הידעתם שיש סוגים שונים של דיסלקציה?

ולמעשה ישנם סוגים שונים של דיסלקציה
עם זאת, לא כולם עם דיסלקציה סובלים מכל התסמינים הללו, ולמעשה ישנם סוגים שונים של דיסלקציה.

דיסלקציה היא הפרעה המשפיעה על היכולת לקרוא ולהבין את השפה הכתובה. זה כרוך בקושי בדקלום האלפבית, מתן שמות לאותיות וניתוח וסיווג צלילים. יתרה מכך, בדיסלקציה מקובל להשמיט, להחליף, לעוות, להפוך או להוסיף מילים. בדרך כלל ישנה איטיות והססנות מסוימת, לצד בעיות ניטור ויזואלי וחוסר הבנה. עם זאת, לא כולם עם דיסלקציה סובלים מכל התסמינים הללו, ולמעשה ישנם סוגים שונים של דיסלקציה.

כדי להבין את סוגי הדיסלקציה הללו, יש צורך לדעת שבקריאה יש מסלול תהליך כפול. המשמעות היא שלמוח שלנו יש שתי דרכים לקרוא מילים, אחת חזותית ואחרת פונולוגית. הראשון שבהם, המסלול הוויזואלי, מורכב מקריאת המילים כמכלול, ושימוש בזיכרון פני השטח שלנו כדי לזהות אותן. זה יכול להיעשות רק עם מילים מוכרות, שכן מילים לא ידועות לא נשמרות בזיכרון שלנו. המסלול הפונולוגי כולל קריאה דרך טרנספורמציה של גרפמה/פונמה וטיפול במילים בנפרד. זה מאוד שימושי לקריאת מילים לא ידועות.

לכן, אם אחד מהמסלולים הללו ניזוק, הדבר יגרום לסוג מסוים של דיסלקציה. במאמר זה אנו הולכים לדבר על הסוגים השונים של דיסלקציה המתעוררים כאשר פונקציות קריאה שונות נפגעות. בפרט נסתכל על דיסלקציה משטחית, דיסלקציה פונולוגית ודיסלקציה עמוקה.

סוגי דיסלקציה

דיסלקציה על פני השטח

לאנשים הסובלים מדיסלקציה שטחית יש פגיעה סלקטיבית ביכולתם לקרוא מילים בעלות הגייה לא סדירה. זהו סוג של דיסלקציה שלא מופיע בכל השפות; כי לא לכל השפות יש מילים עם הגייה לא סדירה. למשל לספרדית אין הגייה לא סדירה, אבל לאנגלית יש. דוגמה לסוג זה של דיסלקציה תמצא בקושי לבטא "סטייק" (לא סדיר) לעומת "דבר" (רגיל).

דיסלקציה משטחית מראה שיש פגיעה בנתיב החזותי או גישה ישירה למילים. אנשים עם דיסלקציה יכולים לקרוא את המילים הרגילות בצורה מושלמת, דרך תרגום אחד לאחד של גרפמה לפונמה. עם זאת, עם מילים לא סדירות, האסטרטגיה הזו לא מועילה. אין להם גם בעיה לקרוא מילים שאינן קיימות או מילים פסבדו, מה שמהווה עדות נוספת לפגיעה בנתיב הישיר.

היבט מרכזי נוסף של דיסלקציה זו הוא שהיכולת הסמנטית אינה ניזוקה. אפילו אנשים דיסלקטים אינם מסוגלים לקרוא את המילה בצורה נכונה, הם עדיין יכולים להבין אותה אם מישהו קורא להם את המילים בקול רם ומבטא אותה נכון. לפיכך, הנזק מוגבל רק ליכולת הקריאה של הנבדק.

דיסלקציה פונולוגית

כדי להבין סוגים אלו של דיסלקציה
כדי להבין סוגים אלו של דיסלקציה, יש צורך לדעת שבקריאה יש מסלול כפול.

לנבדקים הסובלים מדיסלקסיה פונולוגית יש הפרעה סלקטיבית ביכולתם לקרוא מילים לא ידועות, או פסאודו-מילים; ויחד עם זאת שומרים על יכולתם לקרוא מילים מוכרות. למשל, הם היו מתקשים לקרוא "פאמולוס", אבל הם יכלו לקרוא את המילה "מפורסמת" ללא כל בעיה.

זה מראה לנו שהמסלול הפגוע הוא הנתיב הפונולוגי. לכן, אנשים הסובלים מדיסלקציה פונולוגית לא יוכלו לתרגם מילים מהגרפמה לפונמה. בגלל זה הם יתקשו לקרוא את אותן מילים לא ידועות או לא קיימות, וכאלה שאינן מוכרות. מצד שני, מכיוון שהמסלול הישיר שלם לחלוטין, לא תהיה להם בעיה לקרוא מילים מוכרות.

אצל אנשים אלה ישנו גם קושי נוסף ביכולת לקרוא מילים פונקציונליות (ה, it, a, למשל). זה כנראה בגלל שהם מאוד מופשטים וחסרי תוכן. אך תוצאות החקירות סותרות לעיתים, ועלינו להיזהר מדיסלקציה פונולוגית, שכן תיתכן נזק רב יותר מזה המשפיע ישירות על המסלול הפונולוגי.

דיסלקציה עמוקה

במבט ראשון, אולי נראה שדיסלקסיה משטחית ודיסלקסיה פונולוגית ממצות את האפשרויות לגבי סוגי דיסלקציה הקשורות לפציעות במסלול הכפול. עם זאת, יש עוד סוג אחד של דיסלקציה, שהוא די מפתיע. זה נקרא דיסלקציה עמוקה. למרות הדמיון עם דיסלקציה פונולוגית, יש לה מאפיין מגדיר - פרלקסיה סמנטית.

פרלקסיה סמנטית מתרחשת כאשר הנבדק, במקום לקרוא את המילה הכתובה, מייצר מילה אחרת אך בעלת משמעות הקשורה למילה המקורית. לדוגמה, במקום המילה הכתובה "בת", סביר שהמטופל יגיד את המילה "אחות". זוהי תופעה מעניינת מאוד, המעידה על קיומן של פציעות המשפיעות על האופן שבו האדם קובע את הסמנטיקה של מילים שונות.

היבט מרכזי נוסף, שיכול להראות לנו את מידת הנזק הסמנטי, הוא שיכולות הדמיון של המילה מראה את דרגת הקושי בקריאה של האדם. כאשר לאדם יש קשיים בבניית תדמית נפשית של המושגים המעורבים, אז תהיה ביצועי קריאה גרועים יותר. מצד שני, כאשר קל לייצג את המושגים הללו מבחינה נפשית, אז ביצועי הקריאה יהיו טובים יותר. זה מראה לנו שלאדם יש קשיים בחיפוש המילה בתוך הרשת הסמנטית. בגלל זה, ככל שיש יותר נתונים נפשיים זמינים, כך קל יותר לאתר ולקרוא אותם.

דרוש מחקר נוסף

דיסלקציה היא הפרעה מורכבת שנותנת לנו מידע רב על היכולת שלנו להתייחס לשפה, וכיצד הפונקציה הזו פועלת. הבנת הסוגים או הקטגוריות השונות עוזרת לנו להבין את המבנה והפונקציונליות של השפה. מסיבה זו נחוצים מחקרים וחקירות מקיפים אם ברצוננו לקבל הבנה מעמיקה של יסודות התקשורת וכדי להיות מסוגלים לזהות את מקורם של כשלים אפשריים בה.