כשאתה נושא את השמש פנימה, הסערות לא חשובות
כאשר אתה נושא את השמש בתוכך, החיים מניעים את ההילוכים היקרים ביותר ושום דבר לא יכול לעצור אותך יותר. אלו הם רגעים בחיים שבהם אנו סוף סוף משאירים מאחור את המצוקה ולומדים ללכת בביטחון רב יותר. עם תקווה גדולה יותר.
והצללים כבר לא חשובים, וגם לא הטעויות של אתמול או אותם אנשים שמתקרבים בניסיון לכבות את האור שלך: השמש הפנימית שלך. כי אתה כבר יודע לזהות אותם, כי אתה יודע לתעדף ולטפל במה שבאמת חשוב בחיים: להיות מאושר.
לפעמים אנחנו מביטים לשמיים ומגלים את השמש העצומה והבודדה ההיא. גילו אינו חשוב, וגם הימים שהחושך מכסה אותו: הוא לא יפסיק לזרוח.
אותו דבר קורה עם אנשים. כולנו נולדים עם האור שלנו, לכולנו יש את היכולת לזרוח; עם זאת, השמש שאנו באים איתה לעולם מאבדת את כוחה לפעמים בגלל עננים חולפים, או בגלל השפעתם של אחרים שמנסים לחסום את האור שלנו.
אל תאפשר זאת. אל תיתן לאף אחד או למשהו לקחת מהיכולת שלך להיות מאושר .
איך ללמוד "להחיות" את השמש שאתה מסתיר בתוכך
החיים הם מסע שעלינו לעבור בנסיעה קלה. ככל שתשאו פחות משקל, כך תתקדמו מהר יותר. בלי טינה, בלי חרטות, בלי פחדים או גישות מגבילות. רק מי שיצליח למלא את ליבו ברגשות חיוביים באמת יוכל לעוף גבוה.
לפעמים, רק כשאחרים מביאים אותנו לקצה הייאוש אנחנו הופכים מודעים לכך שיש לנו כנפיים כדי לעוף, אנחנו חזקים יותר ממה שחשבנו.
יש אנשים שאומרים שאנחנו לומדים בחיים על ידי סבל, שאנחנו צריכים לעבור זמנים קשים כדי להתבגר ולקבל את שיעורי החיים האלה. עם זאת, אנחנו גם לא צריכים להגיע לקיצוניות האלה. זה בעצם משהו הרבה יותר פשוט.
זה לא משנה מה החיים מביאים לנו: הדבר המהותי הוא מה כל אחד מאיתנו עושה עם מה שהחיים מביאים לנו, עם הגישה שיש לנו. יש אנשים שיוצרים מהומה עצומה במעשים פשוטים, וכאלה שיוצאים מהטרגדיה בעוצמה רבה. תהיה הגישה שלך אשר תהיה, זה אף פעם לא יותר מדי להוציא את האור הפנימי שלך. השמש הזו שאמורה להאיר את דרכנו.
השמש מלפנים והצללים מאחור
אתם כל מה שעברתם, אתם הניצחונות והתבוסות שלכם, אבל בו-זמנית, אתם משהו גדול יותר מכל זה. אתה מישהו שמסוגל לקבל את העבר שלו וליצור את עתידו .
לא ניתן לערוך את העבר; אף אחד לא יכול למחוק את מה שקרה אתמול. זו הסיבה שאין טעם להפוך את ההווה שלנו למצב מתמיד של חרטה. עלינו לאפשר לעצמנו הזדמנויות חדשות ולטפח תקוות חדשות.
התמקד ביעדים פשוטים באופק שלך המעודדים אותך לבצע שינויים קטנים בכל יום. לפעמים, האויב הגרוע ביותר הוא השגרה, אז ייתכן שיהיה צורך ללכת מעבר לקו שעוצר אותך עכשיו.
שימו את השמש מולכם והשאירו מאחוריכם את הצללים של אתמול. תשימו לב שהאור לפעמים יכול להיות קצת מסנוור: זה בגלל שהעתיד עדיין לא נכתב ואתה היוצר הבלעדי של כל מה שעומד להתרחש.
תדאג שאף אחד לא יכבה את השמש הפנימית שלך
לפעמים זה החינוך שלנו, או אולי קשר רעיל למשפחה שלא ידעה איך לחנך אותנו לאושר. בפעמים אחרות, השותפים שלנו הם אלה שקובעים את החירויות שלנו, אנשים שמביאים לנו סערות ולא אושר.
בחיי היומיום שלנו, ישנם אנשים רבים שיכולים לכבות את השמש שאנו נושאים בתוכם. ויותר מכך, לפעמים האויב האמיתי יכול להיות אנחנו, דרך אותם חבלנים פנימיים שמגבילים אותנו, שממלאים אותנו בפחד ובחוסר ביטחון.
אל תיתן לאף אחד להביא לך סערות כשאתה זקוק לימים בהירים ורגועים. זכור שאתה האדון של חייך ושל הגורל שלך, שאתה צריך לדאוג לאותו גן פנימי שהוא ההערכה העצמית שלך והצמיחה האישית שלך.
הציבו גבולות, הפסיקו לחזק קשרים שמביאים לכם סבל וחפשו דלתות חדשות בחיי היומיום שלכם, דרכן תוכלו לגלות אנשים שבאמת שווים את הטרחה.
לא משנה כמה זמן תהיה הסופה, השמש תמיד תזרח שוב
שום דבר לא נשאר לנצח, אפילו לא הכאב שמציק לך עכשיו. מיום ליום, הכאבים יפחתו בהרבה ותוכלו שוב לנשום כרגיל. הדבר היחיד שאתה צריך לעשות הוא ללמוד לחיות עם הזיכרונות.
עלינו ללמוד לקבל את העובדה שהמצוקה יכולה לבוא לבקר אותנו בכל עת. ורחוק מלהתנגד, רחוק מלהיות אסירים לכאב, עלינו לקבל אותו, להבין אותו, ולאט לאט, לשחרר אותו.
חוסן הוא יכולת שיש לכולנו בתוכנו. אנו לומדים ממצוקות ויוצאים מחוזקים בכל פעם שאנו מבינים שמגיע לנו להיפתח שוב לעולם.
כאשר נראה שהכל אבוד, תמיד יש קרן שמש. חפש את זה בתוך עצמך, חפש את זה באנשים שאתה אוהב, חפש את זה באופק שמחכה לך עם תקווה חדשה.
