בוא, בוא נסתכל אחד על השני כדי להיפרד
בוא, בוא נסתכל אחד על השני כדי להיפרד. אני צריך להסביר למה אני עוזב, אני רוצה להבהיר שלפעמים אהבה היא לא התשובה לכל החללים או התרופה לכל הטעויות. אני נפרד ממך פנים אל פנים כי ככה אנשים שפעם אהבו אחד את השני ושראוי לכבוד נפרדים.
אנחנו אוהבים בצורה עיוורת ואוהבים עם כל החושים שלנו, ועם מה שיש המכנים "נשמתנו".
עם זאת, אהבה עיוורת לעולם לא יכולה להציע מספיק ביטחון כדי שהקשר יפרח לאורך השנים. מה שאנחנו צריכים הוא אותה אהבה עמוקה שמציעה לנו את השקט המלא הזה; שבו אנו רואים קמטים לא כסימן לשנים רבות יחד, אלא כימים שחיו בהרמוניה ובאושר .
עד כה לאף אחד אין את "נוסחת הקסם" שמבטיחה דבר כזה. בינתיים, אנחנו ממשיכים לסכן את עצמנו, להיסחף וללכת בדרך המורכבת של מערכות יחסים רגשיות.
תסכימו שאחד הרגעים הקשים ביותר הוא ללא ספק הפרידה. ולאורך כל חייך אולי גם טעמת את המהות המרה של "נטישה" ו"היותך נטוש"...
ניתוק קשרים, ללא קשר למי שעושה זאת, תמיד גורם לכאב בצורה כלשהי גם אם לפעמים ההפרדה מוצדקת.
בפעם האחרונה שעברת פרידה, איך זה היה? איך הם "נפרדו" ממך? או איך עשית את זה? בטלפון? בהודעה? מתרחקים בלי להגיד כלום? הדרכים הללו לנתק אותה אינן מתאימות והן לא בריאות במיוחד ברמה הרגשית. פרידות צריכות להיות פנים אל פנים, לבהות זה בעיניים ולמשוך מליבנו את הכנות האמיתית שלנו...
"זה לא אתה זה אני"
אנחנו יודעים שזה לא קל להגיד לאדם ששיתף אותנו ברגשות, בחלומות, ברגשות ובפרויקטים שלנו שהפסקנו לאהוב אותם. או שאנחנו עדיין אוהבים אותם, אבל לא מרוצים להיות איתם. אתה לא רוצה ניסיונות שניים שיגרמו ליותר סבל.
זה לא קל אבל זה חייב להיעשות. הפרידה היא חזה מלא ברגשות מעורבים מרובים, אבל עם צורך ברור: להרפות ולסיים פרק. להמשיך הלאה.
אסור לנו אף פעם ליפול לביטוי המפורסם "אנחנו חייבים לסיים דברים אבל זה לא אתה, זה אני". מאחורי המילים המפורסמות הללו אנו מנסים להימנע מלפגוע בבן הזוג שאנו כבר לא אוהבים, ולא רוצים לפגוע בחשיפת האמת. לפיכך, אנו מחפשים מחסה ב"זה לא אתה, זה אני ".
לשם כך, אנו בוחרים להטיל עלינו את האשמה. על ידי הקרנת השחרור הכוזב הזה של בני הזוג והתמקדות בבעיה שבעצמנו, אנו קורבנות את עצמנו ומקלים על היציאה. אנחנו נמנעים מלומר את האמת ועוזבים בצורה לא בוגרת כי בן הזוג שלנו לעולם לא יבין מה באמת קרה.
כדי לשבור את הקישור ולסגור שלב בצורה שלמה ובוגרת, אסור לנו לעולם ליפול לקלישאות או לשקרים לבנים. האמת כואבת, אבל במוקדם או במאוחר אנחנו צריכים להתמודד איתה. עם זאת, ספקות מעודדים תקוות שווא.
דרכים להתמודד עם פרידה ממערכת יחסים
- ראשית, עלינו להבין שהפרידה תהיה סופית. אתה יודע שזה יהיה הכי טוב ואתה משוכנע לחלוטין.
- בהחלט ייתכן שהוא או היא כבר חשו בדברים מסוימים. עם זאת, יש אנשים שמעדיפים ללבוש כיסוי עיניים מאשר לקבל את האמת, לקחת את הצעד ולעשות מה שטוב לשני הצדדים. כל אהבה שמבוססת על שקר, בסופו של דבר נופלת לתהום של אומללות אטית.
- תחשוב קודם על מה שאתה הולך להגיד, ואם אתה רוצה אתה יכול לתרגל את זה בקול רם. בדרך זו כאשר אתה מדמיין ומקשיב למילים שלך אתה יכול להתמודד עם הנטל הרגשי. אם תשחרר את זה מראש, זה יהיה טוב יותר. תהיה לך יותר שליטה עליו כשיגיע הזמן.
- עכשיו חשבו על הטיעונים האפשריים שהוא או היא עשויים להעלות לגבי מה שפרסמת זה עתה. שאל את עצמך איך היית מצדיק או מגן על עצמך.
- דמיינו את הפרידה וההתרחקות. יש בזה כאב. אבל בו בזמן זה סוג של שחרור, משהו שהתייחסת אליו באופן מלא ובוגר.
מול הפרידה לאחר שננטשה
לעזוב מישהו מביא סבל גדול, אבל להיות אלה שנפרדו ממנו יכול לגרום לנו לכאב מסוג אחר שעלול להפוך להרסני מאוד: אנחנו מאבדים את ההערכה העצמית שלנו ואת הביטחון העצמי שלנו...
אתה לא יכול לאפשר את זה. אל תתנו לעצמכם להיסחף או להפוך לקורבן. על הכל אפשר להתגבר. התרופה הטובה ביותר? זמן והחזרת התקווה שלך.
העובדה, למשל, להישאר לאדם אחר, או לחוות בעור שלנו שבן הזוג הפסיק לאהוב אותנו, הם מצבים שידרשו אבל מאוד עמוק שממנו נצטרך להרים את עצמנו שוב.
אבל לא משנה מה הסיבה שהקשר מסתיים, מגיע לנו גם שיסתכלו לנו בעיניים ויסבירו למה לפני שהם עוזבים. אי הידיעה גורמת לחרדה גדולה ולהאכלת ציפיות שווא.
זה גורם לנו לאבד זמן חיוני שהיינו צריכים להשתמש בו כדי "לבנות את עצמנו מחדש" כדי לקחת את ההפסד ולקום שוב כדי להתקדם בדרך אחרת.
פרידות שנעשות דרך צדדים שלישיים, שיחות טלפון או חזרה הביתה יום אחד כדי למצוא בית ריק זה מעגל שמקשה עלינו מאוד לסיים.
כל "להתראות" צריך להיעשות פנים אל פנים תוך הסתכלות לתוך עיניו של האדם האחר. אין להסתיר את הפרידה ברעיונות שווא, או בריחות פחדניות שגורמות לנו כאב וסבל.
תהיה אמיץ. הפגינו אומץ ובגרות רגשית כלפי בני הזוג שלכם. בחיים יש דלתות שנסגרות ומחזוריות שאחריה. הכל חייב להיעשות ביושרה ובחוכמה פנימית.
