נקודת מבט פסיכולוגית על חוכמה

מומחי מודיעין ופסיכולוגים לומדים את מושג החוכמה במשך זמן רב. יש לו הגדרה מדעית החורגת מהתפיסה הרווחת של חוכמה כידע שבידי הזקנים שלנו. במאמר זה, אנו הולכים לדון בפרספקטיבה הפסיכולוגית על חוכמה.

בתור מושג מופשט, זה יכול להיות קשה ללמוד באמצעות השיטה המדעית. עם זאת, חוקרים רבים פרסמו על זה עבודות מעניינות.

מהי הפרספקטיבה הפסיכולוגית על חוכמה?

יש אנשים המגדירים חוכמה כידע מומחה על החיים המעשיים. מחברים רבים ניסו לזהות את המרכיבים הספציפיים הקשורים לחוכמה. למרות שהם משתנים במקצת, המחברים נוטים להצביע על המרכיבים הבאים:

• כישורים בין אישיים. רמת ידע, רגישות וחברותיות בהתייחסות לאחרים. מיומנויות בין אישיות מאפשרות לאדם להסתגל לצרכים של אחרים ולקיים את האינטראקציה האפקטיבית ביותר האפשרית.
• כישורי תקשורת ושיפוט טוב. חוכמה, שאנשים בדרך כלל מתייחסים לניסיון, מרמזת על ידע ויכולת לתת עצות. אנשים חכמים יכולים לעזור לאנשים עם הבעיות שלהם ולהמציא פתרונות מעשיים שאחרים לא יכולים לראות.
• הבנה. אנשים חכמים, שיכולים לטפח רגשות וחוויות חיים, יכולים להבין ולהזדהות עם אחרים.
• כשירות כללית. זה כנראה הדבר שאנשים מקשרים לרוב עם חוכמה. החכמים הם אינטליגנטים, תרבותיים, בעלי ידע רב בתחומים רבים, ויודעים כיצד להעביר את הידע הזה.

האם החוכמה תמיד כרוכה בידע?

מומחים נוטים להדגיש שני גורמים במיוחד כמרכיבים החשובים ביותר של החוכמה: הבנה יוצאת דופן וכישורי שיפוט ותקשורת. כתוצאה מכך, יש אנשים שהם חכמים מאוד למרות הידע המועט שלהם על העולם.

כל המרכיבים שהזכרנו לעיל מציעים מושג של חוכמה המבוסס בעיקר על כישורים רגשיים ובין אישיים. במילים אחרות, חוכמה חורגת הרבה מעבר לכישורים קוגניטיביים.

חוכמה על פי הולידיי וצ'נדלר (1986)

שני המחברים הללו טענו שחכמה היא תבונה, מעורבות עם אחרים, התחשבות, פיקחות, אינטואיציה, הכרת הגבולות שלך, הגיון, הגיון, ניסיון, שכל הגיוני, כישורי פתרון בעיות טובים ולמידה מהטעויות שלך. אדם חכם הוא מי שמחפש מידע ומשתמש בו היטב.

ההגדרה של הולידיי וצ'נדלר נוטה לקשר בין חוכמה יותר לגורמים קוגניטיביים וכישורים המאפשרים לאדם לעסוק בפתרון בעיות מתאים ומיומן.

חוכמה על פי שטרנברג (1985)

שטרנברג, לעומת זאת, מגדיר אינדיבידואל נבון כאדם רגיש וחברותי בעל כישורי שיפוט ותקשורת טובים והבנת החיים. כמו כן, כאדם שלומד מניסיון ויכול לראות דברים מנקודות מבט שונות.

בנוסף לכל הכישורים הבין אישיים והרגשיים הללו, הוא טוען שאדם חכם הוא אינטליגנטי, מטופח ובאופן כללי כשיר.

כיצד מנתחים מדענים חוכמה?

ישנן דרכים להעריך את חוכמתו של אדם באמצעות מבחנים סטנדרטיים ונהלים איכותיים. שיטות אלו מתחלקות לשתי קבוצות גדולות:

• משימות תכנון. הפרט צריך לעשות מבחן הכרוך בקבלת החלטה בשלב מסוים בחיים. במבחן, הפרט מגיב בקול רם מה הוא יעשה בנסיבות הנתונות, מה תהיה השפעת ההחלטה בטווח הארוך, ומידע אחר שהוא יזדקק לו כדי לקבל את החלטתו שאינו כלול במשימה.
• סקירת משימות. אנשים מקבלים הוראה לסקור נתיבים היפותטיים שנבחרו על ידי אנשים בתקופות שונות בחייהם. הם אמורים לבחון מחדש את ההחלטות בקול רם ולשחזר ולהעריך מה האנשים המדוברים יגידו על בחירות חייהם כשהם הגיעו לגיל מבוגר.

דוגמה למשימה: tadeo רוצה להתחתן

דוגמה אחת למצב היפותטי שהנבדק היה מנתח היא הבאה:

הנבדק ישתמש במידע זה כדי לשקול בקול על מה טדאו צריך לחשוב כדי לקבל את החלטתו. הוא ישחזר, מנקודת מבטו של טדיאו, את הסיפור, את הרגעים השונים בסיפור, את הסיבות האפשריות שהובילו את טדיאו לקבל החלטה זו, והערכה של ההחלטה הזו.

האם אתה יכול לאמן אנשים להיות חכמים?

מחברים רבים דיברו על מרכיבי החוכמה. עם זאת, יש הרבה אי הסכמה ביניהם. עם זאת, חוקרים בוחנים את אלו שנוטים להתקבל על פני השטח כדי להבין כיצד אנשים יכולים ללמוד לשפר את כישוריהם.

לדוגמה, כאשר אתה מקבל החלטות, חשוב להבין את הדברים הבאים: הקשר, רלטיביזם ואי ודאות. עד כה, הגורם היחיד שחוקרים הצליחו להכשיר אנשים לשיפור הוא הרלטיביזם והרוגע והאיפוק שהוא מציע. עם זאת, עדיין נראית מטרה נעלה "לאמן" מישהו להיות חכם.

מה נקודת המבט הפסיכולוגית על חוכמה משאירה בחוץ?

משהו שהמבחנים הסטנדרטיים לא מצליחים למדוד הם הגורמים הרגשיים של החוכמה. הם נוטים להצליח יותר בהערכת אינטליגנציה, כגון כישורים לוגיים ומתמטיים, או אינטליגנציה מרחבית.

חשוב גם לזכור שעדיין אין הסכמה רחבה על משמעות המילה חוכמה. זה פתוח לפרשנות וככזה, קשה למדוד אותו. הפער בהגדרות אומר שתוצאות המחקר עלולות להיות מוטות באופן משמעותי.