הסודות לניהול דיאלוג משחרר

לדעת איך להביע את עצמו, ולדעת איך לדבר ולהבין היא צורת אמנות אמיתית. יש הרבה סודות לעיסוק בדיאלוג משחרר. אתה צריך ללמוד איך לנווט בשתיקות, לעשות הפסקות ולהתערב בזמן הנכון. יתר על כן, עליך לדעת להקשיב ולהיות בעל יכולת להבין את האדם האחר בהקשר שלו.

כשאנחנו מדברים על "דיאלוג משחרר", אנחנו מדברים על סוג כזה של שיחה שמאפשרת לאנשים המעורבים להביע את עצמם באמת. להביע את עצמו פירושו להתגבר על מחסומים לתקשורת. לפיכך, דיאלוג משחרר הוא מרחב לכולם לתקשר באותנטיות.

אכן, דיאלוגים רבים יכולים להתברר כחסרי משמעות, אך לרבים אחרים יש חשיבות מיוחדת. ובתוך אלה, חשוב מאוד לאדם לדעת מה לומר ומה להתאפק. אתה צריך לדבר באותה שפה ולבנות קשר אמיתי עם האדם האחר כדי שתוכל ליצור תקשורת אמיתית.

שתיקה היא חלק חשוב בדיאלוג

אנשים רבים חשים צורך חריף להישמע או להקשיב להם. זו הסיבה שהם מדברים ומדברים ומדברים בלי הפסקה, וזה יכול להיות קצת לא נוח לאנשים סביבם. הצורך הזה לתקשר כל הזמן נובע לפעמים מאגוצנטריות עמוקה, אבל פעמים אחרות זה פשוט שיקוף של מצוקה או צורך בטענה עצמית.

לא כולם מבינים את ערך השתיקה, וגם לא כולם מבינים שתקשורת היא תהליך דו-כיווני, שבו כל אחד מהצדדים חייב להיות מסוגל לדבר וחייב לדעת מתי לשתוק. לכן דיאלוגים רבים כביכול הם למעשה מונולוגים.

אפשר לומר אז שהתנאי הראשון לניהול דיאלוג משחרר הוא לפתח את היכולת להבין ולהעריך את השתיקה. לא סוג השתיקה שמתורגם להיעדר, אלא סוג השתיקה שמשמעותו שומעים אותך. זה אומר תשומת לב והכרה במה שהאדם השני אומר.

נכונות לשוחח

דיאלוג בין שני אנשים הוא אמיתי רק אם יש תמיד כוונה אמיתית להשתתף. זה מרמז על נטייה להקשיב, להיות מוכן להתאמץ כדי להבין. במובן זה, לשתוק בזמן שהאדם השני מדבר אינו מספיק. מדובר בפעילות מנטלית במהלך השקט הזה.

כשיש עניין אותנטי לדיאלוג, נוצר סוג של הקשבה שלווה, מקיפה וסקרן. הקשבה שלווה פירושה שכדי לדבר עליך לבחור רגע שבו הרגשות לא מתנשאים. ואם כן, חשוב להיות בטוחים שיש לנו את היכולת לשלוט בהם.

הקשבה פעילה היא סוג מעניין של הקשבה. זה לא מוגבל לשתוק ולאמת את כל מה שהאדם השני אומר. במקום זאת, הוא מבקש להשיג מידע נוסף כדי להבהיר ולהבין טוב יותר את מה שהאדם השני אומר. שאלות הן דרך מצוינת לבנות קשר, והן גם מהוות ראיה עבור האדם האחר שמקשיבים לו.

הקשבה מקיפה מתייחסת לנטייה שאדם צריך לשים את עצמו במקומו של מישהו אחר ולהבין מה הוא מרגיש כשהוא מביע זאת. להיות קשוב לאותם רגשות ורגשות שזורמים בערוץ הבלתי מילולי. מכיוון שדיאלוג משחרר הוא משהו שחורג מהמילים, זה אומר גם ללכוד את התחושות שעולות במהלך התקשורת.

