסובייקטיביות ותלויות. אולם מנקודת מבט סוציוקונסטרוקטיביסטית, להבחנה זו אין משמעות.
ניסיון אחד להבין ממה מורכבות תופעות חברתיות הוא זה שהציע הפילוסוף ג'ון סירל. כדי להסביר את הייצוגים על העולם החברתי, הוא מציג שלושה אלמנטים. כללים מכוננים, הקצאת פונקציות והתכוונות קולקטיבית.
כשם שמשחק מורכב מחוקים, סירל טוען שגם מוסדות כאלה. החשיבות של כללים אלו היא שבלעדיהם לא יכול היה להתקיים לא המשחק ולא המוסדות. למשל, כשמשחקים שחמט יש כללים שיגידו לנו מה אנחנו יכולים לעשות ומה לא.
אם כללים אלה לא היו קיימים, המשחק היה חסר משמעות. ובכן, אותו דבר קורה עם המוסדות שלנו. הם קיימים במידה שאנו אומרים שהם קיימים. דוגמה ברורה אחת היא מטבע. ישנם כללים שאומרים כמה שווה כל שטר ובאילו תנאים ניתן להחליף אותו. אם אלה לא היו קיימים, אז כסף היה רק מתכת או נייר.
הקצאת פונקציות
כשמדברים על הקצאת פונקציות, אנו מתכוונים לייחוס של פונקציות לאובייקטים או לאנשים. אנחנו אומרים שכסאות מיועדים לישיבה ומזלגות מיועדים לאכילה. עם זאת, אלה אינם מאפיינים מהותיים של העצמים הנידונים; אנו מטילים את תפקידם.
ייחוס זה הוא ברובו קולקטיבי, והוא מייצר ידע משותף. תפקידה של ההתכוונות הקולקטיבית חשוב. חשוב להבין את תפקידם של אנשים וחפצים בחברה. זה כרוך בשיתוף בני אדם באמונות, רצונות וכוונות.
כל זה מאפשר לנו לפעול במסגרת שבה מתאפשר שיתוף פעולה. היא פותחת את הדלת לדו קיום בחברה מסתגלת ובטוחה לכל חבריה. ידע חברתי עוזר לנו להבין ולדעת כיצד לפעול בתוך החברה.
לימוד זה הוא בעל ערך רב ומאפשר לנו לפעול במישורים רבים. נביא דוגמה אחרונה: חינוך. ככל שנבין יותר את התחום הזה, כך ניצור מודלים או אמצעים פדגוגיים טובים יותר וננקוט בדרך ליצירת חברה צודקת ומשתפת יותר.
