קורטיזול, הורמון הלחץ

קורטיזול הוא הורמון שפועל כמוליך עצבי במוח שלנו. הנחשב להורמון הלחץ על ידי הקהילה המדעית, הגוף שלנו מייצר אותו במצבי מתח כדי לעזור לנו להתמודד איתם. שחרור הורמון זה נשלט על ידי ההיפותלמוס בתגובה למצבי לחץ ורמות נמוכות של גלוקוקורטיקואידים בדם.

מתח הוא רגש שיוצר מתח פיזי. זה עשוי לנבוע מכל מצב או מחשבה שגורמת לנו להרגיש מתוסכלים, כועסים או עצבניים. למעשה, במינונים קטנים מתח יכול להיות חיובי, כמו כאשר הוא עוזר לנו להימנע מסכנה. עם זאת, כאשר מתח עובר מרגש זמני לרגש חוזר, הוא עלול לפגוע בבריאותנו.

דרך החשיבה, האמונה והתחושה שלנו, אנו יכולים להתנות את רמות הקורטיזול שלנו. יתרה מכך, ראיות מדעיות מראות שעל ידי שינוי המחשבות שלנו בצורה מסוימת אנו משנים את הפעילות הביוכימית של תאי המוח שלנו.

חוסר חוש הומור, עצבנות מתמדת ולעתים קרובות כעס הם אינדיקטורים אפשריים לרמות קורטיזול מוגברות. אחרים הם עייפות קבועה ללא סיבה נראית לעין, או חוסר תיאבון או אכילת יתר.

קורטיזול, הורמון הלחץ והנדודי שינה

מצבים שאנו מפרשים כמלחיצים מעלים את רמות הקורטיזול שלנו, מה שעלול לפגוע באיכות ובמשך השינה שלנו. עם זאת, קורטיזול, למרות הצורה שלילית שציירנו אותו, צריך להיות נוכח ברמות מסוימות במהלך היום כדי לשמור אותנו ערים ופעילים, בעוד שהוא יורד בלילה.

גם רמות הקורטיזול משתנות לאורך היום. לדוגמה, חלק מהאנשים פעילים יותר בבוקר ואחרים לא מתחילים את היום עד שהם אוכלים. זה נורמלי שהוא יורד בהדרגה ככל שהיום עובר, ומגיע לרמות הנמוכות ביותר שלו כשמגיע הזמן להירדם. אבל אם רמות הקורטיזול לא יורדות בלילה, בגלל שתגובת הלחץ שלנו נשארת פעילה, אנחנו מתקשים להירדם.

קורטיזול ממלא תפקיד חשוב בבריאות וברווחה שלנו, ועולה עם כל בעיה שאנו מזהים כאיום. כאשר רמות הקורטיזול שלנו טובות, אנו מרגישים חזקים נפשית, ברורים ומוטיבציה. עם זאת, אם הם נמוכים, אנו נוטים להרגיש מבולבלים, אדישים ועייפים.

וויסות הלחץ הוא חשוב ולעיתים לא קל. בגוף בריא, תגובת הלחץ מתרחשת ואז מאפשרת לתגובת ההרפיה להשתלט. מצד אחד, אם התגובה שלנו ללחץ מופעלת לעתים קרובות מדי, קשה יותר להיסגר ולכן סביר יותר לחוסר איזון. מצד שני, כשהלחץ נמשך וההרפיה הרצויה לא מגיעה, אנחנו נהיה חולים.

לחץ גורם לנו לחלות

לחץ הוא הדרך בה הגוף שלך מנסה לפתור בעיה, אך כאשר המצב חוזר על עצמו, הוא עלול לגרום למחלות כמו סוכרת, דיכאון, תנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם ומחלות אוטואימוניות אחרות. לתגובת הגוף שלנו ללחץ יש אופי מגן ומסתגל. עם זאת, התגובה ללחץ כרוני מייצרת חוסר איזון ביוכימי שלמעשה מחליש את מערכת החיסון שלנו.

מחקרים הראו שמתח חוזר או חזק מאוד הוא גורם אחד התורם להתפתחות סומטיזציה. זו תוצאה של הסתגלות גרועה לשינויים. ישנן מחלות פסיכוסומטיות רבות המיוצרות, מופעלות או מחמירות על ידי מתח.