שיפוט הוא גזר דין מוות של כל שיחה

לקחת על עצמו את תפקיד השופט, כאילו האדם האחר נמצא במשפט או האסיר שהובא לעונש, לעולם לא תהיה הדרך ללכת. מיד, זה פותח את הדלתות לחוסר אמון, פחד, מתח ואי תקשורת.

אף אחד לא רוצה דיאלוג עם מישהו ששפוט אותו. בדיאלוג משחרר יכולים להתגלות היבטים לא נוחים, וידויים קשים או אולי אפילו כמה אמיתות שאינך רוצה לשמוע. רק כך דיאלוג יכול להיות באמת משחרר. לכן זה לא אפשרי אם אחד מהמעורבים לוקח על עצמו עמדת צנזור או מנסה להנחות או לשלוט בהתנהגותו של האחר.

כמו כן, מומלץ ליידע את עצמך היטב על הנושא או הבעיה המדוברת, לפני שתשתף את דעתך. למעשה, הטיעונים הטובים ביותר מגיעים בדרך כלל מאנשים שסבלו מאותה בעיה ובעלי ניסיון מסוים בעניין. עזרה מקצועית, במקרים רבים, מתבררת כאופציה הטובה ביותר.

תן לדיאלוג לזרום

השגת מידת הקשר הגבוהה ביותר עם האדם האחר היא בסיסית. הקשבה קשובה, מבלי להפריע או להסתובב, היא בריאה מאוד. עם זאת, לעתים קרובות אנו קוטעים את השיחה מכיוון שאנו עלולים לשכוח נקודות מסוימות שאמר האדם האחר ועליהן יש לנו הערות מסוימות.

במקרים כאלה, עדיף לרשום את הנקודות החשובות ביותר ולתת לאדם השני לדבר ללא הפרעה. לפיכך, כאשר האדם סיים, אתה יכול לעבור על הטיעון שהציג נקודתית ולהביע את דעותיך. ברור, בלי להפוך את הדיאלוג למשהו נוקשה, קפדני או גדוש.

גם האווירה או התרחיש של שיחה יכולים להיות חשובים. אם העניין בו אתה הולך לדון הוא עדין או דורש מידה מירבית של תשומת לב, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לחפש מקום פרטי בטוח מפני הפרעות. התפאורה הנכונה תורמת לנזילות הדיאלוג.

חמש עצות מעשיות

בהתבסס על הנושאים הקודמים שנדונו, ישנם חמישה כללים בסיסיים שניתן ליישם על מנת שהדיאלוג יהפוך באמת למרחב משחרר עבור כל הצדדים המעורבים:

• מחפש את הזמן והמקום הנכון. לא צריך למהר וכדאי להיות בטוחים שלא יפריעו לך.
• מסכים לגבי הנושא. עד כמה שזה נשמע מוזר, לעתים קרובות שיחות עלולות להיכשל מכיוון שהנושא הנדון לא נקבע בבירור. אם שני האנשים יודעים, הם יכולים להזכיר תזכורות ידידותיות לאדם השני לחזור למסלול, כאשר אותו אדם נסחף לנושאים אחרים.
• הצע יעד. מה הטעם בשיחה? עדיף לבסס ולקבוע אותו כדי למנוע מטרות לא מציאותיות או סמכותיות. לדוגמה, המטרה לעולם לא צריכה להיות "כדי שתשתנה " או "כדי שתפסיק להיות ככה" או "כדי שהכל יסתדר ". במקום זאת, הדיאלוג צריך להיות ממוקד להשגת הבנה טובה יותר לגבי נקודות מסוימות.
• הסכימו על כללים בסיסיים. לדוגמה, התחייבו לא להפריע לאדם השני בזמן שהוא מדבר ולקבוע מגבלת זמן לכל התערבות. למרות שבהתחלה זה יכול להיראות מעט מלאכותי, זה חיוני לגרום לשיחה לזרום.
• התחייב לדבר על עצמך, לא על האדם האחר. זה כלל בריא מאוד: הביעו את מה שאתם מרגישים, ואל תתייחסו למה שהאדם השני מרגיש. זה ינטרל כל פיתוי לעשות שיפוט לא רצוי.