אני אחראי למה שאני אומר, לא למה שאתה מבין
לאנשים יש רצון טבעי להרגיש מחוברים רגשית עם אחרים. עם הכוונה הזו אנחנו מתייחסים זה לזה, אבל בתוך חילופי הדברים האלה יש תמיד אפשרות של פרשנויות מרובות שיכולות לפנות מקום לאי הבנות.
הפרשנויות שונות וייחודיות לכל אדם. זה יכול ליצור כעס, ויכוחים ופרידות רגשיות.
"בין מה שאנחנו חושבים, מה שאנחנו מתכוונים להגיד, מה שאנחנו חושבים שאנחנו אומרים, מה שאנחנו אומרים, מה שאנחנו רוצים לשמוע, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו רוצים לשמוע, מה שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים ומה שאנחנו מבינים, יש תשע אפשרויות לא להיות מובן."
המרחק הארוך ביותר בין שני אנשים הוא אי הבנה
לפעמים אחרים לא מבינים אותנו גם אם אנחנו מסבירים את הדברים אלף פעמים. העובדה שהם לא רואים את זה לא הופכת אותם לרעים, טיפשים או אדישים. הם רק עוד אדם שיש לו עמדה שונה משלנו.
זה טבעי לנסות לאשר את הרגשות, הדעות והאמונות שלנו, אבל צרכים רגשיים אלה לא צריכים להיות מוגזמים, וכמובן לא צריכים להפריע למטרה שלנו לקדם הבנה.
עלינו לזכור שכאשר מתקשרים עלינו להיות מודעים לגאווה, מצבי חיים, עייפות, חוסר אמון, פרשנויות, רגשות וכל מיני רגשות, אמונות ומחשבות, הן נסיבתיות והן מבוססות.
הרכבה נכונה של הפאזל הזה יכולה להיות מסובכת. למעשה, הדבר הקשה ביותר הוא לשמור על כבוד והתחשבות בעצמו ובאחרים. אז, היו תקיפים ושמרו על הכבוד תוך ניסיון לבטל את הנזק.
אנחנו חייבים להיות אחראים למה שאנחנו אומרים אבל לא לשאת באחריות למה שאחרים מבינים
האפשרות של כעס ואי הבנה היא פרופורציונלית למידת המעורבות הרגשית שיש לנו עם אנשים המעורבים בתקשורת. כלומר, שככל שנרגיש יותר מאוחדים, כך חשוב יותר שנהפוך את עצמנו למובנים במלואם.
באופן דומה, האדם האחר גם יטה לנהל את דבריו על סמך מערכת היחסים שלנו, הציפיות והאינטרסים שלנו, כמו גם מצב המצב האישי שלך.
עם זאת, אסור לנו להרגיש רע לגבי אי הבנות.
לפעמים, מכל סיבה שהיא, מישהו רגיש יותר מהרגיל וההערות, המילים או המעשים שלנו עלולים להציק. זה מסכן את יציבות התקשורת.
כפי שאנו רואים, ישנם גורמים רבים שיש לקחת בחשבון בהחלפה. אי אפשר לשלוט בהכל, בין היתר כי אנחנו משתנים ואמביוולנטיים מטבענו, ולכן הפרשנויות שלנו מגוונות.
עם זאת, מה שלא יקרה בשיחה ובזוגיות, עלינו לקחת אחריות לנתח מה אנחנו יכולים לשפר ובמה אנחנו טובים או מה עשינו טוב.
אם אנו מוצאים את עצמנו באמצע התנהגות או הערות זדוניות, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לספק חזון ברור ככל שנוכל. פעולה בכוונה טובה, אסרטיבית ורגועה היא הדרך הטובה ביותר לשמור על תקשורת טובה.
אנו לוקחים על עצמנו את האחריות לדברים שאנו אומרים וננסה לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, אך פרשנויות אינן נושאות במה שאנו אומרים, אלא על רגשותיו, דעותיו, אמונותיו וגורמים נוספים של האחר עצמו.