כאשר מתח חריף מתמשך, עלולים להיווצר כיבים בחלקים שונים של מערכת העיכול שלנו, כמו גם בעיות קרדיווסקולריות. למעשה, אצל אנשים עם גורמי סיכון גבוהים, זה יכול לגרום להתקפי לב. בנוסף, מחלות אלו נוטות לנוע בשקט, וגורמות לסומטיזציה בדרכים שונות ובאזורים שונים בגוף בהתאם למאפיינים המיוחדים של האדם הפגוע.

תמיכה חברתית מפחיתה את רמות הקורטיזול

תמיכה חברתית ואוקסיטוצין מתקשרים בגופנו ומדכאים את התגובות הסובייקטיביות שמתח פסיכו-סוציאלי מייצר. לפיכך, תמיכה ממשפחה וחברים היא אחת הדרכים החזקות ביותר להגן על עצמך מפני מחלות הקשורות ללחץ, כמו אלה המפורטות לעיל.

למעשה, מחקר פסיכולוגיה ביולוגית באוניברסיטת פרייבורג בגרמניה, בראשותו של מרקוס היינריך, הראה לראשונה כי בבני אדם להורמון האוקסיטוצין תפקיד מפתח הן בשליטה במתח והן באפקט הפחתת המתח. לאוקסיטוצין יש גם תפקיד משמעותי בהתנהגות החברתית שלנו (גורם מאפנן מתח).

למרות שקשה לשלוט ברמות הקורטיזול בדם שלנו, ישנם גורמים מסוימים שקל יותר לשלוט בהם ישירות. אנחנו מדברים על רשת תמיכה חברתית טובה (אנשים שאתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליהם והם באמת יכולים לסמוך עליך) או הפחתה של צריכת חומרים מסוימים, כמו אלכוהול או טבק, מה שמעלה בעקיפין את רמות הקורטיזול שלנו

תזונה בריאה ומאוזנת גם עוזרת לווסת את רמות ההורמון הזה, מכיוון שצריכה קלורית מופחתת יכולה להעלות את רמות הקורטיזול. בנוסף, מחקר של אוניברסיטת אוהיו סטייט הגיע למסקנה שהוספת תרגילי הרפיה ומדיטציה לשגרה שלנו מפחיתה את הסיכון שלנו ללחץ כרוני.

לפי מחקר זה, ההבדל בין מי שמודט לאלו שלא הוא שאם מחשבה מתרחשת ב"מוח מדיטטיבי", המחשבה היא עדה. אחרת, המחשבה היא הבוס.

ביבליוגרפיה:

Aguilar Cordero, MJ, Sánchez López, AM, Mur Villar, N., García García, I., López, R., Ortegón Piñero, A., & Cortés Castell, E. (2014). קורטיזול רוק como indicador de estrés fisiológico en niños y adultos: revisión sistemática. Nutrición hospitalaria, 29 (5), 960-968.

De La Banda, GG, ángeles Martínez-Abascal, M., Riesco, M., & Pérez, G. (2004). La respuesta de cortisol ante un examen y su relación con otros acontecimientos estresantes y con algunas características de personalidad. Psicothema, 16 (2), 294-298.

Dickerson, SS, Y Kemeny, ME (2004). גורמי אסטרס אגודו ותשובות קורטיזול: una integración teórica y la sintesis de la investigación de laboratorio. עלון פסיכולוגי, 130 (3), 355.

Heinrichs, M., Baumgartner, T., Kirschbaum, C., y Ehlert, U. (2003). El apoyo social y la oxitocina interactúan para supprimir el cortisol y subjetivos respuestas al estrés psicosocial. פסיכיאטריה ביולוגית, 54 (12), 1389-1398.

רומרו, CEC Estrés y cortisol.

S Moscoso, M. (2009). De la mente a la célula: Impacto del estrés en psiconeuroinmunoendocrinologia. Liberabit, 15 (2), 143-152.

Valdés, M., & De Flores, T. (1985). פסיכוביולוגיה דל אסטרס. ברצלונה: מרטינס רוקה.