חוק איליך ותפוקה שלילית

חוק איליך קובע כי לאחר מספר מסוים של שעות עבודה, הפריון יורד משמעותית. חוק זה מתייחס ל"סף פרודוקטיביות שלילי", נקודה שממנה אנו נאבקים לשמור על תשומת הלב שלנו ולהתחיל לעשות טעויות בעבודתנו.

חוקרים התעניינו מאוד בחקר פרודוקטיביות. לאורך ההיסטוריה, עולם העבודה היה מאורגן על בסיס מטרות כלכליות ופוליטיות. עם זאת, חשוב תמיד לזכור שאנחנו בעצם בני אדם. אנשים המעיטו בגורם הזה במשך זמן רב ואנחנו רואים כעת את התוצאה שלו: ירידה בפריון הכלכלי.

אנשים תמיד תהו מהן הדרכים הטובות ביותר להשיג פרודוקטיביות. מסיבה זו, צצו מספר תיאוריות שלקחו בחשבון את הגורם האנושי. איננו יכולים לפקח על גורם זה מכיוון שהוא מקיף את הפוטנציאל והיכולות הקוגניטיביות של האדם, כגון מוטיבציה. כך נוצר חוק איליך.

איבן איליך: היוצר של חוק איליץ'

איבן איליך, יוצר חוק איליך, היה פילוסוף קרואטי-אוסטרי. הוא התפרסם לאחר שפרסם את ספרו Deschooling Society. בו הוא מתח ביקורת על מערכת החינוך. הוא תמיד קידם את הלמידה העצמית כאמצעי להשגת ידע ולהשכלה נכונה ושיחה ככלי לעידוד ניתוח.

בשנת 1980, איבן איליך יצר את חוק איליך. במהלך תקופה זו, הוא היה פרופסור באוניברסיטת מדינת פנסילבניה. לאחר מספר מחקרים הוא הגיע למסקנה כי הפריון ירד לאחר מספר מסוים של שעות עבודה.

זו הנחת היסוד של חוק איליך. במילים אחרות, הוגה דעות זה קבע שעבודה רציפה במשך מספר שעות ברציפות מביאה לפרודוקטיביות נמוכה. בעיקרון, עבודה במשך זמן רב יותר אינה פרופורציונלית לייצור גבוה יותר. למעשה, זה בדיוק הפוך: עבודה במספר שעות מוגזם עלולה להרוות אדם ולהוביל לחסימה מוחלטת.

חוק איליך

לפי חוק איליך, המפתח הוא ארגון נכון של זמן העבודה וזמן המנוחה. בואו נמחיש זאת באמצעות דוגמה. אדם אחד מייצר זוג נעליים תוך שעתיים. עם זאת, אם הם עובדים 12 שעות ברציפות, הם לא ייצרו 6 זוגות נעליים. למה זה? כי התפוקה שלהם מתחילה לרדת לאחר פרק זמן מסוים.

עם זאת, האדם בסופו של דבר יכין 4 זוגות נעליים במקום 6 הצפויים. העבודה שלקחה לו שעתיים בהתחלה תיקח להם 3 שעות מאוחר יותר ותמשיך לקחת יותר זמן ככל שיעברו השעות. סביר מאוד גם שהמוצרים האחרונים שהם מייצרים יהיו פגומים.

המצב יכול להיות אפילו יותר קריטי כשמדובר בעבודה אינטלקטואלית. עם זאת, הן בעבודה הפיזית והן בעבודה האינטלקטואלית, עבודה ללא לאות מובילה לעייפות נפשית. אם זה מתארך עם הזמן, חרדה, דיכאון ועצבנות יכולים גם להתבטא.

עובד ביעילות

חוק איליך קובע שעבודה לסירוגין עם מנוחה היא הדרך הטובה ביותר להימנע מעייפות. הוא הציע משהו שנקרא "מרווחי זמן" למטרה זו. "מרווחים" אלה הם דרכים לארגן את הזמן כך שהעייפות לא תסכן את הביצועים של הפרט.

שלושת מרווחי הזמן העיקריים הם:

• הפסקה של 2 דקות לאחר כל 10 דקות עבודה. למרות שאנשים רבים מאמינים שמדובר בהפסקה די קצרה, מרווח זמן זה הוכח כיעיל מאוד. תוך 10 דקות, אם עומס העבודה אינו מכריע מדי, כל היכולות הקוגניטיביות חוזרות למקסימום הפוטנציאל שלהן.
• הפסקה של 5 דקות לאחר כל 25 דקות עבודה. זהו מרווח פרודוקטיבי שמתאים לטכניקת פומודורו הידועה. למען האמת, אנשים רבים העידו שהטכניקה הזו עובדת ממש טוב.
• הפסקה של 12 דקות לאחר כל 12 דקות עבודה. זה מרווח זמן שהוכח כיעיל מאוד למשימות מכניות ומשמימות.

מכיוון שרובנו רגילים לעבוד שעות ארוכות, יכול להיות קשה ליישם את מרווחי הזמן הללו בהתחלה. רק תזכור שהכל עניין של הרגל. הם יהפכו לחלק מהשגרה שלך תוך זמן קצר. משהו שיכול להניע אותך ליישם אותם הוא להעריך עד כמה היית פרודוקטיבי אחרי יום עבודה ארוך. למחרת, החל מרווח זמן ועשה את אותו הדבר לאחר מכן. לאחר מכן, השוו את שתי התוצאות. הם עשויים להפתיע אותך!