מדוע גוברת האלימות על רקע מגדר ברחבי העולם?

הנתונים הסטטיסטיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) על אלימות על בסיס מגדר הם באמת מדאיגים. אחת מכל שלוש נשים ברחבי העולם סבלה מזה. במילים אחרות, שליש מכל הנשים ברחבי העולם הן קורבנות למעשים אלימים רק בגלל שהן שייכות למין הנשי. ארגון הבריאות העולמי מדבר על מגיפה, עם נטייה להפוך למגיפה.

הנתונים משתנים מאזור אחד למשנהו. אבל זו תופעה שנוכחת מאוד בכל העולם. אפילו במדינות כמו יפן, שנחשבת למודל של התנהגות מכבדת ודו קיום שליו. ביפן, אחוז התוקפנות המבוססת על מגדר מגיע ל-15%, וזה די משמעותי. באירופה, 45% מהנשים דיווחו שהיו קורבן להתקפה כלשהי על ידי בן זוגן. ולפי נתוני האו"ם, האחוז באירופה הלטינית מגיע ל-53% מהנשים.

המצב מעט טוב יותר באירופה ובתוך האיחוד האירופי. שיעור הנשים הוא בין 20% ל-25%. זה מפתיע שהמספר הגדול ביותר של תלונות על אלימות על רקע מגדר נמצא בשתי מדינות נורדיות: פינלנד ושוודיה.

מה קורה? מדוע, אם מערכת המשפט התפתחה, נשים ברחבי העולם ממשיכות להיות קורבנות להתעללות? כיצד נוכל להבין את התופעה הזו, במיוחד כשיש התקדמות חסרת תקדים בהעצמת נשים בתפקידים שונים?

הפנים המרובות של אלימות מגדרית

הסוכנים העיקריים של אלימות על בסיס מגדר הם גברים, במיוחד בני זוג רומנטיים. התופעה מורכבת מתוקפנות המתרחשת בין חברי מערכת היחסים. תוקפנות זו נעה בין אלימות מילולית, שמטרתה לצמצם ולהשפיל נשים, ועד לאונס ורציחות אכזריות. למרות שרוב החקיקה במדינות המערב התקשו. נראה שהעונשים על פשעים אלה עדיין אינם יעילים.

לאלימות על רקע מגדר יש גם פנים אחרות. נשים פגיעות יותר לכל מיני התקפות של זרים ברחובות, למשל. פושעים נוטים יותר להצליח אם הם גונבים מאישה. בנוסף, ישנם גברים המנצלים את הנשים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, ידוע כי קיימת סוג של אפליה כלפי נשים אשר מיושמת בפועל בתחום העבודה. בחברות רבות נשים מרוויחות פחות מגברים, גם אם יש להן תפקיד זהה. כמו כן, החלק הגדול יותר של העניים, מבין האוכלוסייה הענייה ביותר, מורכב מנשים. נוסף על כך, נשים הן כמעט תמיד אלו שאחראיות על הילדים ועל קרובי משפחה נכים או קשישים. לכן, לפחות בחלקה, הכנסתם נמוכה מההכנסה של רוב הגברים.

האם יש גישה מאצ'ואיסטית המיושמת לפמיניזם?

למרות שתנועת שחרור האישה מתנהלת כבר יותר מחמישה עשורים, עדיין יש הרבה גברים שנראה שלא מוכנים לקבל את המציאות החדשה. רוב הגברים לא מקמטים את פניהם מלאפשר לנשים ללמוד או לעבוד. אבל הם הופכים תגובתיים כאשר הם מתמודדים עם סימנים אחרים של עצמאות נשית. זו הסיבה שאלימות על רקע מגדר מתרחשת בתוך זוגות.

ככל הנראה, גברים רבים מתקשים להבין שנשים אינן מכשיר מיני לשירותם. הם רואים באישה חסרת פנים גוף שמטרתו היחידה להגיב לרצונותיהם. והם מסתכלים על "האישה שלהם" כך: רכוש שרכשו "באופן חוקי". הן משתמשות בכוח כאשר נשים סותרות את היומרות שלהן. גברים הופכים את האלימות למנגנון על מנת להשיג שליטה וכניעה.

מדוע חלק מהנשים מתירות אלימות על בסיס מגדר?

מה קורה עם נשים שסובלות את המצבים האלה במאה ה-21? רבות מהנשים הללו גדלו בבתים שבהם אלימות מגדרית הייתה הנורמה ולא היוצאת מן הכלל. הם למדו מהדוגמה שנתנו להם אמהותיהם המקריבות את עצמן. נשים אלו לימדו להיות קורבנות ולעולם לא מוצאות את הדרך להתנהגות אחרת. זה גם נפוץ שהם לא הגיעו לעצמאות כלכלית. באופן לא מודע, נשים אלו מאמינות שלגברים באמת יש את הזכות לשבור את רצונם.

לכל אלה ניתן להוסיף כי מערכת המשפט היא קשוחה, אך לרוב מיושמת בהטיה או בגמישות. במדינות רבות, אלימות במשפחה נתפסת כסוגיה פלילית קלה. מבצעי אלימות על בסיס מגדר אינם נרדפים ואינם עומדים לדין באותה חומרה המופעלת כדי להעניש פשעים אחרים. משפחות מתירניות, וגם קהילות ורשויות מפנקות. הם לא יודעים שאפשר למגר חלק גדול מהאלימות והטרור במידה רבה. המפתח יהיה אם ננצח במאבק נגד אלימות מגדרית.