מרשה לינהן: ממטופל לפסיכולוג והתגברות על BPD

מרשה ערכה מחקרים שהראו את התקדמותם של כ-100 חולי התאבדות בסיכון גבוה עם BPD
בשנות ה-80 וה-90, מרשה ערכה מחקרים שהראו את התקדמותם של כ-100 חולי התאבדות בסיכון גבוה עם BPD. מטופלים אלו עברו טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) במפגשים שבועיים.

Marhsa linehan הוא פסיכולוג, פרופסור, סופר אירופאי ויוצרת טיפול דיאלקטי התנהגותי. טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא מודל טיפולי שפותח עבור מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD). הטיפול של לינהן משלב טכניקות שונות של טיפול בהתנהגות עם עקרונות הנגזרים מהזן והפילוסופיה הדיאלקטית, כמו קבלת המציאות.

עם זאת, לינהאן עדיין נושאת את הסטיגמה של עברה עם BPD. סימני הכוויה והצלקות מחתכים בזרועותיה הם הוכחה להיסטוריה שלה. כשהייתה צעירה יותר, לינהן הייתה מטופלת עם פרוגנוזה חמורה מאוד. היא אושפזה במשך 26 חודשים. כשהיא מדברת על החוויה הזו עכשיו, היא אומרת "הייתי בגיהנום".

התחושה הכרונית של ריקנות, חוסר יציבות רגשית והצורך לרצות כל הזמן אחרים היא סיוט אמיתי עבור אלו הסובלים מ-BPD. הזהות העצמית שלהם תלויה ללא הרף באופן שבו אחרים תופסים אותם. הם חווים פחד עז מנטישה, והפחד הזה יכול בסופו של דבר להיות מה שמוביל אנשים לנטוש אותם.

לינהן ידעה של-BDP יש שיעור הישרדות נמוך, ובגלל זה היא בילתה 20 שנה ברוצה נואשות לראות מומחה כדי לקבל טיפול. לינהאן ניסה להתאבד. כל ניסיון התאבדות הסתיים באשפוז חדש. למרות כל זה, לינהן רצה להתאושש. היא המשיכה במאבקה עם BPD ומצאה עבודה כשכירה בחברת ביטוח. במהלך תקופה זו היא החלה ללמוד גם בלילה.

לינהן הייתה חזקה מאוד באמונתה והיא ביקרה לעתים קרובות בקפלה. באחד הביקורים הללו, לינהן נזכר בדברים הבאים, "לילה אחד, כרעתי שם ברך. הסתכלתי על הצלב וכל המקום הזהיב. פתאום הרגשתי שמשהו מתקרב אליי. רצתי לחדר שלי ובפעם הראשונה דיברתי לעצמי בגוף ראשון: אני אוהב את עצמי. מאז אותו יום הרגשתי שעבר שינוי".

במשך שנה היא עבדה על המחשבות המדכאות שלה. במהלך תקופה זו היא למדה להבין ולקבל את סערות הרגש שלה. היא למדה להתמודד עם רגשותיה כי הייתה לה ידע טוב יותר על עצמה. גם לינהן המשיכה בלימודים. היא קיבלה דוקטורט מאוניברסיטת לויולה בשיקגו ב-1971, מה שתרם להבנתה את ההפרעה שלה.

מה ששינה את החוויה של לינהן היה שהיא קיבלה את עצמה כפי שהיא. הקבלה הזו הפכה חשובה יותר ויותר כשהחלה לעבוד עם מטופלים, תחילה בקליניקה עם אנשים עם רעיונות אובדניים ולאחר מכן במחקר.

היא המשיכה במאבקה עם BPD ומצאה עבודה כשכירה בחברת ביטוח
היא המשיכה במאבקה עם BPD ומצאה עבודה כשכירה בחברת ביטוח.

לינהן רצה לשכנע אנשים שטיפול יכול לאפשר למטופלים לרכוש התנהגויות חדשות וללמוד כיצד לפעול אחרת. הבעיה שאיתה עמד לינהן הייתה שאנשים אובדניים עמוקים "נכשלו" בדרך כלל בניסיונותיהם להתגבר על ההפרעה. הגישה של מרשה מטילה נימוק חדש: התנהגותם של אנשים אלו הגיונית מאוד מול הסבל.

מרשה שמה דגש על שני רעיונות:

מאוחר יותר, לינהאן בדקה את התיאוריה שלה בעולם האמיתי. לדבריה, "החלטתי לעזור לאנשים עם נטיות אובדניות כי הם האנשים הכי אומללים בעולם. הם חושבים שהם רעים והבנתי שהם לא. הבנתי את זה כי עברתי את הגיהנום של הסבל בלי שום תקווה של לעזוב את זה".

לינהאן בחרה ליצור אנשים שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית, המאופיינת בהתנהגות מסוכנת, כולל הרס עצמי או פגיעה עצמית. היא עושה זאת בצורה של "חוזה" הדדי עם האנשים האלה: עליהם להתחייב לעקוב אחר הטיפול עד הסוף כדי לקבל את ההזדמנות לחיות.

ד"ר מרשה לינהאן עלתה בסולם האקדמי מהאוניברסיטה הקתולית של אירופה לאוניברסיטת וושינגטון בשנת 1977. בשנות השמונים והתשעים ערכה מרשה מחקרים שהראו את ההתקדמות של כ-100 חולי התאבדות בסיכון גבוה עם BPD. מטופלים אלו עברו טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) במפגשים שבועיים. בהשוואה לטיפולים אחרים, החולים שקיבלו DBT ביצעו פחות ניסיונות התאבדות וחזרו בתדירות נמוכה יותר לבתי החולים.

המטרה הבסיסית של טיפול התנהגותי דיאלקטי היא שהמטופל ילמד לווסת רגשות קיצוניים ודחפים שלהם. זה, בתורו, מקטין את ההתנהגויות הלא מסתגלות התלויות במצב הנפשי. בנוסף, המטופל לומד לסמוך ולאמת את החוויות, הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שלו.

בניגוד לתכניות קוגניטיביות-התנהגותיות אחרות, טיפול התנהגותי דיאלקטי הוא התערבות המבוססת על עקרונות טיפוליים ולא על מדריך טיפולי. תכנית זו מבוססת על היררכיה של מטרות טיפוליות אשר מטופלות בהתאם לחשיבותן. זוהי ההיררכיה שנקבעה בטיפול פרטני:

  • לפתור התנהגויות אובדניות ופרא-אובדניות.
  • שינוי התנהגויות המפריעות למהלך הטיפול.
  • הסר התנהגויות המשפיעות על איכות החיים.
  • לפתח מיומנויות התנהגותיות המסייעות להשיג רווחה.

מבנה זה מאפשר גישה גמישה המבוססת על צרכיו של כל מטופל. בנוסף, זה חשוב כי הוא מתייחס לשינוי כמוקד ההתערבות.

טיפול קוגניטיבי מסורתי מתמקד בהשגת פתרון בעיות רגשיות באמצעות שינוי התנהגותי וקוגניטיבי. מנגד, לינהן שם דגש על קבלה על תיקוף. היא מאמינה שהאידיאלים הללו ייצרו את השינוי הרב ביותר עבור המטופלים שלה. בזכות עבודתה ניצלו אלפי חיים ברחבי העולם.